הגיע הזמן להודות בזה: כולנו קצת גזענים
קל להתעלם מהדיון הגועש בגזענות בישראל אם לא מוכנים להודות שבכולנו יש גזען קטן, גם אם לא מבחירה. רק אם נוותר על האגו ונודה שכמעט כולם חוטאים בדעות קדומות מבלי להרגיש, נוכל להתמודד עם הבעיה הגדולה באמת // דעה
סך הכל אני אדם די חביב, שאוהב את המקום שהוא חי בו, אוהב מאוד אפילו. חוץ מזה שאף פעם אין חניה בתל אביב. וחוץ מהקיץ הישראלי, שהופך כל דבר זניח למעצבן ואת הזמן לזוחל ואת הריח לנורא... אבל חוץ מזה, אני באמת אוהב את המקום הזה.עוד כותרות ב-nrg:
• מחווה בין כוכבית לפרדי מרקורי
• האזינו: שני שירים חדשים לעדן בן זקן
• אף פעם לא ראיתם את אייל גולן רוקד ככה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ובכן, אני אדם שמאוד אוהב את המדינה שלו, מגדיר את עצמי כפטריוט, מתייצב למילואים בכיף גדול בכל קריאה (טוב, בסדר, מודה שגם אני רוצה להגיע למדרגת המענק הגבוהה ביותר), ומשתדל לעזור כמה שאני יכול להסברה הישראלי, ברשת ובכלל.
''ברגע שאתה משמיע ביקורת על המדינה או העם, אז אתה אוטומטית הופך לאויב, גם אם אתה האדם הכי ציוני בעולם''.
הפגנת ''תג מאיר'', צילום: מרים צחי
יחד עם כל האמור לעיל, יש לי תחושה שברגע שאתה משמיע ביקורת על המדינה או העם, אז אתה אוטומטית הופך לאויב, גם אם אתה האדם הכי ציוני בעולם והכי גאה בישראל ביקום.
תארו לעצמכם אבא שמעיר לילד שלו על דברים שלדעתו צריך לשפר. הוא לא עושה את זה באלימות או בהתנגחות, אלא פשוט מסיט את תשומת לבו לעובדות. זה לא אומר שהאבא לא אוהב את הבן שלו, זה רק אומר שהאבא רוצה שיהיה לבן שלו טוב יותר, קל יותר, או נעים יותר לחיות בסביבתו הקרובה.
• "כפוית טובה": לטהוניה אסור להביע דעה בישראל?
• אלשיך, צבע העור שלי לא אשם בגזענות המשטרה
• גידי אורשר מתנצל: "צר לי אם פגעתי במישהו"
וכך ישראל, ואני. קצת מצחיק לשים את עצמי כאבא של המדינה, אבל הבנתם את הכוונה. כשזה מגיע לשיח על גזענות בישראל, אין ספק שלפעמים אני מרגיש כמו מבוגר אחראי, לצד עוד כמה שאומרים את דעתם, על אף ההשלכות הלא נעימות.
למי שלא קיבל את המסר שרץ לאחרונה, הגזענות קיימת. מי שמחפש אותה ימצא אותה בכל מקום. מי שקצת שונה נתקל בה כל הזמן, מבלי לחפש. כל אחד מקבל את זה אחרת, יש מי שמבין ויש מי שלא, יש מי שמבליג ויש מי שנעלב, יש מי שמתעלם ויש מי שכותב על זה טור כמוני, ויש מי שמחשיב את עצמו כבן אדם חביב, פטריוט, מתייצב למילואים בשמחה, עוזר לזולת ומשתדל להתלונן כמה שפחות על החום, אבל עדיין לא מבין שגם הוא חוטא לעתים בגזענות סמויה.
כל דעה קדומה ובלתי מבוססת מקורה בגזענות.
הדור הצעיר של אוהדי בית''ר ירושלים. צילום: עודד קרני
כשאומרים "גזענות", בדרך כלל חושבים על אפליה בוטה, אלימות והדרת מיעוטים. אבל השיוך החד ממדי הזה מאפיל על תופעה רחבה בהרבה. גם יחס חיובי, כביכול, כלפי מישהו, בגלל שיוכו ללאום או קבוצה מסוימת, הוא גזעני. רק אם נבין כולנו שכל דעה קדומה ובלתי מבוססת מקורה בגזענות, רק אם נשכיל להודות שבכולנו (כמעט) יש גזען קטן שבכוחנו להשתיק, נוכל להתגבר על התופעה המכוערת במסגרתה הרחבה ביותר.
כשמנמיכים ביכולותיו של אדם בגלל מוצאו הים תיכוני זו גזענות ברורה, אבל גם כשמעניקים תכונות חיוביות לאדם ממוצא אירופאי - זו גזענות.
כשחוששים לתת לאחות אתיופית לעשות לכם בדיקת דם זו גזענות ברורה, אבל גם כשמבקשים ממנה המלצה לשיר רגאיי – זו גזענות.
כשאומרים על רופא שיניים "הוא למד ברומניה, בטח למד עקירות על סוסים", זו גזענות ברורה. אבל גם כשאומרים "יש לי עורך דין מרוקאי תותח" - זו גזענות.
כשמעדיפים שרופא ערבי לא יטפל בכם, זו גזענות ברורה כשמש. אבל גם כשמרגישים נוח יותר אצל רופא גרמני לעומת רופא אוקראיני - זו גזענות.
כשאומרים על מישהו שיש לו חיילות רוסיות ביחידה "הוא משרת בבית זונות" – זו גזענות ברורה. וכן, גם כשמחשיבים חייל כאחלה גבר שבעולם רק בגלל שהוא דרוזי - זו גזענות.
כשתמהים על איך יכול להיות שבחור ממוצא עיראקי הוא טבעוני (בחיי שאני מכיר אחד כזה) – זו גזענות.
כשמביעים עניין בחגים ומנהגים דרוזים ותוהים במה זה דומה "לחגים של הישראלים" - חוטאים בגזענות, גם אם לא בכוונה. הנטייה להחשיב דובר ערבית כ"לא ישראלי" הפכה את העניין המבורך באחר, להעלבה. הרי גם אני ישראלי בדיוק כמוכם, לא? אמנם לא יהודי, אבל ישראלי. אפילו פטריוט.
בכולנו (כמעט) קיים גזען קטן
צילום: שאטרסטוק
יש לנו מדינה נפלאה, קטנה אך רבת גוונים ורבת תרבויות. אל תכתימו אותה בגזענות, גם לא כזו "חיובית". היא רק נותנת לגיטימציה לגזענות האחרת שמוציאה את האתיופים לרחובות, שמפלגת את העם, שיוצרת שנאה, שגוררת אלימות.
ובנימה אופטימית זאת - תנו לי להיות ישראלי גאה, גם אם אני לא יהודי. אני אמנם גוי, אבל בסך הכל בחור חביב (...ואפילו פטריוט).
נראה לי שעליתי פה על אחלה רעיון לסטיקר לאוטו. מישהו מרים את הכפפה?
נ.ב.
ביטול עבודות התשתית ברכבת בשבת פתח דיון ערני ברשתות החברתיות. באחד מעשרות שרשורי התגובות על כפייה דתית או חילונית, שמתי לב שלא מעט אנשים משייכים את המצדדים בשמירת השבת לספרדים, ואת אלו המבקשים לחרוג מהמנהג לאשכנזים, שלא נאמר – את שומרי המצוות והמסורת לערסים ספרדים, ואילו את המבקשים חופש מדת כאשכנזים שמאלנים. מישהו אפילו כתב "ראיתי ערסים שאומרים מה אכפת לי מיום השואה זה לאשכנזים".
ובכן, נשבע לכם שיצא לי להכיר אשכנזים שומרי מסורת ומרוקאים שמאלנים. גם הם וגם הם, אגב, תל אביבים. איזה קטע, הא?
אקו"ם