מדוע על פשעי היהודים והישראלים אין התיישנות
עשרות שנים אחרי האירוע, 'הארץ' פרסם כתבה מעורפלת על טבח שעשו חיילי צה"ל בשבויים מצבא אויב. במובן זה ההתיימרות לתת ביסוס לתפיסה שצה"ל אינו צבא מוסרי, היא סוג חדש של עלילת דם
ישראל היא אולי המדינה ששילמה את המחיר הגבוה ביותר על החלטתה שלא להיספח למחנה ברית המועצות. היא נמצאת בחברתן של צ'כוסלובקיה, הונגריה ו-וייטנאם. אפשר רק לשער מה היה גורלה אם הייתה מחליטה לדבוק בברה"מ. יש סיבה לחשוב, ששרשרת המלחמות שלה עם ארצות ערב ועם הפלסטינים לא הייתה מתרחשת.עוד בדעות:
-אל תשבו על הגדר, תהיו פוליטיקאים
-הליכוד מקצין: גסיסתו של הימין הליברלי
אבל המחיר של דבקות בסטליניזם מקומי היה גבוה ביותר. ברית המועצות תמכה בישראל, בעיקר מדינית, בין 1947 ל-1949, והמדינה כנראה לא הייתה שורדת בלי תמיכה זו כנגד המדיניות הפרו ערבית והאנטי-ציונית של בריטניה וארצות הברית. מסמכי המפלגה הקומוניסטית מוכיחים, שגם הקומוניסטים המקומיים, אלה שהמסרים שלהם מועברים היום באמצעות עיתון 'הארץ', הפכו לפטריוטים גדולים ב-1948. הם הפכו לציונים בלי להכריז על עצמם ככאלה.
חיילים עומדים על טנק, 2014
צילום: EPA
בן גוריון החליט לוותר על התמיכה הזאת גם כאשר לא קיבל בתמורה תמיכה אמריקנית. כתוצאה מהחלטה אמיצה זו, הבחירה בדמוקרטיה ובחופש, ישראל התגלגלה לעימות מתמשך עם הברית המרושעת של ארצות ערב וברית המועצות. העימות המתמשך הגיע לשיאו ב-1967, שבעקבותיו פרצה מלחמת ההתשה ולאחריה מלחמת יום הכיפורים. מחיר גבוה מאוד עבור ההתעקשות על שמירת עצמאות המדינה. כפי שהונגריה וצ'כוסלובקיה שילמו את המחיר במאבקן לחירות על ידי מרידות מבית, כך ישראל שילמה את המחיר על ידי מאבק על גבולותיה.
זה הרקע שחייבים לזכור, כאשר עורך 'הארץ' אלוף בן מפרסם כתבה חסרת תקדים מבחינה עיתונאית. זהו תיאור של מעשה טבח של כ-50 שבויים ערבים במלחמה שאיננה מוגדרת, ללא זמן, ללא הגדרת מקום ומשתתפים. זו שבירת כל המוסכמות העיתונאיות. כמובן שפרטי הטבח כבר מתפרסמים באתרים שונים בעולם, וזאת עשרות שנים לאחר המעשה, שהתרחש באחת המלחמות שברית המועצות דחפה אליהן, ואשר פרצו כתוצאה מתוקפנות ערבית מובהקת.
מאשימים את ישראל, שהיא סובלת ממחלת השכחה ואינה מוכנה להיחשף לפשעים כאלה. זה שקר גמור. בישראל מתפרסמים בלי סוף מסמכים על מלחמות העבר. הפרסום הנוכחי מתיימר לתת ביסוס לתפיסה שצה"ל אינו צבא מוסרי, אינו פועל לפי החוק הבינלאומי ומבצע פשעי מלחמה. חוסר המוסריות, הצביעות הנפשעת שמאחורי הפרסום, נובעת מתופעה קבועה שמנוצלת ללא הרף על ידי גורמים בתוך ישראל ומחוצה לה: על פשעים שיהודים, בעיקר ישראלים, מבצעים – אין התיישנות.
החליט לוותר על תמיכת ברית המועצות. דוד בן גוריון
צילום: לע''מ
אני לא מתכוון להתיישנות במובן המשפטי. על רצח העם היהודי במלחמת העולם השנייה כבר חלה התיישנות בתודעת אומות העולם, ואפילו בתודעה המוסרית שלו. על מה לא חלה התיישנות מוסרית היסטורית ומדינית? על הפליטים ממלחמת העצמאות ב-1948, "הנכבה" הידועה; אין התיישנות על הרג אזרחים בקרב על לוד – תשאלו את ארי שביט. אין התיישנות על כפר קאסם. בקרוב נשמע על זה כשהשמאל יחגוג יחד עם ערביי ישראל 60 שנה לטבח.
כדאי לעצור ולחשוב כמה מעשי טבח ביצעו ב-60 וב-50 השנים האחרונות האמריקנים, הרוסים, הפלסטינים ושאר עמי ערב. אלה עסוקים כבר חמש שנים בג'נוסייד ובשימוש בנשק להשמדה המונית. כל זה לא עולה על קצה התודעה של עולם המוסר בייחוד בישראל, משום שהשמאל הרדיקלי במקומותינו, יחד עם מפלגות חד"ש ובל"ד, תומך ברודן הסורי באשר אל-אסד. הוא מעדיף להמציא תיאוריות על פשיזם מקומי ורצח מחבלים.
הגיע הזמן שהביזיון הזה ייגמר. מי שמנצל מקרים חריגים, שהסתיימו גם במשפט והעמדה לדין של מבצעי הטבח, לא עושה זאת מסיבות של מוסריות; אין כאן תום לב. יש ניצול של אחד מיסודות האנטישמיות, שעל פיו כל רצח שביצעו יהודים או ישראלים מאז צליבת ישו הוא חי וקיים. ארצות הברית גרמה למותם של המונים במלחמות בווייטנאם ובעיראק, אבל שר החוץ החוץ היהודי שלה, הנרי קיסינג'ר, מואשם שוב ושוב בסיוע להפיכות הצבאיות של פינושה בצ'ילה ושל הגנרלים בארגנטינה. מבחינה זו, הפרסום ב'הארץ' הוא סוג חדש של עלילת דם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם