הליך הגישור: לבוכריס נפל האסימון?
עד כה, קו ההגנה של בוכריס היה הכחשה מוחלטת לאישומים נגדו. ייתכן וההודעה על הסכמת הצדדים לגישור שלושה ימים בלבד לפני תחילת המשפט, מרמזת על 'נפילת אסימון' מצדו של הקצין הבכיר
התביעה הצבאית וסנגוריו של תא"ל אופק בוכריסשמואשם בעבירות מין קשות כולל אינוס, הסכימו להמלצת השופטים לפתוח במגעים לקראת הסכמה על הסדר טיעון בין הצדדים. לפי הודעת דובר צה"ל הצדדים הודיעו אתמול לבית הדין הצבאי המיוחד בקריה שהם מסכימים להצעת השופטים לקיים הליך גישור מול מגשר פרטי שהינו שופט בדימוס. המגשר שהוצע הינו אילן שיף, שכיהן בעברו כפצ"ר וכשופט מחוזי.עוד כותרות:
- יצאה מהמשבר: קלינטון תקפה, טראמפ החמיץ
- הטרגדיה הסורית תרשם על חשבונו של אובמה
- ראש ממשלה די פמיניסט שידו די מושטת לשלום
ברמה העקרונית לא מדובר בהליך חריג או בנקודת מפנה משמעותית, שכן רוב התיקים הפליליים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון. לתביעה יש בדרך כלל לא מעט סיבות טובות לחתור אל המתווה הזה: לפעמים הראיות שבידה אינן ברמת 'למעלה מכל ספק סביר' והיא חוששת להפסיד את התיק; ניהול משפט הוכחות מלא מעמיס מאד על המערכת, בניגוד להסדר טיעון שמסתיים בישיבות טכניות בודדות; והעיקר – בהסדר טיעון הנאשם מודה בעבירות ומצדיק עליו את הדין.
אופק בוכריס מחוץ לביתו. שינוי גישה מצידו של בוכריס?
צילום: מישל דוט קום
התפיסה היא שתכלית 'למען יראו וייראו' נפגמת מאד כאשר הנאשם טוען בתוקף שהוא חף מפשע, שכן הודאה בחטא היא תנאי הכרחי לכל תהליך של תשובה ותיקון. במקרים של תיקי אונס נוסף אינטרס נוסף – התביעה רוצה לחסוך מהמתלוננות את הסיוט שבעמידה על דוכן העדים וירידה לפרטי פרטים של האירועים הטראומטיים שחוו. ועוד, לנטילת האחריות יש רלוונטיות מיוחדת למקרים אלו, שכן יש לה משמעות גדולה מאד בעיניהן של נפגעות עברות המין.
אלא שבמקרים רבים הצדדים מתקשים להגיע להסדר טיעון מסוכם. הסיבה המרכזית היא העויינות הבסיסית שביניהם: הסנגור רואה את התובע כגורם עויין שמעוניין להשיג הרשעה בכל מחיר כדי 'לנצח' בתיק. התביעה מצידה רוצה לצמצם למינימום את ה'הנחות' שהיא נותנת בתמורה להודאת הנאשם. לצורך כך התפתחה במערכת המשפט הישראלי בתחילת שנות ה-2000 פרקטיקה חדשה שנקראת 'הליך גישור פלילי'.
הליך הגישור הוא מעין 'משפט זוטא' שבו שופט בדימוס שאיננו תלוי, נחשף לחומר הראיות ולטענות ההגנה. הוא אמנם לא מנהל דיונים מייגעים ולא יורד לפרטי פרטים, אך מנסה להעריך את התוצאה הסופית שהייתה מתקבלת לא היה מנוהל משפט 'אמיתי', ובכך מסייע לצדדים לרדת מהבריקדות ולהסכים על סעיפי האישום ועל העונש. כך או כך, מדובר בהליך שגרתי שאיננו מלמד הרבה על חוזק הראיות שבידי התביעה. הליך הגישור איננו פוגע בזכויות הנאשם, ולכן אם הצדדים לא מגיעים להסכמות, התיק חוזר לבית המשפט מבלי שתוכן הדיונים שנוהל מול המגשר ישמשו כראיה או כחומרי רקע למשפט עצמו.
הנקודה החשובה ביותר לענייננו היא שהליך הגישור מתאים רק לנאשמים שלא כופרים בעיקרי העובדות אך חולקים על הפרשנות שניתנה להם, על סעיפי האישום או טוענים לנסיבות מקלות. במקרה של תא"ל בוכריס יש משמעות רבה לעצם ההסכמה על המתווה, שנראית כמבשרת על שינוי גישה מצידו של הקצין הבכיר ביחס להאשמות שהוטחו בו.
בוכריס הואשם ב-16 עבירות, שבוצעו על פי הנטען בכתב האישום בשתי המתלוננות - בחיילת ששירתה תחת פיקודו, ובקצינה נוספת. לטענת הפרקליטות הצבאית בוכריס ביצע בחיילת מעשי אונס, מעשה סדום ומעשים מגונים. בקצינה הוא ביצע מספר מעשים מגונים.
קו ההגנה של המפקד הבכיר היה עד כה הכחשה מוחלטת לאישומים נגדו. הוא אמנם הודיע בסוף יולי על פרישה משירות בצה"ל אולם נימק זאת ברצונו להילחם על חפותו כאזרח ולא כקצין בשירות פעיל. המשפט היה אמור להתחיל ביום חמישי הקרוב וההודעה על הסכמת הצדדים לגישור, שניתנה שלושה ימים בלבד לפני תחילת המשפט, מרמזת אולי על 'נפילת אסימון' ושינוי גישה מצידו של בוכריס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם