הרב"ט האסטרטגי: מה בין אזריה למדחת יוסף?
צה"ל תופס את "הרב"ט האסטרטגי" כסיכון לסיבוך ברמה הגלובלית, אולם משום מה יש התעלמות והדחקה של הזירה הפלסטינית והזירה הפנים הישראלית. ההתמקדות בחשש מה יאמרו ב-CNN מאפילה על השאלה מה יאמרו אזרחי ישראל בכלל ולוחמי צה"ל בפרט
בחירת 'מקור ראשון' (ועוד מערכות תקשורת) באלאור אזריה כאיש השנה לוותה אמנם בסערה זוטא ומתחסדת אבל אין ספק שהשפעת הירי של אזריה במחבל בחברון על המציאות הישראלית הייתה מכרעת. נקודת שבר פוליטית, חברתית וערכית.עוד כותרות:
- גם ממרחק עשרות קילומטרים - אני עדיין נפגעת חרדה
- הרצוג לא מספיק חזק: ביבי ימשיך את הקיפאון עוד זמן רב
אזריה הוא התגלמות "הרב"ט האסטרטגי", מושג שאותו אימץ צה"ל בעיוות מסוים מהצבא האמריקני כדי לתאר אירוע טקטי בעל השפעה אסטרטגית בזירה הגלובלית, בעיקר התקשורתית. המושג "רב"ט אסטרטגי" היה חלק משלל מושגים פוסט מודרניים שצמרת צה"ל אימצה משנת 2000 לערך. מושגים נוספים שאומצו לחיק צה"ל באותה בתקופה: "הכלה", "מגרוש", "השתבללות" וכו'. מושגים שהגיעו עד לכדי אבסורד במלחמת לבנון השנייה.
אזריה בבית הדין. גם יוסף וגם אזריה הם התגלמות ה''רב''ט האסטרטגי''.
צילום: גדעון מרקוביץ
השבוע לפני 16 שנה, בראשון באוקטובר בשנת 2000, ראש השנה תשס"א, נפל סמל מדחת יוסף בהתקפת אספסוף פלסטיני על קבר יוסף. הוא הוא "הסמל האסטרטגי".
הכרוניקה ידועה מביכה ומצנררת. במשך ארבע שעות גסס יוסף בזמן שצמרת צה"ל ממתינה לג'יבריל רג'וב שיחלץ אותו. למרות שהוכנה תכנית פעולה לחילוץ, "כותנת פסים" שמה, תכנית שהותקנה כלקח מאירועי המנהרה ב-1996 ולמרות גיבוי של מסוקי קרב אוויר - צמרת הצבא בחרה להסתמך על הפלסטינים בנימוק שכניסה קרקעית באש תוביל לאבדות כבדות בצד הישראלי והפלסטיני.
ועדת חקירה צבאית בראשות האלוף יורם יאיר מצאה שהבחירה באופציית החילוץ הפלסטיני הייתה לגיטימית ולא הייתה בגדר הפקרה, אולם יחד עם זאת קבעה הוועדה שאין לסמוך יותר על הפלסטינים במשימות דומות.
גם במקרה הזה, הדרג המדיני התנער מאחריות, אך משפחת יוסף טוענת שהרמטכ"ל דאז שאול מופז, אמר להם שההוראה להסתמך על חילוץ פלסטיני הגיעה ישירות מראש הממשלה ושר הביטחון, אהוד ברק.
סמל שני מדחת יוסוף ז''ל. ''השפיעו באופן דרמטי על המציאות''
צילום יוסי אלוני
שימו לב, צה"ל תופס את "הרב"ט האסטרטגי" כסיכון לסיבוך ברמה הגלובלית, אולם משום מה יש התעלמות והדחקה של הזירה הפלסטינית והזירה הפנים הישראלית. ההתמקדות בחשש מה יאמרו ב-CNN מאפילה על השאלה מה יאמרו אזרחי ישראל בכלל ולוחמי צה"ל בפרט וכיצד הפלסטינים, קרי האויב, מנתחים את התנהלות ישראל.
אירועי קבר יוסף, הלינץ' ברמאללה והאולטימטום לנסראללה בעקבות חטיפת חיילי ההנדסה, מעלים תהיות רבות על שיקול הדעת האנליטי של ראש הממשלה דאז, אהוד ברק. יתרה מזאת, עומדת בעינה השאלה האם אין קשר ישיר בין ההתנהלות השנויה במחלוקת של הצבא באירועי קבר יוסף, להמשך האלים והעוצמתי של האינתיפאדה השנייה.
נפילתו של מדחת יוסף שונה בתכלית מהירי של אזריה במחבל המנוטרל בחברון, אבל גם יוסף וגם אזריה הם התגלמות ה"רב"ט האסטרטגי", שניהם השפיעו באופן דרמטי על המציאות, בניגוד להשערה התיאורטית.
פרשת אזריה הרבה יותר משמעותית בגזרה הפנים ישראלית מאשר הגלובלית, ומותו של מדחת יוסף כתוצאה ממדיניות ה"הכלה" ששיאה התנקז להמתנה לחילוץ פצוע על ידי הפלסטינים - לא רק שלא תרם להכלת האירועים האלימים - במבחן התוצאה אפשר לקבוע שהוא רק הגביר אותם. ומה הלקח? כמו שאמר בן גוריון, "לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם