גבר, מפחד שתואשם בהטרדה מינית? יש פתרון
תמונת הסגלים הגבריים שסביב נתניהו ואובמה העלתה את השאלה האם בכירים לא מעסיקים נשים מחשש שיואשמו בהטרדה מינית. אז קחו עצה: פשוט אל תשאלו את עצמכם איך לחמוק מתלונה על הטרדה מינית, שאלו את עצמכם איך לא תטרידו מינית
העיתונאית טל שניידר העלתה אמש לדף הפייסבוק שלה תמונה מפגישתם המתוקשרת של נתניהו ואובמה והצביעה על הסגל של נתניהו, נטול הנשים, מלבד היועצת פרח לרנר (שאינה בתמונה וחשודה בקבלת דבר במרמה וכו') . הצחיק אותי שאנשים הגיבו: "ומה עם פרח לרנר?", כאילו שזה אמור לספק את כולנו שבצוות הבכיר של ראש הממשלה יש אשה אחת.עוד כותרות:
- חוברת הנשים המזרחיות - עלבון לוועדת ביטון
- אחרי הבחירות: מהלך נגד ישראל עדיין על השולחן
אבל מעבר לעניין העקרוני שאליו הפנתה שניידר את הזרקור - סביבת ראש הממשלה הגברית רובה ככולה - משכו את עיני תגובות מהז'אנר: "זה קורה בגלל החשש מתלונות על הטרדה מינית וזה ילך ויעמיק". כלומר, בגלל שגברים מפחדים יותר ויותר מפני תלונות של הטרדה מינית, הם יפסיקו להעסיק נשים ונמצא יותר ויותר מרחבים נטולי נשים. אכן, בשנים האחרונות אנחנו במצב רגרסיבי נוראי, שכן בעבר המוני נשים היו בתפקידי ייעוץ וניהול בכירים בדרגות השונות ותמו הימים היפים האלה. תראו למה גרמתן פמיניסטיות.
מימין: הצוות הבכיר של אובמה, משמאל: הצוות הבכיר של נתניהו.
צילום: AFP
מאז שעבר החוק למניעת הטרדה מינית בשנת 1998 אנחנו שומעות השכם והערב כי אנחנו מביאות לשיבוש סדרי עולם בין גברים לנשים (תרגום: אנחנו מטרידים ואתן זורמות), כי אנחנו מחרבות את הרומנטיקה (תרגום: אנחנו מרשים לעצמנו לעשות מה שבא לנו במקומות העבודה ובכלל ואתן זורמות או סותמות) ובאופן כללי אחראיות לכל הרע שבעולם (תרגום: פעם היה לנו כיף גדול ואז באתן. אוף, מעצבנות).
העובדה שלא מעט גברים פשוט לא מבינים איך נמאס לנו לשמוע את הדרעק הזה מידי יום ביומו, מעייפת ומתסכלת אך לא לנו להתייאש. על מה אני מדברת? סתם דוגמא ככה בקטנה: באחת מהאפיזודות בחיי עבדתי בחברת הפקה. המפיק איתו עבדתי הפיק פסטיבלים ואני שימשתי בתור העוזרת שלו. לרוב הייתי האשה היחידה באיזור: מפיקים, אנשי צוות טכני, מהנדסים, צוותי משטרה שצריכים לתת אישורים, מנהלים ואני.
פרח לרנר. ''אל תשאל את עצמך איך תחמוק מתלונה על הטרדה מינית, שאל את עצמך איך לא תטריד מינית''.
צילום: פלאש 90
אני עדיין זוכרת את ישיבת קדם ההפקה באחד הפסטיבלים. נכחו שם המפיק שהיה הבוס שלי, מנכ"ל חברת האבטחה והבן שלו שניהל את העסק, ועוד מישהו שאיני זוכרת את הפונקציה שלו. הישיבה נגמרה, הבוס שלי פנה לארגן עניינים ואני נשארתי להסתובב שם, לסגור פרטים בסמכותי ולהכיר את השותפים לעשיה. תוך חצי שעה שמעתי מבעל חברת חברת האבטחה כמה אני נראית טוב ואף למעלה מזה, הבן שלו שאל אם אני רוצה ללכת לשתות משהו, והגבר השלישי פשוט נעץ בי עיניים סליזיות. ללא ספק גבירותיי ורבותיי, סביבת עבודה שעושה לך טוב, גורמת לך להרגיש מוגנת, בטוחה בסטטוס המקצועי שלך, מרגישה שהכל יהיה ענייני, כיף לבוא ככה כל יום לעבודה.
כמה פעמים עוד צריך להסביר כמה זה מתיש ומקומם שאת צריכה לעסוק בעניינים כאלה במקום העבודה שלך? כמה זה מערער לך את סביבת העבודה, את היכולת שלך לפעול כמו שצריך, להתרכז, להיות אפקטיבית בלי לחשוש כל הזמן לשמוע הערות, להתגונן, להרגיש לבד.
זה לא רק ענין חוקי. החוק בא לתת הגנה במקום שיש בו כל הזמן פריצת גבולות. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מהי סביבת עבודה מקצועית, מוגנת, טובה, משרה בטחון, לנשים ולגברים גם יחד. עוד לפני השאלה אם משהו שאמרתי הוא חוקי או לא חוקי, אנחנו יכולים לשאול את עצמנו האם זאת הדרך הטובה ביותר לתקשר עם קולגות שלי לעבודה, למה כל-כך דחוף לי להגיד משהו על החולצה, החצאית שמחמיאה לרגליים וכו' (דברים ששמעתי כמובן בעצמי ואני מניחה שרבות מאיתנו שומעות כל הזמן).
אל תשאל את עצמך איך תחמוק מתלונה על הטרדה מינית, שאל את עצמך איך לא תטריד מינית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם