ועידת פריז מיותרת, אך היה עלינו להשתתף
ישראל ספגה ביקורת על אי נכונותה להשתתף באירוע שלא היה גוזל ממנה דבר. כדאי ללמוד מכך להבא: מוטב לנו להיות אומרי ההן הקבועים לכל מפגש כזה, ובמו"מ לעמוד על מה שחשוב באמת
ועידת פריז הסתיימה, כצפוי, בקול ענות חלושה, המבטא את המכנה המשותף הנמוך ביותר בקרב חבריה. זה היה כישלון ידוע מראש. ועידה כזו מקיימים כאשר מוסכם מראש על תחילת תהליך בעקבותיה, או כאשר העולם מעניק לגיטימציה להסכם שכבר נעשה בין הצדדים. ועידת פריז לא מילאה לא את התפקוד הראשון ולא את התפקוד השני. היוזמה לכינוסה הגיעה מאחת ממדינות האיחוד האירופי, אף על פי שלאיחוד אמורה להיות מדיניות חוץ משותפת, ואילו היה מקום לוועידה כזו, היא היתה צריכה להתכנס בבריסל.
שר החוץ הצרפתי ארו בועידת פריז: (רויטרס)
לוועידה מסוג זה היה אולי מקום, אילו היה העולם בא ובאמתחתו רעיון חדש להציע לשני הצדדים. אבל שרי החוץ שהתכנסו ביוני אשתקד, כמו נציגי יותר מ־70 המדינות שהתכנסו השבוע, לא העלו אפילו רעיון חדש אחד.
בשיחות עם המארגנים הצרפתים, הבנתי שהם קיוו להגיע להסכמה באשר לקווים מנחים לשלום, כדי להפוך אותם להחלטה רשמית של מועצת הביטחון של האו"ם, עוד בטרם יושבע נשיא חדש בארה"ב. לאחר ההצעה האמריקנית על החלטה 2334, כל מה שנעשה הוא לאמץ אותה בדיעבד.
במהלך התקופה שבה החלו הצרפתים להשתעשע ברעיון הוועידה, השתנה העולם. הולנד החליט שלא לרוץ לתקופת נשיאות נוספת, ודונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארה"ב. רוב מנהיגי העולם הביעו חוסר התלהבות מרעיון הוועידה, ישראל הודיעה שלא תשתתף בה, והצרפתים ביקשו מן הפלסטינים כי גם הם לא ישתתפו, כדי לא ליצור מראית עין בלתי מאוזנת.
שרי החוץ הסעודי והצרפתי. לא גרמה נזק, מכיוון שאיש לא ציפה ממנה לכלום.
צילום AP
הצרפתים לא ויתרו, אך מה שנותר מן הוועידה הוא הודעה לממשל טראמפ כי הנושא הישראלי־פלסטיני אינו יורד מסדר היום העולמי גם לנוכח הסכסוכים הקשים האחרים במזרח התיכון ובעולם בכלל.
הוועידה היתה מיותרת. היא לא גרמה נזק, מכיוון שאיש לא ציפה ממנה לכלום, ולא היה כלום. העובדה שאישים בכירים מן העולם כולו מוכנים לטרוח ולבוא לעיר האורות כדי להדגיש את חשיבות הצורך בפתרון הבעיה המעיקה עלינו כבר 50 שנה - אינה יכולה להזיק לאיש.
מפגינים בעד ישראל מחוץ לועידת פריז. עלינו לעמוד על מה שחשוב לנו באמת, ואם יש צורך - להתעקש על כך.
צילום: AFP
אבל גם אם מדובר בוועידה שלא היה בה צורך, אין פירוש הדבר שישראל היתה צריכה להיעדר ממנה. המסר הישראלי המסורתי הוא נכונות להגיע לכל מקום ובכל זמן כדי לקדם הידברות לשלום. לא בכל המפגשים שבהם השתתפנו היינו משוכנעים כי מדובר בקידום אמיתי של התהליך, אבל הקפדנו להעניק הזדמנות ולא רצינו להצטייר כסרבנים קבועים לעצם המפגש. גם הבנו כי אי השתתפות שלנו לא ייטול את
הלגיטימציה מתוצאות המפגשים הללו, עם כל הכבוד הרב לעצמנו. עוד לא היתה ועידה ועוד לא היה מפגש בינלאומיים לשלום שהצטערנו על שהשתתפנו בהם.
ההתעקשות הישראלית שלא להשתתף בכנס המקדים ובפיסגה של אתמול היתה מוטעית. ישראל ספגה ביקורת מיותרת על אי נכונותה להשתתף באירוע שלא היה גוזל ממנה דבר. כדאי ללמוד מכך לקראת היוזמות הבאות: מוטב לנו להיות אומרי ההן הקבועים לכל מפגש כזה. במו"מ - לעומת זאת - עלינו לעמוד על מה שחשוב לנו באמת, ואם יש צורך - להתעקש על כך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם