שיצקצקו, בוב דילן הוא ליגה משל עצמו
מעקמי האף יעקמו עד נקע, אבל האיש שמעולם לא ניסה לרצות אף אחד, מצליח לגרום לשירים לעשות מה ששירים מעולם לא עשו
הוא האיש שראה הכול. יהודי קשיש בן 75 עם הבעה כרונית של סבל אירוני על הפרצוף ולא ברור מה מציק לו, מצב העולם או טחורים. מאז שנת אלפיים בוב דילן נתן יותר מ-1,400 הופעות, פי שלוש יותר מכל חבריו לליגת העל של הרוקנרול. עומד על הבמה בתחפושת קאובוי ומכיוון שאינו שדוף יש גם מצב למחוך.כל זמר אחר שיעז לשיר דילן מאנפף, ישמע כפרודיה. כי רק לדילן מותר לגרוס את השירים בגרון חלוד. לדרוך על שביל חצץ רטוב בסערה. בלי סוודר. דילן לועג לברקים ורוכב על הרעם. אופס, הנה נפלתי כמאמר המשוררת בריטני ספירס. כל ניסיון לכתיבה יצירתית על דילן בע"מ, יסריח ממאמץ חסר תוחלת, ידמם קלישאות.
בוב דילן. ''גורם לשירים לעשות מה שמעולם שירים לא עשו''.
צילום: EPA
"אני זוכר את דילן מנגן בוילג' בתחילת שנות השישים" סיפר פעם בילי גואל. "במיוחד שמתי לב למתקן המפוחית שלו. המחשבה הראשונה שלי הייתה, 'ואוו, הבחור עבר תאונת רכב קשה'. הייתי בטוח שזה סד צוואר או משהו. תמיד אהבתי את הסטייל שלו בנגינת מפוחית. הוא נושם פנימה, הוא נושם החוצה ואם השפתיים תופסות את התו הנכון זה נהדר".
ומעבר לגאונות הברורה, הגלויה, המילים של דילן מתחברות בסנכרון מושלם למנגינה שגם אם אינה פסגה מלודית - למילים שלו, היא מתאימה כמו שלייה לעובר.
האמת צריכה להיאמר, אי אפשר להתווכח עם העבודה שדילן דילג תור אחד או שניים בדרך לפרס נובל. לא שאכפת לי או לו, מה זה משנה? מעולם לא היה הגיון צרוף או מבחן מדעי לבחירת גאוני ספרות ושירה.
ועדת הפרס השבדית קבעה שדילן זכה בפרס על יצירת ביטוי פואטי מקורי בתוך המסורת האמריקנית הגדולה של כתיבת שרים. פטפוטי איקאה. יש הרבה כותבי שירים טובים, יש סופרים מעולים ומשוררים שסוחטים את הלב כמו מכונת כביסה צ'כית, אבל דילן גורם לשירים לעשות מה ששירים מעולם לא עשו, דילן הוא ז'אנר של עצמו, ליגה משלו.
אז המצקצקים יצקצקו, מעקמי האף יעקמו עד נקע, יעבור להם. הנה, אני סלחתי לוועדת נובל על שנים של בחירות מעצבנות, הרי איך? איך יכול להיות? שגאון כמו ח.ל בורחס לא זכה בפרס והפנטזיונר הקיטשי גבריאל גרסיה מרקס, כן?
הסופר אירווין וולש צייץ ביום חמישי, עם היוודע דבר זכייתו של דילן: "אני מעריץ של דילן, אבל הבחירה בו היא יוזמה נוסטלגית שיצאה מפרוסטטות מעופשות של היפים קשקשנים וסניליים". אידיוט. כי אם יש משהו שדילן שונא זו התפלשות בביצת הסיקסטיז.
דילן מעולם לא דפק חשבון. לא לממסד אבל גם לא לנונקונפורמיסטים המקצועיים. בז להם כמו שרק דילן יודע, לחבורת ההיפים המכונמים שניסתה להפוך אותו לאייקון קדוש, לצדקני הפולק ולכרוכיה הבוכייה ג'ון באאז. דילן אף פעם לא רצה להתקבל למועדון שרצה לקבל אותו. תמיד משקיף מהצד. הוא לא צדקן מאוס ומעיק כמו בונו. ולא מטיף פידבק זועם כמו ניל יאנג. ובטח לא מולטימיליונר שמתחפש לגיבור מעמד הפועלים כמו ספירנגסטין.
דילן הוא צ'יף זקן שאוהב לדהור על קדילק. לא מנסה לרצות איש. האיש עושה פרסומות. לקדילק, לפפסי, לחוטיני וחזיות של "ויקטוריה סיקריט". הבנאדם לא צריך את הכסף אבל הוא נהנה לפוצץ את הבלון של עצמו. הוא לא מעוניין בתפקיד פרה קדושה של הרוק'נרול. אם דילן אוהב קדילק, דילן יפרסם קדילק.
"אם תבחנו את העבר 2500 שנה לאחור אפילו יותר, תגלו את הומרוס ואת המשוררת ספפו, הם כתבו פואטיקה שהייתה מיועדת להאזנה ולהופעה, בדרך כלל עם כלים מוזיקליים, ובאותו אופן דילן" הסבירה שרה דניוס, המזכירה הקבועה של ועדת הפרס השבדית את חלק מנימוקי הבחירה. אבל איך אומרים אצלנו בג'מעה, "גויישע קופ", ראש של גויה. לא היוונים הם ההשראה, ההשוואה, המוזה. החסרים משוררים אנחנו? מסורת של שירה אלוהית, שירה נבואית?
הנה, בזמן הכתיבה אני מאזין לביצוע של דילן ל"הללויה" של ליאונרד כהן. שני משוררים יהודים גדולים שרים דוד המלך. בשבת נקרא את שירת האזינו של משה רבנו וכבר עומדות היו רגלנו בשערי סוכות ומי אם לא דילן הוא הדבר הקרוב ביותר בתרבות הפופולרית לגלגול של קהלת? הבל הבלים הכול, מה שהיה הוא שיהיה, אין חדש תחת השמש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם