לא מצליחים למגר את הזנות, אז נמסד אותה?
בדיון על תופעת הזנות, תמיד עולה הפתרון של מיסוד הזנות, אולם רוב הציבור אינו מודע למשמעויות המיסוד ולכישלונו בעולם. צריך לאמץ את המודל השבדי שזכה לתמיכת האיחוד האירופי
הפתרון המוכר ביותר, שתמיד עולה בדיון על תופעת הזנות, הוא מיסוד הזנות - הגדרתה כמקצוע חוקי ולגיטימי. נתעלם לרגע משאלת המוסריות שבהצעה למסד תופעה חברתית פוגענית במקום לנסות למגר אותה, כפי שנעשה כלפי תופעות פוגעניות אחרות כמו רצח או גניבה. בפועל, רוב הציבור אינו מודע למשמעויות המיסוד ולכישלונו בעולם. בזנות ממוסדת, הנשים הנמצאות בזנות הן במעמד של עובדות עצמאיות המשלמות מיסים ומקבלות ביטוח רפואי מהמדינה. לכאורה פתרון טוב: הסירסור יוצא מחוץ לחוק, והאישה הנמצאת בזנות היא הבוסית של עצמה, היא יכולה לשכור תא שבו היא בוחרת למי לתת שירות ובאילו תנאים. בפועל המצב שונה בתכלית.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- על גב הכרודים: ארדואן חותר לעיסקה עם אירופה
- סדום ודמוקרטיה: מי הם השליטים האמיתיים?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הולנד, המפורסמת בתעשיית הזנות הממוסדת שבה, כבר מחפשת פתרונות חלופיים למיסוד הזנות ולטיפול בנזקים שנגרמו כתוצאה ממנו. תעשיית הזנות ותיירות המין גדלו, אבל רק 10% מהנמצאות בתחום נרשמו ככאלו. אי אפשר להאשים אותן: לא רק ש"עבודתן" היא השפלה יומיומית, הן גם צריכות להתחלק ברווחיהן עם המדינה, שהופכת להיות הסרסור שלהן? חמור מכך, הסחר בנשים, בנערות ובנערים התרחב בעקבות המיסוד.
למרות האיסור בחוק על סירסור, עבודתם של הסרסורים הפכה פשוטה יותר כשהזנות הפכה חוקית, וגם תדמיתם השתדרגה מ"סרסורים" ל"אנשי עסקים". גם בגרמניה, שבה הזנות ממוסדת, קיימים דיווחים על עלייה בסחר בנשים. אחוז מגוחך מהנשים המקומיות בחרו להירשם כעוסקות בתחום ולקבל את הטבות הרווחה שהציעה הממשלה. בפועל, מיסוד הזנות היטיב עם בעלי האינטרסים, בעלי בתי הבושת והלקוחות – רק לא עם הנשים עצמן.
טענה נוספת בעד מיסוד הזנות, היא שנשים בזנות יהיו חשופות פחות לאלימות כאשר המקצוע יוסדר בחוק. גם כיום בישראל הזנות מתקיימת ברובה במקומות "מסודרים" - בחדרים פרטיים ובדירות דיסקרטיות. נשים בזנות חשופות לאלימות, אונס והשפלה יומיומית גם במקומות שנראים "טובים" ושאף יש בהם שומר בכניסה.
אלימות ואונס הן מנת חלקן של נשים בזנות: בממוצע, הסיכוי שלהן להיאנס הוא פי 200 מהאוכלוסייה הכללית; 82% מהן צפויות לחוות אלימות פיזית קשה, שעלולה לגרום לנזקים פיזיים מתמשכים, מעבר לנזקים הבריאותיים הכרוכים בזנות.
האם הפיכת הזנות והאלימות המושרשת בה לחוקית תצליח לצמצם אלימות? חוקית או לא חוקית, ברחוב או במלון יוקרה, זנות היא תופעה פוגענית ומשפילה בכל תפאורה. אז אם מיסוד לא עבד, מה כן יעבוד?
הפתרון המוצלח ביותר כיום הוא זה שהתקבל לראשונה בשבדיה ב-1999, כיום גם לקראת אימוץ בצרפת ולאחרונה קיבל תמיכה מהאיחוד האירופי - איסור צריכת שירותי זנות, או בשמו הפופולרי, הפללת הלקוח. שלא כמו החקיקה הקיימת בישראל ובמדינות בהן הזנות ממוסדת, המתמקדת בסרסורים ובסוחרי נשים, איסור צריכת שירותי זנות מתמקד בצרכני הזנות, ומוקיע את התפיסה של גוף האדם והאישה כסחורה.
החוק מטיל קלון בצרכני הזנות, באלו שקונים גוף אנושי כדי לשלוט בו ולספק באמצעותו את צרכיהם. נכון, חוק כזה לא יעלים כליל את התופעה, אבל בוודאי יצמצם אותה: לראיה, מספר הנשים הנמצאות בזנות בשבדיה הצטמצם משמעותית מאז יישום החוק.
המודל השבדי כולל גם סל שיקום ללקוחות שנתפסו בפעם הראשונה, וסל שיקום לנשים בזנות - שירות שקיים בארץ: "סלעית" מספקת מענה לכ-400 נשים בזנות מדי שנה (ההערכה היא כי בישראל יש 15,000 נשים בזנות). הצעת החוק הנידונה בכנסת בימים אלו מבוססת על החוק השבדי, וכוללת אחריות פלילית של צרכני הזנות, אחריות שיש בה אמירה ברורה: הגוף שלנו לא עומד למכירה.
אקו"ם