פואד נתפס כי לא שם בצד מספיק כסף
השר לשעבר היה חלק משיטה שבה לא יאונה לך רע אם תיקח לעצמך הרבה, אך תשב בחדר החקירות אם תיקח מעט. המעבר של ישראל מדלות לעושר לא היטיב עם חלק מאנשי הציבור, ופואד ביניהם
אם לאחר פרישתך מהפוליטיקה אתה עושה כסף קמעונאי, סופך שתגיע לחקירה ולכתב אישום. אם אתה עושה כסף גדול, גם אם זו צורת השוחד היעילה ביותר, לא יאונה לך כל רע. פואד בן אליעזר היה במחלקה של אלה ששמו בצד סכומים "פעוטים" בני שש ספרות ולא יותר, כך לפחות על פי החשדות. הוא לא היה חזק מספיק כדי לחמוק. כי זו השיטה החדשה בדור האחרון של הפוליטיקה בישראל. אחרי גיל 70 במקום לפרוש לאחוזה ירוקה, כלב וספרי זיכרונות, אתה פורש לחדרי החקירות.עוד כותרות ב-nrg:
- שר הביטחון לשעבר בנימין בן אליעזר הלך לעולמו בגיל 80
- פואד שלי: על האיש שלא הכרתם
- חבריו של פואד לסיירת: "הייתה לו ראייה של מצביא"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אצל פואד זה היה חלק מהתרבות הקניבליסטית של מפלגת העבודה. קודם הניצחון הדחוק על אברום בורג שכתוצאה ממנו נולדו נקמות כאלה ואחרות. לאחר מכן, פואד שסיים את חייו בחקירות, היה מועמד רק לפני שנתיים להיות נשיא המדינה מטעם המפלגה. העונש – גילויים נוספים וחקירות.
לא היה חזק מספיק כדי לחמוק. בנימין פואד בן אליעזר
צילום: פלאש 90
אפשר כמובן, גם לקרוא את סיפור חייו כמי שהיה גיבור צה"לי מהזן התקני, הצבעוני, הנערץ, והילד שהגיע בדלות מעיראק הפך לאישיות הניצבת במוקד היחסים בין מנהיגות ישראל למנהיגות המצרית ולמנהיגות הפלסטינית.
מי שגדל בקבוצות החברתיות של האליטה הישנה הכיר את השם פואד – מי ידע על בן אליעזר? – כבר בשנות ה-60. הוא היה מפקד סיירת שקד במלחמת ששת הימים ולאחריה הונצחה הסיירת בשיר של להקת פיקוד דרום 'בסיירת שקט' שכתבה דליה רביקוביץ'. "ואין שם מי שלא עלה על מוקש, באחד הימים, בדרכי האש". כך שבגזרה הצפונית בסיירת שקד החלה מלחמת ההתשה, אותה מלחמת שלוש השנים, שבאה מיד אחרי ששת הימים והיה זה פואד ששיגר את הכוח הראשון שניהל קרב עם כוח מצרי שבועות אחדים אחרי הפסקת האש.
אם יעשו פעם סרט ישראלי בנוסח 'אפוקליפסה עכשיו', אני רואה שם את פואד יושב במסוק שדלתותיו פתוחות, רכון על מקלע, טס בתוך הבקעות המטריפות ביופיין של פטרה הנבטית, בגובה העמודים החצובים בסלע האדום, במרדף אחרי חוליות מחבלים.
לימים כשהנשמות הטובות רצו לחבל ביחסי ישראל-מצרים ובמעמדו של פואד בן אליעזר בפוליטיקה הישראלית, יצא סרט ששודר כמובן בערוץ הממלכתי שפירט את קרב הרדיפה שניהלו מסוקיו של פואד בסוף מלחמת ששת הימים אחרי לוחמי הדיוויזיה הפלסטיינית הבורחים מעזה אל מרחבי סיני.
המצוד הגדול תואר כטבח, כמובן. הרי כל אחד יודע איך נראית מלחמה סטרילית היום. וכל אחד יודע כיצד לנהל מלחמה שבה פוגעים רק במי שבאותו רגע התכוון לפגוע בך. כשכל זה בא כדי לתאר את הכוחות המצרים בקלונם כשכוח ישראלי "טובח" ב(לוחמים) פלסטינים, מטבע הדברים שפואד כבר לא יכול להיכנס למצרים.
פואד היה שייך לשכבה שלמה של אנשים שגדלו בצבא, כשהמדינה הייתה דלה וענייה, וחלק מהקריירה הפוליטית שלהם התנהל כשישראל כבר עשירה וכסף גדול מתגלגל במזוודות. ההתפתחות הזאת שמזכירה קצת את מה שקרה במעבר בין ברית המועצות לרוסיה הפוסט-סובייטית, לא היטיבה עם אחדים מאנשי הציבור הבולטים בישראל.
יש מי שגר בצריף רעוע, יש מי ששוכן בפנטהאוז ביפו. אוהלו במדבר עבר ג'נטריפיקציה. למזלנו, ישנם הזיכרונות. וכך נזכור גם את פואד, בלי כל האמירות הקפוצות של בכירים פוליטים צבועים, שלא רוצים להיתפס כמי שאומרים מלה חמה ואוהדת על החשוד; אך גם לא רוצים להיתפס כרעי לב שאינם מסוגלים להתאבל כשפואד כבר איננו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם