ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

דיווח: בית הדין בהאג יחקור פשעי מלחמה של ארה"ב

במגזין "פוריין פוליסי" נטען כי בית הדין הפלילי הבינלאומי יפתח בחקירה מקיפה על פשעים נגד האנושות שבוצעו באפגניסטן, ושכוללים גם את מעשי חיילי ארה"ב. בישראל עוקבים אחרי ההתפתחויות, מחשש שמטרתו הבאה של בית הדין תהיה צה"ל

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג שוקל לפתוח חקירה בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במסגרת המלחמה באפגניסטן, כולל פשעים לכאורה שביצע הצבא האמריקאי – כך נחשף אתמול (יום ב') במגזין "פוריין פוליסי".

עוד כותרות מהעולם:
- המענה הסיני לארה"ב: הציגה מטוס חמקן חדש
- מחלקת המדינה מכינה "תפריט" של פעולות נגד ישראל
- עובדת CNN הדליפה את שאלות העימות לקלינטון

 
המגזין, שציטט "מקורות עם ידע בסוגיה", טען כי התובעת של בית הדין, פטו בנסודה מגמביה, מצויה במרחק של "כמה שבועות בלבד" מפתיחת חקירה מקיפה על הפרות הדין הבינלאומי שעשויות לכלול גם בדיקה של מעשים שביצעו חיילים אמריקאים, ואולי גם את אלה של הממשלה האפגנית.

אם אכן תצא חקירה כזאת לפועל, היא תהיה הראשונה מסוגה אי פעם: קודם לכן מעולם לא חקר בית הדין את מעשיה של ארה"ב באפגניסטן, ומשמעותה של חקירה כזאת יכולה להשליך מאוד על ישראל.

ב"פוריין פוליסי" נטען עוד כי החקירה אמורה להיפתח עד סוף השנה הנוכחית, וכי משלחת אמריקאית כבר נסעה להאג, מקום מושבו של בית הדין, כדי לנסות להבין את ההיקף הצפוי של החקירה.

לא ברור עדיין אם החקירה תביא לבסוף להגשת כתבי אישום נגד חיילים פרטניים בצבא האמריקאי, שכן הליך כזה צריך להיות מגובה בעדויות מפלילות ומרשיעות, שנכון להיום בית הדין עוד לא הציג כאלה. עם זאת, החקירה יכולה להיפתח בעקבות הטענה של התובעת כי הרשויות בארה"ב לא התמודדו כראוי עם אישומים נגדן – טענה שכבר השמיע בית הדין, כשקבע שהממשל האמריקאי כשל בתפקידו להעמיד לדין חיילים שביצעו פשעים או היו מעורבים בתקריות פליליות במדינה.

בדו"ח מיוחד של בית הדין מהשנה שעברה נטען כי הוועדה האמריקאית לחקירת העינויים לא פעלה כיאות כדי להעמיד לדין את מבצעי הפשעים נגד חשודים בטרור באפגניסטן, וכי בהתבסס על עדויות מהמדינה – "הקורבנות היו נתונים במכוון לאלימות פיזית ופסיכולוגית אכזריות במיוחד".

מכיוון שאף אחת מהמדינות החברות בבית הדין לא הגישה בקשה לחקור את המקרה, וכן בגלל העובדה שארה"ב כלל אינה צד לאמנה שמנהלת את פעילותו של בית הדין, יהיה צורך בהליך מיוחד כדי לפתוח בחקירה. אחרי הצגת העדויות יצטרך פאנל של שלושה שופטים לקבוע אם התובעת יכולה לחקור את הסוגיה.

בוושינגטון אכן טוענים שלבית הדין אין סמכות לחקור את חייליה, ושאזרחי ארה"ב אינם כפופים להוראותיו. אך מכיוון שאפגניסטן אשררה ב-2003 את אמנת בית הדין, טוענת התובעת, כל הפשעים שמתבצעים בשטחה נתונים תחת אחריותו ופיקוחו.

בית הדין הפלילי הבינלאומי החל לפעול בשנת 2002. חברות בו כ-120 מדינות מאמריקה הלטינית, מאירופה ומאפריקה. ארה"ב, סין, רוסיה והודו אינן נמנות עמן, בשל חששן שאמנת בית הדין תגביל את חופש הפעולה הצבאי שלהן. גם ישראל, שהתכוונה מלכתחילה להצטרף לבית הדין, נמנעה מכך ברגע האחרון. שר החוץ דאז בנימין נתניהו חשש שכמו פורומים בינלאומיים אחרים, בית הדין לא יתייחס לישראל באופן הוגן. הימנעותן של מדינות מרכזיות מלהצטרף לבית הדין דחפה אותו לאורך כל שנותיו לבקש לגיטימציה בינלאומית.

בית הדין ספג בשבוע שעבר מכה תדמיתית ומנהלתית חריפה, כששלוש ממדינות אפריקה פרשו משורותיו בטענה להטיה מובנית של פעילותו נגד מדינות היבשת השחורה. אחת המדינות הללו היא גמביה, ארץ מוצאה של התובעת הנוכחית בבית הדין.
 

"במקום להיות בית דין בינלאומי, הוא למעשה בית דין של לבנים הרודף ומשפיל אנשים מצבע עור מסוים, ובמיוחד אפריקנים", אמר שר ההסברה של גמביה, שריף בוג'אנג, לאחר ההודעה שארצו נוטשת את בית הדין. בדומה לעמיתיו בדרום-אפריקה ובבורנדי טען בוג'אנג כי בית הדין עוצב בידי לבנים מערביים כדי לפגוע באפריקנים שחורים. תשעה מעשרת המשפטים שמתנהלים כיום בבית הדין הם נגד מדינות אפריקאיות, ויוצאת הדופן היחידה היא גיאורגיה.

ההערכות ברחבי היבשת הן שבתקופה הקרובה עלול להתרחש גל נטישות של מדינות אפריקאיות, וראשי בית הדין – שמן הסתם מודאגים מאוד מהתופעה, העלולה לכרסם מאוד בחשיבותו, ביוקרתו וביכולת השפעתו – עלולים לנסות לבצע סדרת צעדים שיפייסו את דעתם של המנהיגים האפריקאים.

במאמר שפרסם בשבוע שעבר פרופ' דיוויד בוסקו מאוניברסיטת אינדיאנה בכתב העת 'פוריין פוליסי' הוא כתב שעזיבת המדינות האפריקניות מעלה במערכת המדינית את החשש שכדי לרצות אותן, בית הדין יחפש כעת קורבן קל אחר הסובל מתדמית שלילית בעולם, ובין השאר ישראל היא אפשרות כזאת. "פתיחה של חקירות מלאות באפגניסטן (נגד חיילים אמריקניים) או בפלסטין לדוגמה עלולה לעורר משבר חדש מול ארה"ב, שיחסיה עם בית הדין שבריריים ממילא. הקונגרס האמריקאי עשוי להגיב בעצירת התמיכה התקציבית הקטנה ממילא שארה"ב מעבירה אליו כיום. בכל מקרה, העברת החקירות של בית הדין לאזורים אחרים בעולם כבר תגיע לאחר תהליך העזיבה המואץ של מדינות אפריקה".

מלבד פתיחת חקירות נגד מדינות שאינן אפריקאיות, בית הדין בעבר נקט פעולות שמטרתן הייתה לרצות את מדינות אפריקה, כמו למשל מינויה של בנסודה לתובעת לפני שלוש שנים, זמן קצר לאחר ביקורת נרחבת של מדינות אפריקה עליו.
 
אלא שההתפתחות הזאת, כדברי פרופ' בוסקו, משמעותית אף יותר. במאמרו הוא העריך כי מדינות אירופה, המממנות העיקריות של בית הדין, לא ילכו בעקבות האפריקניות, אך "יבדקו אם מיליוני הדולרים שהן מעבירות מנוצלים כראוי, או שמא כדאי להפנות את הכסף ואת האנרגיה למוסדות אזוריים ואחרים". כעת, עם פתיחת חקירה נגד מטרות מערביות, החשש שלהן עלול להיות גדול  אף יותר.

אף שבארץ נציגי ממשלה לא מתבטאים בנושא, ההתפתחויות בהאג מעוררות עניין רב בישראל. בעקבות תלונות שהגישה הרשות הפלסטינית, בית הדין מנהל בדיקה מקדימה בטענה שבמהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו ישראלים ביצעו כביכול פשעי מלחמה. כאמור, ישראל, שאינה מכירה בסמכות בית הדין בתחומי הקו הירוק או מעבר לו, נמנעת משיתוף פעולה איתו. עם זאת, כמחווה של רצון טוב אישר לאחרונה הדרג המדיני למשלחת של בית הדין לקיים ביקור הסברתי בישראל וברשות הפלסטינית.

אלא שאם אכן יפתח בית הדין בחקירה תקדימית נגד פשעים אמריקאיים לכאורה באפגניסטן, בישראל יידרשו להעריך מחדש את המצב מול בית הדין, ואף להתכונן לאפשרות שהוא יבקש לחקור גם את מעשיו של צה"ל ושל חייליו מול הפלסטינים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg