ראשי » חדשות » דעות

מי מנסה להרוג את מדעי הרוח?

בגלל הסגידה לאלוהי הכסף והאקזיט, זנחנו את היכולת לצרוך הגות ומחשבה סדורה הבנויה על טיעונים הגיוניים. מצבם של מדעי הרוח כמשל

כמו בשיר של אביתר בנאי ואביב גפן 'יש שמיים מעליי ובתוכי שמיים', כך גם אני עם מדעי הרוח: יש מדעי הרוח מעליי ומתחתיי, ואולי אפילו בתוכי. יש לי אבא שהוא פרופסור למדעי הרוח, ויש לי בת שהיא סטודנטית למדעי הרוח. כשהיא התחילה ללמוד תלמוד לפני שנתיים באוניברסיטה העברית פורסמו עליה כמה כתבות, מכיוון שהתברר שהיא הסטודנטית האחת והיחידה שנרשמה לשנה א' לחוג לתלמוד. מלבדה לא היו שם סטודנטיות אחרות, וגם לא סטודנטים.

העיתונאי והעורך הכלכלי סבר פלוצקר כתב בטור שלו ב'ידיעות אחרונות' לפני כשבועיים על בתו וחתנו, זוג ישראלים שאת התארים המתקדמים שלהם בחרו ללמוד בארה"ב. בתו סיימה לימודי דוקטורט בהיסטוריה יהודית בסטנפורד, וחתנו השלים לימודי דוקטורט אמריקני יוקרתי בתולדות השואה.
 
בני הזוג חשבו שעם חזרתם ארצה ימצאו במהרה עבודה באוניברסיטה או במוסד מחקרי, אלא שאחרי שש שנים של חיפוש עבודה שבהן הידפקו על דלתות, שלחו קורות חיים, רשימות פרסומים והמלצות, הם הבינו שכאן בארץ הם לא ימצאו עבודה. ממש באחרונה הם נסעו מכאן לשתי משרות שהמתינו להם בארה"ב. שני המלומדים לא מצאו כאן עבודה מכיוון שלא היו מקומות עבודה כאלה. מספר התלמידים במדעי הרוח, ובהתאמה גם מספר המרצים שם, הולך ומצטמצם משנה לשנה.

בדו"ח שהתפרסם לא מזמן צוין שב-25 השנים האחרונות צנח שיעור הסטודנטים למדעי הרוח בתואר ראשון באוניברסיטאות ב-32 אחוזים, וכיום הוא עומד על 11 אחוזים בלבד. בוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) מגבשים תוכנית חומש להשקעת משאבים בפיתוח מדעי הרוח, וזאת באמצעות הגדלת תקצוב, שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה וגם חיזוק מדעי הרוח כבר בתיכונים. לפי התוכנית, סטודנטים במדעי הרוח יוכלו לעבור התמחות במוסדות תרבות, והקשר בין מדעי הרוח לתחומים מעשיים יותר יחוזק.

פלוצקר כתב לפני עשור מאמר שעוסק בחשבון נפש בנוגע למצב מדעי הרוח. בעקבות אותו מאמר הוא הוזמן לקחת שותף בעבודת צוותים שהגו תוכניות להצלת מדעי הרוח. התוכניות הללו לא נידונו ולא יושמו. לדברי פלוצקר, לא צריך לקרוא למצבם של מדעי הרוח בישראל "משבר", כי לא מדובר אלא במדיניות מכוונת לחיסולם - וזאת כדי לא ליצור כאן שדרת פילוסופים והיסטוריונים שיטילו ספק בסדר הקיים ושיערערו על הנרטיב השולט.
 
אם הוא צודק ואכן קיימת מדיניות מכוונת להמתת מדעי הרוח, מן הסתם גורלה גם של תכונית החומש החדשה יהיה לשבט. יתקיימו דיונים ויתקבלו החלטות, אבל הם יישארו רק בתוך מצגות וחוברות ספירלה מהודרות שיעלו אבק עם השנים, כי לאף אחד לא יהיה אינטרס לקדם את ההחלטות. אם תכנית החומש לא תוביל כאן שינוי אמיתי במעמד מדעי הרוח זה יהיה מצב עגום: אנחנו זקוקים לרוח.

אחרי כל כך הרבה עיסוק בחומר ובעשייה, חשוב שנפתח כאן יכולת לחשוב מחוץ לקופסה, חשיבה ביקורתית, עמוקה ומסודרת, הבנויה על הוכחות וטיעונים. לא כולנו נולדנו להיות אנשי היי-טק, מדענים או אנשי מספרים, ובכל איש רוח שפונה בניגוד לנטייתו לעסוק במדעים ובהנדסה יש הפסד כפול: העולם הפסיד את רוחו, והוא הפסיד את היכולת לעסוק בנטיית לבו, בתחום שאולי הוא מצטיין בו.

בגלל הטכנולוגיה, הסגידה לאלוהי הכסף והאקזיט, ובשביל חלומות ההתעשרות המהירה, זנחנו מאחור את הרוח. מסיבות די דומות גם איבדנו את היכולת להיות צרכנים של הגות ושל רוח. אנו מפתחים רמות ריכוז וקשב נמוכות, צורכים רק מידע אינסטנט והאתגר הגדול שאנו מנסים לעמוד בו הוא כמה מסכים נרפרף במינימום מאמץ וזמן, וכמה חומר נקרא ברמת הכותרת. הכי שטוח שאפשר.

מה שעשוי להתחיל את היפוך המגמה במצב מדעי הרוח הוא המאמר האחרון שפרסמה שרת המשפטים איילת שקד בכתב העת 'השילוח'. העובדה ששרה בישראל פרסה משנה סדורה, בעלת עומק ומחשבה, גרמה להפתעה ולהשתאות. גם כאלה שלא הסכימו לתוכן הדברים בירכו על כתיבתה, ואפשר לנבא די בבטחה שקנאת סופרים תרבה חוכמה וששקד היא הסנונית שתבשר את בוא אביב המחשבה וההגות של פוליטיקאים ומנהיגים נוספים. ניתן רק לקוות שפריחה של כתיבת עומק תשפיע גם במעגלים רחבים יותר ותייצר עדנה מחודשת למדעי הרוח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

מירי שלם

מנכ"לית המכון לאסטרטגיה ציונית, חברת ועד מנהל ב"קולך וב"שחרית" ופעילה חברתית מבית שמש.

לכל הטורים של מירי שלם