השנה החדשה שמגיעה להיילו: ריבלין, תן חנינה
הערכאה היחידה שיכולה לעשות צדק ולתקן את העוול הנוראי שעשתה מערכת החוק להיילו, הוא נשיא המדינה, שבסמכותו להעניק חנינה. מגיע לו להשתקם מהאלימות שעבר ומהעוול שעשתה לו מערכת החוק, ולהתחיל חיים חדשים עם השנה החדשה
חודש תשרי כבר כאן ואווירת סליחות באוויר. הזדמנות טובה לפנות לנשיא המדינה בבקשות חנינה, אחת מהן מוצדקת מאין כמוה. יונתן היילו היה בן 23 כשנאנס פעמיים על ידי ירון איילין. לפני הפעם השלישית, באקט של הגנה עצמית, הוא הצליח להתנגד, תקף את האנס והרג אותו. ב-2010 הוא הורשע ברצח ונידון ל-20 שנות מאסר על ידי בית המשפט המחוזי בלוד.עוד כותרות:
- מותו של פרס ותחיית הקונצנזוס הישראלי
- החרם על לווית פרס: גול עצמי לציבור הערבי
- הושטת יד למדינות ערב: האתגר הגדול של תשע"ז
מאז, כבר שש שנים שהוא יושב בכלא. ביוני האחרון דן בית המשפט העליון בערעור על עונשו, דיון שבו הוחלט להמיר את עבירת הרצח להריגה ולקצר את עונשו ל-12 שנות מאסר, מתוכן, כאמור, ריצה כבר 6. בתרחיש האופטימי, לאחר ניכוי שליש מעונשו בגין התנהגות טובה, היילו צפוי לצאת מהכלא בעוד כשנתיים, כשהוא בן 31, וזאת אחרי שישב 8 שנים בכלא על כך שהגן על גופו ועל נשמתו מאונס נוסף. בתרחיש הצודק, יונתן היילו צריך לקבל חנינה מיידית מנשיא המדינה שלא הסמכות לעשות כן, לצאת לחופשי, ולהתחיל הליך שיקום משמעותי – הן מהפגיעה שעבר והן מהתקופה בכלא.
יונתן היילו בפסק הדין בעליון. ''נפל כמעט תחת כל קטגוריה אפשרית של דיכוי''.
צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
היילו נפל כמעט תחת כל קטגוריה אפשרית של דיכוי: גבר ממוצא אתיופי שהוא קורבן לעבירות מין. כפי שעולה בתקשורת באופן תדיר, מערכת החוק אינה מטפלת באופן מיטבי בעבירות מין, לא כל שכן בעבירות מין המבוצעות בגבר על-ידי גבר. גבר שנפל קורבן לעבירות מין נתפס פחות חסר ישע מאשר אישה ולכן יש ציפייה שיתנגד וישאג בעצמו שלא יאנסו אותו, ובאופן פרדוקסלי, משזה לא קרה, הוא נתפס כפחות "גבר", ולכן לא ראוי להתייחסות הולמת. וכמובן כרוכים בכך גם "השדים הלהט"בופוביים" – ההטיות הלא מודעות שיש לכל איש/אשת חוק שטיפל/ה במקרה.
היילו הוא צעיר ממוצא אתיופי, ויש לכך קשר הדוק לעובדה שלא פנה למשטרה לדווח על האונס והסחיטות שעבר מצד ירון איליין. ולמה שיעשה זאת? שנים של גזענות מצד הממסד ואלימות מצד המשטרה גרמו לקהילה שלו לאבד אמון במערכת החוק.
ספק אם היה עומד לדין אם אחד או יותר מהפרמטרים היה שונה – היותו גבר, ממוצא אתיופי, היות התוקף שלו גבר. גם אם היה עומד לדין, בוודאי היה מזוכה או שהיה נגזר עליו פסק הדין קל יותר באופן משמעותי, בטח לא עבירת רצח או הריגה ועונש מאסר ארוך.
כבר קרה כאן שאיש, שי דרומי שמו, שתואר כמלח הארץ, (תיאור שבוודאי לא היה נאמר על יונתן היילו, כיוצא אתיופיה שגדל בשכונת עוני בנתניה) ירה בעבריינים בני מיעוטים שפרצו לחווה שלו וזכה לחוק המגן עליו מפני הרשעה פלילית ולא נזקק לחנינה. בחוק הישראלי פריצה לרכוש נחשבת הגנה עצמית ולא עבירה, אבל פריצה לגוף ולנפש עדיין לא.
ניר סומך, גם הוא "מלח הארץ" - מושבניק וקצין מג"ב, ירה בשכנו, בן טל, שהיה אובססיבי כלפי הזוג סומך, ובפרט, כלפי האישה. סומך ירה בטל בנשקו האישי מטווח אפס, כשטל ניגש למכוניתו של סומך, שחשש שהוא מעוניין לפגוע בו. בית המשפט המחוזי השתכנע שמדובר היה בהגנה עצמית, ואף הגדיר תקדים "קנטור מצטבר" עקב האובססיביות של טל. בפברואר האחרון, בית המשפט העליון זיכה את סומך מאשמת הריגה והוא שוחרר לביתו. במקרה זה, שלא כמו במקרה של יונתן היילו, בית המשפט העליון הפך את החלטת המחוזי, וכך גם סומך לא נזקק לחנינה אלא זכה לצדק כבר בבית המשפט.
במקרה של יונתן היילו, האפשרויות המשפטיות מוצו. הערכאה היחידה שיכולה לעשות צדק ולתקן את העוול הנוראי שעשתה מערכת החוק להיילו, הוא נשיא המדינה, שבסמכותו להעניק חנינה. הנשיא ריבלין, תן חנינה ליונתן היילו. אפשר לאיש להשתקם מהאלימות שעבר ומהעוול שעשתה לו מערכת החוק, ולהתחיל חיים חדשים עם השנה החדשה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם