הבית המזגזג: אז למי שר החינוך יקרוץ מחר?
כשבנט מצהיר על קידום לימודי המתמטיקה ואז נזכר שיהדות זה יותר חשוב - הכול ברור: יו"ר הבית היהודי מתחקה אחרי ליצמן ודרעי, שמספרים למגזר שלהם משהו אחד, והולכים להצטלם עם איזה חילוני, כדי להראות שהם סחבקים. לימין החילוני אין מה לחפש שם
הימין החילוני בארץ גילה אתמול ששר החינוך שלו, יו"ר מפלגה שמנסה כל הזמן לרסק את חומת המגזריות, הוא עוד עסקן שמפזר סיסמאות לפי הקהל שעומד מולו. בנט, שבדיוק לפני שנה הציג את לימודי המתמטיקה כאתגר ההיסטורי של משרדו - אותו משרד שאותו בנט "התאהב" בו במפתיע אחרי שנכנס חבוט ומוכה לקואליציה - הודה שמבחינתו "לימודי יהדות חשובים יותר מלימודי המתמטיקה".לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הייתי שם, אל תתנו יד למיסוד הזנות
- כשהמועמדת לנשיאות הופכת לשק תפוחי אדמה
- בג"ץ הכותל: כששופטים הם חלק מהתביעה
"לי זה קשה לומר", אמר בנט. "גם כמעצמת היי-טק, יצואני ידע וחידושים לעולם, עלינו להיות מעצמה רוחנית ולייצא ידע רוחני לכל העולם. זה הפרק הבא של החזון הציוני שלנו. ככה נשוב להיות אור לגויים. כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים".

נפתלי בנט בכנס החינוך. ''קריצה לפה, קריצה לשם''.
צילום: יוסי זליגר
הבנתם? חזון המתמטיקה הסתיים. שנה אחת, כמה צילומים טובים ודף מסרים מרשים מהלשכה שלו הפכו אותו לנביא של המקצועות הריאליים. כעת אפשר להתקדם לחלק השני בתוכנית – לחזור להבטחות בלי כיסוי גם לדתיים. קריצה לפה, קריצה לשם – מבחינת יו"ר הבית היהודי, ככה עושים פוליטיקה. מיושנת? עסקנית? חסרת ביטחון ודרך? מה זה משנה – העיקר שהציונות הדתית תישאר רגועה.
אם תרצו, בנט הוא תמונת מראה של האקס-אח, יאיר לפיד. לא לחינם הם חברו זה לזה בבחירות 2013. שניהם הביאו עמם אריזות ריקות שצריך היה למלא. כל אחד מהם הצהיר כלפי חוץ שהוא יו"ר מפלגת המרכז האמיתית. אבל לאחר זמן לא רב הם הבינו, איש-איש בדרכו, כי מפלגת מרכז לא זקוקה לאג'נדה או לדרך - אלא להבטחות שניתן לסתור. ואיך לא? גם לדף פייסבוק טוב.
הפוסט של בנט:
"לא ברור למה התקשורת נזעקת שבמדינה היהודית לומדים יהדות ובארץ התנ״ך לומדים תנ״ך", כתב שר החינוך בדף הפייסבוק שלו הבוקר, אחרי שהכרזתו זכתה להדים שקיווה ליצור. ובכן, זה דווקא כן ברור: התקשורת לא נזעקת בגלל מה שקורה במדינת היהודים, אלא בגלל מה שקורה בבית היהודי. התקשורת מופתעת מהזגזוג, מהאמירות הסותרות, מפיזור הקריצות לפי ימות השבוע. מהתנודות בין החילונים לדתיים.
ההתנגדות לקמפיין המתמטיקה שלו לוותה בתמיהה ציבורית לגבי מקומם של המקצועות ההומניים במשרד החינוך. כעת הוא מספק את התשובה: אם יש משהו חשוב בהומני - זה לימודי היהדות.

האקס-אח, יאיר לפיד. מצאה אריזה ריקה את מינה.
גדעון מרקוביץ
אפשר להסכים עם ההכרזה של בנט לגבי לימודי היהדות. אפשר להתנגד. אבל האמת היא שזה לא משנה. בסופו של דבר שר החינוך מספר לכל אחד את מה שהוא רוצה לשמוע. כשסיסמה אחת נשחקת – הוא פשוט עובר לאחרת, בדיוק כמו האח יאיר. היח"צ מצוין, אך בשטח אין הבדל גדול בינו לבין דרעי או ליצמן, שמספרים למגזר שלהם משהו אחד, ואז הולכים להצטלם עם איזה חילוני כדי להראות שהם סחבקים.
הזגזוג המתמיד של בנט בין חילונים ודתיים, והסיפורים שהוא מוכר לכל צד בשביל לקושש אחר כך עוד כמה מנדטים הם "הבשורה" האמיתית שיוצאת ממשרדו. זכרו את זה בבחירות הבאות, כשבנט שוב יתבכיין שהוא נשא את האלונקה של הימין רק בשביל להיכנס עם שמונה מנדטים לממשלה. מי שלא מצליח לשמור על קו אחיד אפילו במשרד החינוך – לא יצליח לנהל את המדינה. "היהדות לא שייכת לדתיים", מסיים בנט את ההתגוננות המופתית שלו בפייסבוק. הוא צודק, אבל היא גם לא שייכת לעסקנים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg