ימיו האחרונים של התלמוד
בכל דור ודור יש מי שמשוכנע שימיהן של הישיבות ספורים, ובכל דור ודור מתברר שאף על פי כן, נוע ינועו. מחשבות לאלול
יהודה ליב משכילסקין, א' אלול תרנ"ו (1896):
"אלפי תלמידי הישיבות עומדים לחזור היום לתלמודם. והנה מעת אשר נגהּ על עמֵנו אור ההשכלה, שָבו וכתבו המלומדים במכתבי העתים תוכחות מגולות על אודות לימוד התלמוד. אכן פלא הוא, כיצד עמנו המדוכא והמושפל שמר מכל משמר על ספרי קודשו ועל לימודם. ובכל הדורות, בעת אשר הקיפום שכנים רעים, אשר לא ידעו קרוא וכתוב, לא הרפו בני ישראל משאיפתם זו: שירבו ילדיהם לדעת תורה, ובייחוד - שירבו להגות באותו ספר, אשר 'תלמוד' יכונה. שאיפה זו - ממקור אצילי חוצבה. מְבטאה היא את אהבת החכמה הגנוזה מימים ימימה בלב עמנו, ויהי מופת בזה לעמים כולם. אך הכיצד נתגלגלה שאיפה נאצלה זו באותו ספר הגמרא הבלה מזוקן? חידה מרה היא. חלף אשר ילמדו נערי בני ישראל מאוצרות הפילוסופיא והפיוט של עמנו, ומאוצר החוכמה והמדע של העמים כולם, מפלפלים הם בשור שנגח את הפרה וביתר דקדוקי עניות של התלמודיזמוס העבש. מהין אני לומר: לא עת רבה תעבור עד אשר יעזבו נערינו את כרכי הגמרא ואת פלפוליהם, וכאשר יכלה לבבם לחלון ולאור - נטוש ייטשו את ספסלי הישיבות. תמה אני אם בעוד שישים שנה יימצא בישראל אפילו מניין של לומדי תלמוד".
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אנחנו קנינו את האזיקים שהממשלה והחרדים שמו עלינו
- עבור מרתון סוגרים את העיר - אז עבור שבת לא?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לומדים בישיבה. 'בעוד שישים שנה, כמה לומדי תלמוד יהיו בישראל?''
יוסי זליגר
עוזי חלוצי, א' אלול תשט"ז (1956):
"אלפי תלמידי הישיבות עומדים לחזור היום לתלמודם. השואה הנוראה אשר שרפה את בית ישראל באירופה, החריבה גם את בתי מדרשותיו. מי פילל ומי מילל, שרק כעשור לאחר החורבן שוב מלאים בתי המדרש מפה לפה. ישיבות קטנות, ישיבות גדולות וישיבות תיכוניות, וכולן גדושות בתלמידים. ושוב נשמע ברמה ניגון הלימוד התלמודי, אשר כמעט נכרת מבית ישראל. כל איש אשר רוח בו, איש אשר איננו מתנכר לנס הגדול של תחיית ישראל בארצו, מביט בפלא הזה ונשמתו קרועה. מחד גיסא, הלא הישיבות הן 'בית היוצר לנשמת האומה', כדברי משוררנו הלאומי, וחוכמתנו הלאומית היא הנלמדת בהן. מאידך גיסא, הייתכן שבעת הרת גורל כזו, כאשר צו הגורל היהודי מורה לנו: הַפריחו השממה, קַבצו הגלויות, בְּנוּ וזִרעו ונִטעו - הייתכן שבעת אשר כזו יֵשבו בחורים צעירים ויהגו להם באותם גווילים נושנים, באותן סוגיות משמימות, על אודות שור ופרה ודומיהם? אכן, לא רק ידיים האוחזות בשלח ובמחרשה נחוצות לנו, אלא גם מוחות חריפים, שיחדשו ויְחָיו את חוכמת ישראל ומדעו. לא רק לארצנו נחוץ טל־תחייה, אלא גם לחוכמתנו. ראשים צעירים ומבריקים יביאו אביב חדש לתורת עמנו ולחוכמתו, וגם בזה נשוב להיות אור לגויים. מעז אני לשער שלא עוד שנים רבות נראה בינינו בני תשחורת האוחזים תחת זרועם כרכי 'בבא קמא' או 'כתובות'. נס הוא שעדיין נמצאים בינינו כה הרבה לומדי גמרא; אך, כדברי הגמרא עצמה, 'לא בכל שעתא מתרחש ניסא'. תמה אני אם בעוד שישים שנה נמצא בישראל אפילו מניין של לומדי תלמוד בסגנון הישיבתי".
טל ליברל, א' אלול תשע"ו (2016):
"מאות אלפי תלמידי הישיבות עומדים לחזור היום לתלמודם. דומה שאיש לא חזה את הרנסנס הזה בלימוד הגמרא. אחרי ההשכלה וביקורתה החריפה, אחרי השואה והחורבן שהביאה, אחרי (להבדיל) התחייה הציונית והאתגר שהציבה - אחרי כל אלו, פורח עולם הישיבות בישראל פריחה חסרת תקדים. אלו שהספידו את לימודי הגמרא המסורתיים, ביניהם אני, נאלצו לבלוע את הספדיהם. לא רק בישיבות ובבתי המדרשות פורח לימוד הגמרא, אלא גם בכל בית כנסת. 'בעלי בתים' מתמסרים ללימודי דף יומי, בהיקף שאיש לא חזה לפני כמה עשורים. גם יותר ויותר נשים צעירות בוחרות להתמסר ללימוד התלמוד.
"דומה שאין תופעה כזו בעולם כולו. האם נמצא עוד ספר כה עתיק, שמאות אלפים יושבים בכל יום ומפענחים אותו בשפת המקור? כמה אנשים טורחים לקרוא את האודיסאה במקורה היווני? מבקרי הגמרא לא נתנו דעתם על סוד הקסם שלה. הם התעלמו מהדיונים התוססים, מההמשֹגה העדינה, מהחשיבה החדה.
"ברם, חוששני שגם המצדדים בלימוד הגמרא הישיבתי ממהרים מדי לשמוח. בעידן האינטרנט והפייסבוק, בעידן שבו כושר הריכוז של התלמידים ירד פלאים, כמה עוד יוסיפו להגות בעקשנות בגווילים העתיקים הללו? ראשי הישיבות, כולל ראשי ישיבות ההסדר, מסרבים לקלוט דרכי לימוד חדישות ומעניינות מן האקדמיה ומהעולם הקיומי. אכן, לעת עתה ישיבותיהם המסורתיות עדיין מוסיפות ומשגשגות, כנגד כל אלו שניבאו זה מכבר גסיסה של הלימוד הישיבתי המסורתי, ואל מול קריסת כל הפקולטות למדעי הרוח. אך כמה עוד יצליחו למשוך כך, באותו תלם ישן? בעוד שישים שנה, כמה לומדי תלמוד יהיו בישראל?"
ואני אומר: בעזרת השם - מיליונים. שנת לימודים מוצלחת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם