כל השאלות שיונית לוי לא שאלה את קלינטון
"הראיון" של לוי יכול היה להיחשב הישג עיתונאי מכובד, אילו היא רק הייתה טורחת לשאול כמה שאלות חשובות. חקירות ה-FBI? הסכם הגרעין? סוריה? רפורמת הבריאות המתפוררת של ממשל אובמה והחוב העצום שהוא משאיר אחריו? לא מעניין. דאעש מעניין. ורבין
ביום חמישי שודר בחדשות 2 ראיון שערכה יונית לוי עם המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילרי קלינטון. הראיון הדהד מעבר לים, אלא שההד הוא לא מה שקלינטון וכנראה גם לוי פיללו אליו. האמירות שלה לגבי טיבם של מצביעי טראמפ ולגבי כך שבדאעש מתפללים לאללה שטראמפ יזכה במרוץ לנשיאות - הן אלו שזכו לתשומת לב ולא מהסוג החיובי.האמירה האומללה שסימנה מחצית מתומכי טראמפ כגזענים/הומופובים/שונאי נשים, שקלינטון אף חזרה עליה והרחיבה אותה לתיאוריית ה-"basket of deplorables" גם בתקשורת האמריקאית מושכת אליה ביקורת קשה ויש המשווים אותה לאמירתו הרת האסון של מיט רומני על כך ש-47% ממצביעיו של אובמה הם נתמכי סעד.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אז ברגע שנחליט רק-לא-ביבי יבוא השלום?
- אסד יכול לחגוג את יום הולדתו ה-51 בנחת
בכל מקרה, הריאיון הוא אירוע טלוויזיוני חשוב והישג עיתונאי עבור לוי ויכול ללמד אותנו רבות על דמותה של התקשורת הישראלית.
סליחה, אני משתמש באופן ליברלי מדי במונח "ראיון" ו"עיתונאי". היה מדובר למעשה בכמה הרמות להנחתה נוחות ומפנקות של לוי שמייצגות היטב את הפריזמה השטחית שדרכה המיינסטרים הישראלי רואה את ארה"ב בכלל והבחירות בארה"ב בפרט.
קלינטון קיבלה את הבמה באופן גורף לומר את דבריה ללא שהמראיינת שמולה ניסתה להקשות עליה או להפריע לה. כך זכינו בראיון שממנו נעדרו לחלוטין שאלות בנושאים אולי המעניינים ביותר של מערכת הבחירות: הדלפות וויקיליקס מהמיילים של קלינטון, העלמת הראיות, החקירות ב FBI על שלל השקרים והתירוצים של קלינטון ואנשיה שעלו מהן.
קלינטון גם לא נשאלה דבר על קרן קלינטון וההאשמות בסחר בהשפעה בעת ששימשה כמזכירת המדינה. אז על מה היא כן דיברה? או!
קלינטון קיבלה את הבמה לספר לנו כמה טראמפ פלגני ובאותה נשימה לספר לנו שהאזרחים שתומכים בו הם בוודאי גזענים/אנטישמים/שונאי נשים/ סהרורים/פרנואידים ומלאים בדעות קדומות. אבל הוא הפלגני. או במילים שלה הוא זה ש"רואה אנשים דרך עדשה כה צרה". מה גם שלפחות לפי כמה סקרים מהימים האחרונים נראה שאת הסופרלטיבים הללו היא מדביקה לאחוז יותר גדול מאוכלוסיית ארה"ב מאשר זה שתומך בה. נזכיר – מדובר באישה שחלק מרכזי מהקמפיין שלה הוא הטענה שפוטין מממן את הימין האמריקאי.
קלינטון המשיכה וטענה, ללא הפרעה כמובן, שטראמפ מסית לאלימות – בעוד שהאלימות האמתית והמאורגנת במערכת הבחירות הזו מגיעה בעיקר ממתנגדיו - חלקם הגדול מתוך תומכיה של הילארי שהתפרעו, השתוללו ותקפו פיזית את תומכי טראמפ בכמה וכמה הזדמנויות. שלא נדבר על כך שכנגד טראמפ כבר היה ניסיון התנקשות רציני אחד במרוץ הנוכחי, מה שלא הוזכר בראיון חלילה, ולא הפריע ליונית לוי להעלות באוב את יצחק רבין ז"ל על רקע ההתבטאות של בנו, יובל, שטען שהאווירה בארה"ב מזכירה לו את הימים ערב הרצח הפוליטי ההוא.
מהסמול טוק קלינטון עברה, בניווטה האדיב של לוי, לעניינים הבוערים. כיצד תתמודדי עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני? זו אולי השאלה הנוראה ביותר שיש בארסנל של תקשורת המיינסטרים הישראלית. שאלה רחבה ורדודה שאין לה שום משמעות ושרק מהווה הזמנה ללהג חופשי של הצד השני.
השאלה הזו נשאלת רק כחלק מאיזה שהוא טקס כפייתי שנועד לאפשר לצופה הישראלי לשמוע את אותן אמירות עמומות ומעורפלות שכנראה עושות לו טוב. אחרת כיצד ניתן להסביר את זהש לוי לא טרחה לשאול שאלת פולו אפ בנקודה הכי מעניינת בראיון: הנקודה שבה קלינטון תיארה איך שרון, אולמרט ונתניהו הושיטו יד וביצעו מחוות כלפי הפלסטינים, נתניהו אפילו הקפיא את הבניה ביו"ש למשך 10 חודשים – ועדיין – הפלסטינים טרפדו את המהלך בגלל בעיות פנימיות אצלם ובגלל "בעיות שייצרו אחרים". מי הם אותם אחרים? אילו בעיות הם ייצרו? כל אלה שאלות שמעולם לא נשאלו. ולמה בעצם שחס וחלילה נגלה פרט מידע חדש שיפריע למוח שלנו להפוך לריקוטה מול חדשות 2 ביום חמישי בערב אחרי ארוחה טובה?
עוד שאלה שלוי שאלה על מנת לצאת ידי חובה היא בנושא האיראני. כאן קלינטון חזרה על דף המסרים של אובמה על כך שהעסקה טובה, ושהיא מנעה מאיראן להפוך למעצמה גרעינית ועצרה מרוץ חימוש פוטנציאלי במזרח התיכון. זה נכון כמובן למעט העובדה שהעסקה הופכת את איראן למעצמה גרעינית ושהיא דווקא הציתה מרוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון. אבל עזבו. בקטנה.
בדבריה בנושא איראן, קלינטון חשפה פרט מידע שעיתונאי אמתי היה קופץ עליו כמוצא שלל רב. היא תיארה איך המשא ומתן עם האיראנים החל עוד בימיה – ובכך חשפה את אחד הבלופים הגדולים של משטר אובמה. את עסקת הגרעין עם איראן שיווקה וושינגטון לעולם בראש ובראשונה כתגובה לבחירתם של ה"מתונים" באיראן ב-2013 שכביכול אפשרה את המשא ומתן.
זהו שקר גס שנחשף בכתבת הפרופיל המפורסמת של ה"ניו יורק טיימס" על מנהל התקשורת האסטרטגית של אובמה בן רודס. שם נחשף שהמשא ומתן החל עמוק בימי אחמדינג'אד – כפי שמעידה כאן בראיון קלינטון - שסיימה את תפקידה כמזכירת המדינה בפברואר 2013, ואילו רוחאני ה"מתון" נבחר רק ביוני של אותה שנה.
היה מקום אולי לנסות לשבת על הנקודה הזו – למה לעזאזל שממשל אובמה ייכנס למהלך של הסרת סנקציות והלבנת פעילות גרעינית עם איראן של אחמדינג'אד? אבל שוב, ריקוטה, חמישי בערב, למה להתאמץ.
גם לא היה טעם לנסות ולהקשות על קלינטון שהסבירה שצריך לנהוג בקשיחות עם האיראנים בכל מה שקשור לניסויים בטילים בליסטיים – בלי להזכיר שהם כבר ביצעו כמה וכמה כאלה שמהווים הפרה של ההסכם מאז שהוא נחתם, ללא שום תגובה מצד ממשל אובמה.
קלינטון המשיכה לקשקש על כך שצריך לרסן את המעורבות האיראנית והרוסית בסוריה – לא ברור כיצד. ממשל אובמה נתן ונותן לרוסים לעשות ככל העולה על רוחם בכל זירה אפשרית, במיוחד בסוריה. ה"קו האדום" המפורסם של אובמה בנושא השימוש של אסד בנשק כימי מוסמס כפי שהתגלה לאחרונה, ככל הנראה כדי לא להכשיל את העסקה עם איראן – וזאת בקדנציה של קלינטון כמזכירת המדינה. כך הקריבו קלינטון, אובמה וחבריהם את אזרחי סוריה למוות נורא על מזבח הסכם הגרעין, וחביות הכלור ממשיכות ליפול באין מפריע על חאלב וחומס.
מעל האיראנים הוסרו הסנקציות ומועברים משלוחי כסף מזומן. מה בדיוק חושבים בוושינגטון שאיראן עושה עם כל הכסף הזה? לא ברור. מה חושבת קלינטון? לעולם לא נדע כי אין מי שישאל.
אבל יש מי ששואלת על המלחמה בדאעש כי זה נורא חשוב. להזכירכם, מי שהורג אזרחים בסיטונות בסוריה הם אסד, חזבאללה, האיראנים ורוסיה. לא דאעש. "מלחמה בדאעש" זו הדרך של המערב להגיד "אין לנו מושג איך להתמודד עם סוריה". כאן הילארי נתנה את התזה המופרכת שלה על כך שבדאעש מתפללים שטראמפ ינצח בבחירות. אני לא יודע. דאעש באו לעולם והפכו לגורם משפיע ורב עוצמה בימי אובמה. אין להם שום סיבה לרצות שמישהו פרט לממשיכת דרכו יישב בבית הלבן וימשיך לעשות בדיוק את מה שאובמה עושה.
שאלות על כלכלה? על התמיכה האדירה של כל ענקי וול-סטריט דווקא במועמדת השמאל? על רפורמת הבריאות המתפוררת של אובמה? על החוב העצום שמשאיר אחריו ממשל אובמה? על מספר חסר תקדים של אמריקאים מחוץ למעגל העבודה המצויים בתוך מעגל בולי המזון? כלום. לא מעניין. דאעש מעניין. ורבין.
כנראה שנצטרך לחכות לראיון של יונית לוי עם טראמפ כדי לשמוע דברים קצת יותר מעניינים. אבל איך אומרים באנגלית? Don't hold your breath.
אקו"ם