חוק המזונות: פתאום כולם רוצים "שוויון"
הפתרון האמיתי לשאלת המזונות, ינתן על ידי רפורמה בדיני המעמד האישי בישראל. בתוך הכלל הרחב המאפיין צריך למצוא מקום ליוצאי דופן: לאותן משפחות שבהן האם משתכרת יותר מהאב, ולמשפחות שבהן האב הוא ההורה המטפל העיקרי
בשבועות האחרונים הפכו צמדי המילים "שוויון מגדרי" ו"טובת הילדים" למטבע לשון שחוקה ומזויפת, לסיסמאות המגויסות למען אינטרסים צרים, והכל סביב המאבק על המזונות בישראל. הסיסמאות תופסות כותרות, אבל במציאות אין שוויון מגדרי - לפחות לא מהותי, אמיתי, כזה שמגיע לכל אורחות החיים. אין שוויון ברמות השכר בין נשים וגברים, לא קיים שוויון באופק התעסוקתי הצפוי לנשים, ובוודאי שאין שוויון ברמת הטיפול בבית ובילדים. גם בדיני המעמד האישי, לא קיים שום שוויון. גברים מתקדמים יותר בעבודה, ולראיה כ-30 אלף מנכ"לים במשק לעומת כ-7,000 מנכ"ליות נשים, ולעומת זאת, 85% מהנשים בישראל הן המטפלות העיקריות בילדים. כך גם בענייני הגט, עדיין הגבר הוא זה שיכול לתת גט. אז נכון שכולנו רוצות לחיות בעולם שבו קיים שוויון מגדרי אמיתי, אבל העולם הזה עוד לא קיים בישראל 2017.בעבר קמו מספר ועדות מומחים שכל אחת מהן עסקה בזוית מסוימת של תהליך הגירושין. ועדה שעסקה בסוגיית משמורת הילדים, אחרת שבחנה את סוגיית המזונות ועוד אחת בסוגיית מרוץ הסמכויות. השנים חלפו, הוועדות סיימו את עבודתן, חלקן הגישו המלצות, אבל המכנה המשותף והבעייתי לכולן היה, שכל אחת בחנה רק סוגייה אחת מבלי לבדוק כיצד שינוי בתחום אחד משפיע על התחומים האחרים.

בתי הדין הרבניים בירושלים. עוד מונפת מעל ראשה של האישה חרב של בתי הדי הרבניים, היא נמצאת בעמדת ויתור.
צילום: פלאש 90
לאחרונה, בלחץ בלתי מתפשר של ארגוני הגברים ובשיתוף פעולה עם חברי כנסת שזיהו את הפוטנציאל הפוליטי הכרוך בכך, נותרו על הפרק שני נושאים: ביטול חזקת הגיל הרך וצמצום עול המזונות על גברים. הנושאים האחרים, שעניינם עזרה לחד הוריות וחשיבה על טובת הילד לא טופלו ולא קודמו. למשל, העובדה שתהליך הגירושין בישראל כורך שתי ערכאות מתנגשות (בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין), ויוצר עמדת נחיתות קשה לאשה בתהליך הגירושין, לא עלה כלל לדיון ציבורי חקיקתי אמיתי. כל עוד מונפת מעל ראשה של האישה חרב של בתי הדי הרבניים, היא נמצאת בעמדת ויתור.
ראוי לומר כי סוגיית המזונות היא הקלה והפתירה מכולן מכיוון שרבות בה ההסכמות בין הצדדים, ובחכמה בחר משרד המשפטים לעסוק בסוגיה שיש לה אופק לפיתרון. על אף שסכומי המזונות בישראל הם מהנמוכים בעולם המערבי, ולא קיימים בישראל מזונות אישה, שכן קיימים בעולם, צריך להתאים את החקיקה לרוח התקופה. עם זאת, ההערכה היא שפיתרון סוגיה זו יחריף את המצב בסוגיות האחרות שאין עליהן הסכמה, ויגדיל את הכאוס בבתי המשפט, במערכת הרווחה ובבתי הדין.

הרפורמה תיתן סיכוי למשפחות המתגרשות בישראל לחצות שלב זה בצורה הטובה ביותר.
שאטרסטוק
כך למשל, שינוי חוק המזונות כך שדמי המזונות יהיו תלויים בזמני השהות עם הילדים, עלול לתמרץ תביעות למשמורת משותפת שאינן אמיתיות, ואשר כל מטרתן היא להפחית את דמי המזונות, במיוחד כשאין כיום אכיפה על מימוש זמני השהות שנקבעו. השפעה כזו במקרים של סכסוכי משמורת, ומבלי שנושא המשמורת טופל בחקיקה במקביל, היא אסון למשפחות ובשורה רעה לכל מי שמבין את התחום. העומס על מערכת בתי המשפט ועל מערכת הרווחה יגדל באופן דרמטי. תיקים פשוטים יהפכו למורכבים, שכן כל תיק יגיע להתדיינויות, וכן גם בתיקים שבהם היה בעבר סיכוי להגיע להסכמות מהירות, יגבר הרצון לעימות. פקידות הסעד ידרשו לתסקירים רבים יותר, גם במקרים שבהם לא היה בהם צורך בעבר. משפחות רבות יותר תדרשנה לסיוע של עורכי דין ואנשי מקצוע כדוגמת פסיכולוגים שעלותם יקרה. נשים, שגם היום חוששות שלא יקבלו גט, ולכן מוותרות על מזונות במטרה להשתחרר מכבלי הנישואין, ימשיכו לוותר מחשש להפסיד משמורת על הילדים. התוצאה היא כאוס ולחץ נוסף על הנשים, במקום יצירת שוויון אמיתי.
הפתרון האמיתי יהיה על ידי רפורמה בדיני המעמד האישי בישראל. רפורמה שתיתן סיכוי למשפחות המתגרשות בישראל לחצות שלב זה בצורה הטובה ביותר. כזו שלא תעדיף אינטרס של אחד ההורים על פני השני, כזו שתתווה קווים ברורים ובהירים לפני בתי המשפט ותאפשר להם הכרעה של צדק. התוויות מסוג זה נקבעות על פי הכלל הרחב המאפיין, וכן, במציאות שבה אנו חיים, נשים הן עדיין המטפלות העיקריות בילדים, אבל בתוך כללים אלה צריך למצוא מקום ופתרון ליוצאי דופן, לאותן משפחות שבהן האם משתכרת יותר מהאב, ולמשפחות שבהן האב הוא ההורה המטפל העיקרי. חוקים טובים הם חוקים שרואים את המציאות ונערכים על פיה.
אני תקווה שהצוות המקצועי במשרד המשפטים ובראשו השרה שקד לא יכנעו ללחץ האגרסיבי של ארגוני הגברים ויובילו רפורמה אמיצה ומשמעותית במעמד האישי בישראל. רפורמה כזו תשפיע באופן דרמטי על חייהם של מיליוני ישראלים.
ד"ר גלית שאול היא מנכ״לית מרכז רקמן לקידום מעמד האישה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg