האם תטורפד גם חקיקת מזונות הילדים החדשה?
האם כנסת ישראל תקדם חקיקה שוויונית בתחום מזונות הילדים, שואלים את עצמם אבות ופעילים רבים, העוסקים מזה שנים רבות בניסיון לשנות את רוע גזירת החוק. ימים יגידו
חוק שיווי זכויות האישה, משנת 1951 קובע כי מטרתו "לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האישה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל". דא עקא, כי כנסת ישראל חוקקה לאורך השנים, חוקים מפלים באופן קיצוני נגד גברים במדינת ישראל. אחד מחוקים אלו הוא חוק המזונות, הקובע כי על האב היהודי לשאת בכל דמי המזונות של ילדיו וכי האישה פטורה מכך וזאת, בלי להתחשב כלל בשכרם של ההורים.הטענה הרווחת אצל המתנגדים לשינוי החוק הנה, כי לדבריהם, נשים במדינת ישראל מופלות בכל מרחבי התחום התעסוקתי. במשך השנים השתנה מרקם החיים במדינת ישראל, וכיום רובן המכריע של הנשים אינן יושבות בבית אלא עובדות ומפתחות קריירה עצמאית.
על אף הטענות העולות מקרב הארגונים המנסים לפגוע בחקיקת מזונות שוויונית, הציגה כבוד השרה איילת שקד בשבתה בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בדצמבר 2016 נתונים, על פיהם משרד המשפטים מוביל בנושא השוויון המגדרי, באשר "בתי המשפט והמערכת המשפטית מנוהלים על ידי נשים, בכל הדרגים. נשים מהוות 62% מדרג הניהול הבכיר במשרד המשפטים, ויש 51% שופטות מכלל השופטים".

השרה שקד. הצעת חוק ממשלתית בנושא המזונות, שתתבסס על מסקנות ועדת שיפמן.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
בדצמבר 2012, הגישה ועדת שיפמן – הועדה לבחינת מזונות הילדים, את מסקנותיה, על פיהן, דמי המזונות צריכים לחול על שני ההורים, בהתאם לשכרם ולזמני הטיפול בילדים. עד היום, מסקנות הדו"ח לא יושמו בחקיקה ולמרות הנתונים המבטיחים המצביעים על שיפור משמעותי במעמדה התעסוקתי של האישה, עומדת על תילה חקיקה מפלה ובלתי מוסרית נגד אבות במדינת ישראל.
כאמור, קיימים ארגונים המנסים מזה שנים בהצלחה רבה, לטרפד כל יוזמה ברוכה לשינוי החקיקה המפלה, המובילה גברים אל עברי פי פחת, לחרפת רעב ואף להתאבדות. נראה כי הארגונים הללו, אשר נטען כי הם ממומנים על-ידי תורמים עתירי ממון, לא על נקלה יאותו לוותר על שללם.
לאחרונה, הודיעה שרת המשפטים איילת שקד, כי תגיש הצעת חוק ממשלתית בנושא המזונות, שתתבסס על מסקנות ועדת שיפמן. ח"כ יואב קיש וח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), הגישו לכנסת הצעת חוק חדשה, המתבססת על מסקנות ועדת שיפמן. לפי ההצעה, אישה ששכרה יעלה על זה של האב, תשלם דמי מזונות. אם זמני הטיפול בילדים ושכר ההורים יהיו זהים, לא ישולמו מזונות כלל וכל הורה יכלכל את ילדיו בביתו. אם האב ישתכר יותר מן האם, הוא יעביר לה דמי מזונות. בין יוזמי ההצעה היו גם השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל ושרת המשפטים איילת שקד.
חוק בהתאם לעקרונות הנ"ל, יהיה חוק ראוי, המתבסס על עקרונות כלכליים, הגונים והגיוניים. אין בחוק כדי לגרוע מאומה, מנשים המשתכרות שכר נמוך יחסית לבעליהן ו/או ממי שמטפלות רב השבוע בילדים לבדן. אבות נעדרים לבטח צריכים לשלם דמי מזונות גבוהים, לידי האימהות המטפלות ללא סיוע בילדים המשותפים. החוק עושה אף צדק עם אותם אבות, המשתכרים שכר נמוך מנשותיהם ועם האבות אשר מבקשים לטפל בילדיהם לפחות מחצית מן השבוע ועושים זאת במסירות רבה, תוך פגיעה בקריירה וביכולת להשתכר, ממש כפי שעושות האימהות המטפלות בילדיהן.
לתפיסתי, הסיבה הנוספת שניתן לתת, כטעם לכך שחוק המזונות הארכאי עדין קיים היא, מתן אפשרות לבתי המשפט ולבתי הדין לפסוק דמי מזונות אישה, במסווה של מזונות ילדים. אם לא כן, לא ברור מדוע חקיקת המובן מאליו, לא יצאה לפועל עד היום, שכן, כאמור, החקיקה אינה פוגעת בנשים. ימים יגידו אם חוק זה יעבור בכנסת בקרוב, או שאף הוא יטורפד על-ידי גורמים מעוניינים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg