סוריה-רוסיה-ארה"ב: המלחמה הקרה בדרך?

במקום לכבד את מחויבותו החד־משמעית להגיב בכוח על פשעי המלחמה שנעשים בסוריה, נרתע אובמה מכל פעולה שהייתה אמורה להקרין מנהיגות נחרצת. ימים יגידו אם מצעד זה של איוולת יגיע לסיומו עוד טרם סיום כהונתו של הנשיא ה-44

ישראל היום
פרופ' אברהם בן-צבי | 7/10/2016 11:41
תגיות: סוריה, ארה"ב, רוסיה, אובמה
באופן פרדוקסלי, דווקא כשהמסך עומד לרדת על עידן הנשיא אובמה, שמלכתחילה ראה ברוסיה שותפה אסטרטגית, האמורה לפעול יחד עם ארה"ב כדי להגביר את היציבות הגלובלית, שָבָה המלחמה הקרה מתהום הנשייה. עימה חזרו גם האתגרים והסיכונים, שליוו כצל את המערכת הבינלאומית מאז כניסת הנשיא הארי טרומן לבית הלבן ועד להתפרקות האימפריה הסובייטית.

ואכן, למרות מאמציו הבלתי נלאים של הנשיא הנוכחי לזהות חיבור בין אינטרסים אמריקניים ורוסיים, ובאמצעות מסכת של תמריצים ופיצויים להפעיל השפעה מרככת על דפוסי התנהלותו של הקרמלין, התברר שגישה פרגמטית ומתגמלת זו נתפסה במוסקבה כביטוי של חולשה וכוויתור מרצון על מעמדה ההגמוני של ארה"ב.
 
צילום: Getty Images
''אשליה הרסנית, שהתנפצה על קרקע של הוויה בינלאומית כוחנית''. צילום: Getty Images

העובדה שהנשיא ה־44 בחר להתעלם מן העובדה שאופי המשטר הרוסי היה רחוק שנות אור מאושיות היסוד הבסיסיות, שעליהן הושתתה הדמוקרטיה המערבית, התבררה כאשליה הרסנית, שהתנפצה על קרקע של הוויה בינלאומית כוחנית.

בזירת המזרח התיכון באה התנהלות פייסנית זו, שהיום כבר ברור עד כמה הִזיקה למעמדו הבינלאומי של הדוד סם, לכלל ביטוי מזוקק לפני שלוש שנים, כשהממשל גנז את האופציה הצבאית - גם כאשר משטרו של בשאר אסד חצה את כל הקווים האדומים ועשה שימוש מסיבי בנשק כימי נגד אוכלוסייה אזרחית.
 
צילום: EPA
תמונות שפרסמו הרוסים ובהן נראים המפציצים שיצאו לסוריה. ''חיל האוויר של פוטין עושה ככל העולה על רוחו במרחב האווירי של סוריה''. צילום: EPA

במקום לכבד את מחויבותו החד־משמעית להגיב בכוח על פשעי מלחמה מסוג זה, נרתע הנשיא מכל פעולה - ולו המינימלית - שהייתה אמורה להקרין מנהיגות נחרצת. את מקום טילי השיוט תפסה יוזמה דיפלומטית מבוהלת מבית היוצר של אובאמה וג'ון קרי. השניים הפצירו בוולדימיר פוטין שיסכים לתווך במשבר כדי להביא לחיסול מאגר אמצעי הלחימה הכימיים שבידי דמשק.
 
כך הפכה רוסיה, בסמכות וברשות, לשחקנית דומיננטית ולגיטימית במרחב הסורי, וכך קיבל גם אסד במשתמע "אור ירוק" להמשיך ולטבוח באזרחיו בכל האמצעים האחרים שעמדו לרשותו (ולאחרונה גם תוך שימוש מחודש בנשק כימי, שכלל לא היה אמור להישאר בידיו לאחר יישום ההסכם שהקרמלין רקח עם בן חסותו אסד).

אין פלא שבמארס 2014, חצי שנה לאחר שגוליבר האמריקני נחשף כנמר של נייר, נטול נחישות גם לנוכח רצח העם המתבצע לנגד עיניו, התבררו ההשלכות המערכתיות הרות האסון של המחדל בזירה הסורית. זאת, כאשר כוחותיה של רוסיה השלימו את סיפוחו של חצי האי קרים ובכך קראו תיגר, באורח בוטה ומתריס, על השפעתה של המעצמה האמריקנית. גם בחזית המלחמה בסוריה התחוור שכללי המשחק החדשים, שהנשיא ה־44 עודד בפועל את יצירתם, העניקו לרוסיה את המנוף להעצים בהדרגה את מעורבותה.
 
AFP
ילד בהריסות חאלב המופצצת. ''בוושינגטון הבינו סוף־סוף שאין להשלים עם המשך הכתישה האווירית המסיבית של חאלב המדממת''. AFP

ואמנם, לא זו בלבד שהסכם הפסקת האש, שהושג בין אובמה לפוטין לפני חודש בלבד, ב־9 בספטמבר, הופר עוד בטרם יבשה הדיו על מסמך החתימה, אלא שנעדרה ממנו התביעה האמריקנית המסורתית להביא, עם שוך הקרבות, לסיום עידן אסד העקוב מדם.

וכך, שלוש שנים לאחר שהממשל הזמין את המשטר הרוסי להוציא עבורו את הערמונים מן האש ומן התופת הכימית, ממשיך חיל האוויר של פוטין לעשות ככל העולה על רוחו במרחב האווירי של סוריה. בה בשעה, מוצבת על אדמתה מערכת טילי S-300, האמורים לקבוע עובדות בשטח ולהוות אמצעי הרתעה שיהלך אימים על קברניטי וושינגטון - אם אכן תבשיל בתודעתם סוף־סוף ההכרה שאין להשלים עם המשך הכתישה האווירית המסיבית של חאלב המדממת.

עם זאת, בשלב זה ממשיכה ארה"ב להיצמד באדיקות לקוד העבר התפעולי שלה. כלומר "כל אנשי הנשיא" מכריזים אמנם על השעיית המגעים הדיפלומטיים עם רוסיה בסוריה, ואף בוחנים את האפשרות לנקוט דרכי פעולה ש"אינן דיפלומטיות", אך עד כה טרם הוכיחו נכונות לגבות צחצוח חרבות מילולי זה במהלך אסטרטגי ממשי. ימים יגידו אם מצעד זה של איוולת יגיע לסיומו עוד טרם סיום כהונתו של אובמה במשרד הסגלגל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח

המומלצים

פייסבוק