ראשי » חדשות » בעולם » חדשות חוץ

הליברלים נושאים עיניהם למרקל, "מנהיגת העולם החופשי"

המסרים שהעבירה הקנצלרית לנשיא הנבחר רמזו שהיא לא תוותר על עמדותיה בתחום זכויות האדם וערכי הדמוקרטיה. פרשנים מעריכים שארה"ב תתכנס פנימה ותיסוג מעמדתה כ"שוטר העולמי"

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב מחייבת להטיל אחריות גדולה יותר על כתפיה של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, כדי שתגן על ערכי המערב ועל האינטרסים שלו – כך טוענים פרשנים, ובהם כאלה שמכתירים את הקנצלרית כ"מנהיגה החדשה של העולם החופשי".
 
העשור החולף התאפיין בחזית מאוחדת לרוב של בריטניה, צרפת, גרמניה וארה"ב בנושאים עולמיים, מניהול ברית נאט"ו ועד הגנה על חירויות בסיסיות, אך ארבע השנים הקרובות עשויות להציב בפני העולם תמונה מפולגת יותר.

בקמפיין שלו רמז טראמפ על עמדה פרוטקציוניסטית המתנגדת להגירה, בזמן שבריטניה עסוקה גם היא בבניית עתידה מחוץ לאיחוד האירופי בהתאם לתוצאות משאל העם ביוני, שקבע שלונדון תפרוש מקבוצת המדינות. נשיא צרפת פרנסואה הולנד מתמודד עם שפל בשיעור התמיכה בו לקראת הבחירות לנשיאות במאי, שבהן עלולה מנהיגת הימין הקיצוני מרין לה-פן להגיע לסיבוב השני של ההצבעה.

לאחר 11 שנים שהיא מושלת בכיפה, מרקל נראית יותר ויותר כאי בודד של יציבות וחירות ליברלית בקרב בעלות הברית המערביות. "מרקל הפכה לפתע למנהיגה החשובה ביותר בעולם הליברלי, הדמוקרטי והחופשי", נטען ביומון 'טאז', הנוטה שמאלה. טימותי גרטון אש, היסטוריון ובעל טור, הסכים עם הדברים במאמר דעה בעיתון הבריטי 'הגרדיאן': "אני מתפתה לומר שמנהיגת העולם החופשי כעת היא אנגלה מרקל".

נשיא ארה"ב ברק אובמה יצא ביום רביעי לברלין, במסגרת מסעו הממלכתי האחרון לאירופה, במקום לבקר בבריטניה – תחנת עצירה טבעית לכל מנהיג אמריקאי בהתחשב ביחסים המיוחדים בין שתי המדינות, במה שנראה כמעט כמו העברת המקל למרקל. לפני ביקורו אמר אובמה שמרקל "ככל הנראה הייתה השותפה הבינלאומית הקרובה ביותר אליי בשמונה השנים האחרונות".
 
המסר הבולט לטראמפ לאחר ניצחונו לא נעלם מעיני המבקרים: כשעמיתיה הבטיחו יחסים קרובים עם הנשיא הנבחר, היא התנתה את הקשר החם עמו בשמירה על ערכים דמוקרטיים. לדבריה, כל "שיתוף פעולה קרוב" מוכרח להתבסס על "ערכי הדמוקרטיה, החירות, הכבוד לשלטון החוק וכבוד האדם, ללא קשר למוצאו, לצבע עורו, לדתו, למינו, לנטייתו המינית או לאמונתו הפוליטית".

ההערות הללו רמזו, כך נקבע ביומון 'די וולט', שהמנהיגה הגרמנית צפויה להסכים – אולי בחירוק שיניים – לקבל על עצמה את כתר "המנהיגה של שארית המערב האמיתי, ולהזכיר לטראמפ את קיומם של ערכים". ב'טאז' נכתב ש"היא יותר מתמיד האישה שעומדת בפני גברים כמו הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין או הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן".

למרקל (62) אין יכולת נאום מצוחצחת כמו אובמה, אבל קולה נשמע ברמה יותר ויותר בזירה העולמית. היא השתמשה היטב ברוסית השוטפת שלה כדי לתווך בסכסוך האוקראיני עם פוטין, וכשמרבית מדינות אירופה היו עסוקות בהגפת דלתותיהן בפני פליטים שברחו ממלחמות במדינות מוסלמיות בעיקר, מרקל הניחה לכ-900 אלף איש להיכנס לארצה בשנה שעברה – עמדה שטראמפ תייג כ"לא שפויה".
 

הנשיא הנבחר הבטיח לגרש מיליוני מהגרים לא חוקיים מארה"ב, והפך את המדיניות נגד מהגרים למרכיב מרכזי בקמפיין הבחירות שלו. מעט מאוד אנשים מצפים ממנו לקחת תפקיד מוביל בעימות מול פוטין, בהתחשב בדברי השבח שחלק לרודן הרוסי. אם טראמפ אכן יקיים את הבטחותיו לקרוע לגזרים את ההסכמים שעוסקים בסחר החופשי, בצעדים נגד שינויי האקלים ובתוכנית הגרעין האיראנית, ואם אף ישקול מחדש את ההגנה לבעלות בריתו מנאט"ו שלא שילמו את חובן, עשויה עמדתו לבטא את סוף תפקידה של ארה"ב כשומרת השלום העולמי בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה.

סטפני וייס, מומחית לאינטגרציה עולמית ולמדיניות חוץ ב'מכון ברטלסמן', ציינה שארה"ב החלה לסגת מתפקידה כ"שוטרת העולמית" תחת שלטונו של אובמה, וכבר אז היא העבירה אחריות וסמכויות רבות יותר לאירופה. "זו מגמה שסביר להניח שתישמר ואף תגבר בכהונתו של טראמפ", היא אמרה.

נותר רק לראות עד כמה תוכל מרקל לקדם ביעילות את האג'נדה שלה בזירה העולמית אם כמנהיג הכלכלה הגדולה בעולם טראמפ יאמץ מדיניות מנוגדת לזו שלה בסוגיות ההגירה, שינויי האקלים והעיצומים על רוסיה. אף שיש לה משקל כלכלי, ההשפעה הפוליטית של גרמניה עודנה מוגבלת, והיא גם לא חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם. לארה"ב יש עוצמה צבאית ניכרת שבאמצעותה היא מובילה את הקואליציה הנלחמת בארגון דאעש, אך השתתפותה של גרמניה במאמץ המלחמתי נשמרה בינתיים בסדר גודל קטן.
 
מרקל היא כעת כנראה "המנהיגה העוצמתית ביותר של העולם הליברלי, אבל היא לא יכולה להחזיק מעמד לבד", אמרה דניאלה שוורצר, מנהלת מכון המחקר הגרמני 'די-גי-אי-פי'.

הפרשנים טוענים שניצחונו של טראמפ במרוץ לבית הלבן הפך לחיונית את האפשרות שמרקל תכריז על נכונותה להתמודד לכהונה רביעית בבחירות בשנה הבאה. היא המנהיגה היחידה שיכולה להציע למערב נקודת יציבות. "היא הראתה שהיא מחויבת מאוד להשאיר את האיחוד האירופי מחובר. המשימה הזאת גדולה כעת עוד יותר משהייתה לפני הבחירות בארה"ב, כך שהייתי חושבת שהיא תרגיש שהעבודה לא הסתיימה", ציינה שוורצר.

בחירתו של איל הנדל"ן הניו-יורקי לנשיאות העניקה למרקל זינוק בשיעור התמיכה בה. לפני נובמבר רק 44 אחוזים מהגרמנים היו מעוניינים שתישאר בתפקידה, בזמן שהזעם הפנימי בגרמניה גאה בשל מדיניות הפליטים הליברלית שלה. השבוע הראו הסקרים ששיעור התמיכה בה גדל לכ-60 אחוזים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg