כך הפכה ההסתדרות למנגנון הכוחני במדינה

מניעת החתמת שליש מהעובדים היא הדרך היחידה למנוע את השתלטות ההסתדרות והפקעת זכויות העובדים בידי גוף נטול שקיפות שמסב נזקים אדירים למשק. בתוך מבול החקיקה, אין ולו הצעה אחת שתתן תקוה לעובדים שמופקרים אל מול ההסתדרות

אחרי שההסתדרות השתלטה על חברות הביטוח AIG, דקלה, כלל, מגדל, הפניקס שומרה, שירביט ומנורה (שעובדיה נלחמו בציפורניים בקרב לא פשוט), היא לא מפסיקה ודורסת את העובדים בחברה הבאה בענף: הפעם הראל.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הייתי שם, אל תיתנו יד למיסוד הזנות
- כשהמועמדת לנשיאות הופכת לשק תפוחי אדמה
- בג"ץ הכותל: כששופטים הם חלק מהתביעה

דרושות חתימות של שליש מהעובדים, פעם אחת בהיסטוריה שבה הצטרפו שליש מהעובדים להסתדרות, כדי להפקיע את הזכות לקשר ישיר עם המעסיק (ללא תיווך אנשי ההסתדרות) עד קץ הימים.

אזרחים מן השורה ועובדים מופתעים, אומרים "לא יכול להיות! זה לא חוקי במדינה דמוקרטית!" אבל כן, זה החוק שחוקקה כנסת ישראל ואין חבר כנסת אחד שפועל כיום כדי לשנות אותו.

לא רק שצריך שליש כדי שהחברה תהיה חייבת לנהל מו"מ עם המעסיק, הפרשנות של בית הדין לעבודה אומרת שכל העובדים חייבים להיות כפופים לועד, גם אם העובדים עצמם לא מעוניינים בכך. גם אם יהיה ועד עם הסכם קיבוצי וקבוצה אחרת תבקש להיות מוחרגת ממנו. למה? כי לפי בית הדין הם לא יודעים מה טוב להם. וכדי שהם לא יהיה "טפילים" (free riders בלשון בית הדין), הם חייבים לשלם את המס שנקרא "דמי טיפול" שבפרקטיקה פועל כמו פרוטקשן: "0.8٪ מההכנסה שלך עובר אלינו? למה? כי אנחנו מגנים עליך. מפני מי? האויב שלך, המעסיק הרשע. אתה רוצה קשר איתו ולא איתנו? חכה חכה... לא רוצה את ההגנה שלנו? לא שואלים אותך, ניקח בכוח".

אז שואלים אותי העובדים - "אז בעצם, אם אנחנו מחתימים שליש מהעובדים שהם נגד ועד אז אפשר לעצור את ההסתדרות?" לא, אני עונה. "ואם נחתים יותר מחצי?" אני נאלץ לבשר להם שזה לא משנה. אם הם נגד התאגדות דעתם לא נחשבת בעיני החוק ופרשניו, הדעה היחידה שנחשבת היא בעד התאגדות.

אז, כשהעובדים מוכנים לחשוב על להקריב את זכותם לקשר ישיר עם המעסיק, הם אומרים - "טוב, אז בוא נקים ועד בעצמנו, ככה לפחות נימנע מהשחיתות של ההסתדרות, מדמי החבר הגבוהים, מהניצול שלה ומהיכולת שלה לפטר חברי ועד נבחרים. אולי אפילו נוכל להמשיך לקיים יחסי עבודה אישיים בריאים בתוך מסגרת קיבוצית, בלי לשלוט בשכר אחיד, מנגנוני פיטורים וכו'"

אני לא אוהב לנפץ אשליות אבל אני חייב להגיד את האמת. בית הדין לעבודה לא מכיר בועדים כמוכם. למה? כי אתם לא כשירים להיות ארגון עובדים בעיניו: בהתחלה לא רציתם יחסי עבודה קיבוציים נרחבים, עשיתם קמפיין נגד ההסתדרות, אין לכם מקורות מימון בינתיים ואין כל ערובה שהארגון שלכם ישרוד לנצח. לכן אין שום סיבה שתוכרו כארגון עובדים כיש מולכם ארגון יציב ובעל רקע סוציאליסטי אמין כמו ההסתדרות.

"אבל אנחנו מייצגים יותר עובדים! את רוב העובדים!" זה לא משנה, אני עונה, מול בג"צ ובית הדין לעבודה זה לא נחשב. דעתכם לא ראויה להישמע אם אתם נגד התאגדות.

מניעת החתמת שליש מהעובדים היא הדרך היחידה למנוע את השתלטות ההסתדרות והפקעת זכויות העובדים תוך ריכוז הכוח בידי גוף נטול שקיפות שמסב נזקים אדירים למשק. זו המציאות הכואבת.

ביום בהיר אחד אלפי עובדים הופכים להיות תחת איום של דריסה והפקעת חופש העיסוק והקניין שלהם. ואף חבר כנסת עוד לא פצה פה. בתוך מבול החקיקה, אין ולו הצעה אחת שתתן תקוה לכל אותם עובדים שמופקרים אל מול ההסתדרות, שתטיב עם הציבור ותחליש את יכולת הדריסה של המנגנון הפוליטי הכוחני ביותר במדינה.

הכותב הוא מנכ"ל תחרות - התנועה לחירות בתעסוקה (ע"ר) היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg