ראשי » חדשות » צבא וביטחון

מדינת ישראל לא ידעה על המנהרות? נו, באמת

הטענות של שרים בקבינט כי לא ידעו על האיום התת-קרקעי, עומדות בסתירה לשורה של דיווחים על חשיפת מנהרות בעוטף עזה לאורך השנים. מפקדי צה"ל הרבו לעסוק בנושא, אבל יציאה למלחמת-מנע היא החלטה מורכבת יותר

הכתובת הייתה על הפיר: בקיץ 2006 התגייסתי לצה"ל. אחרי טירונות קצרה בדרום הארץ וקורס מודיעין בסיסי בצריפין, שובצתי באוגדת עזה. הימים היו ימי מלחמת לבנון השנייה. כמה שבועות לפני כן נחטף לשטח עזה חייל צה"ל ממוצב באזור כרם-שלום, באמצעות מנהרה שחפרו מחבלי חמאס. בערפילי הבוקר הם הסתננו לשטח ישראל, תקפו את הטנק, הרגו שני לוחמים שהיו בו - סגן חנן ברק וסמ"ר פבל סלוצקר - ושבו את רב"ט גלעד שליט.

בתום תקופת חפיפה קצרה הצטרפתי אל צוות החוקרים של אגף המודיעין באוגדה במדור חדש שהוקם אז והחל לעסוק באיום המנהרות. לשם כך הובא במיוחד קצין מאגף ההנדסה, שבעזרת הידע המקצועי שלו ריכז את המחקר סביב פרויקט הדגל של חמאס, ושעות על גבי שעות ניסינו לאתר כל בדל מידע סביב הזירה התת-קרקעית בכלל וחטיפת שליט בפרט. בשנים שחלפו מאז, תחום המחקר הזה התרחב באופן משמעותי, בהתאם להתפתחויות בשטח.

בנובמבר 2012, לפני תחילת מבצע 'עמוד ענן', הופעלה על כוחות צה"ל מנהרת תופת, שהעיפה באוויר ג'יפ צבאי ריק. בחודשים ינואר ואוקטובר 2013 אותרו שתי מנהרות באזור הקיבוצים ניר-עוז ועין-השלושה, ובמרץ 2014 נמצאה מנהרה נוספת. עוד הרבה קודם לכן בציר הזמן, במבצע 'גשמי קיץ' בין יוני לנובמבר 2006, אותרו מנהרות תופת, וכך גם במהלך מבצע 'עופרת יצוקה' בדצמבר 2008.

לאחר מבצע 'צוק איתן' נשמעו טענות מצד גורמים פוליטיים כאילו לא ידעו על המנהרות, וכי הן היוו הפתעה עבורם. "זה לא סוד, תשאלו כל חבר קבינט שלא ידענו על מנהרות הטרור שחודרות ליישובי עוטף עזה עד סמוך למלחמה", אמר שר החינוך נפתלי בנט במאי האחרון. "לא היו דיונים על מנהרות חוצות גדר לפני יוני 2014", הצהיר גם ח"כ יאיר לפיד ביולי.

האם מנהרות הטרור של חמאס אכן לא היו מוכרות? המנהרות שנחשפו בשטח ישראל לפני המבצע ושדווח עליהן בתקשורת, הזכירו פעם אחר פעם לאן מועדות פניו של ארגון הטרור. כולם עברו במנהרות שאותרו לפני 'צוק איתן': ראש הממשלה ושר הביטחון, מזכ"ל האו"ם, שגרירים ודיפלומטים. עיתונאים מהארץ ומהעולם היו חלק מהסיבוב שעשה צה"ל על כל מנהרה שאיתר, במסגרת הניסיון לתאר לעולם את מעשי חמאס ואת האיום שהוא מציב על ישראל.
 
בהערכות המצב של צה"ל ושב"כ בקיץ 2014, עוד לפני 'צוק איתן', נקבע כי חמאס חפר וממשיך לחפור בעובי האדמה - כפי שהוא ממשיך לעשות עד היום - וכי מנהרות הטרור מצויות במקום ראשון במעלה עבורו, גם על חשבון חשמל ומזון לאוכלוסייה.

הדברים גם נאמרו בפומבי פעם אחר פעם. הנה תזכורת לשורה של הצהרות פומביות, הממחישה שהכול ידעו על איום המנהרות. "חשיפת המנהרה מוכיחה כי חמאס ממשיך להכין עצמו לעימות מול ישראל ולפעולות טרור במידה ויחוש כי הדבר אפשרי", אמר שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון ב-13 באוקטובר 2013, כשנה לפני 'צוק איתן', לאחר שהותר לפרסום כי צה"ל חשף כמה ימים קודם לכן מנהרת טרור בגבול רצועת עזה.

"על כל הנוגעים בדבר לשמור על ערנות מרבית, שכן הנחת העבודה שלנו היא שבכל עת מנסים גורמי טרור בעזה לחפור מנהרות נוספות שישמשו להוצאת פיגועים אל הפועל ברגע שיתאפשר להם", הוסיף יעלון, מי שצפוי כנראה לספוג ביקורת חריפה במיוחד בדו"ח המבקר.

עשרה ימים לאחר חשיפת אותה מנהרה, ב-22 באוקטובר 2013, התייצב שר הביטחון יעלון מול עיתונאים בתום סיור שערך באזור חברון. שאלתי אותו אז כיצד מתייחסים במערכת הביטחון לאירוע חשיפת המנהרה.

"גילינו סביב רצועת עזה מנהרות על רקע של שקט. עניין המנהרות הוא עניין חמור ביותר, תשתיתי", השיב יעלון, שכנראה ידע על הימצאות מנהרות נוספות ועל פעילות חמאס ענפה בתחום.

בהערכות המודיעין תוארו מגמות דומות. לדבריו, "לא ראינו את המנהרות האלה כמשהו שיש בו כוונה עכשיו לבצע פיגוע, אבל עדיין איננו יכולים לסבול שתהיה אפילו הכנה תשתיתית כזו לפיגוע נגד חיילים או אזרחים בשטחנו".

יעלון הוסיף אז כי הכנסת חומרי בניין לעזה נעצרה, מתוך הבנה כי החומרים הללו מנוצלים לבניית מנהרות או עמדות של חמאס: "לא לזה התכוונו, ולכן עצרנו את זה. אנו רואים בחומרה את הכוונה, ולכן נמשיך לפעול ולסכל את המנהרות הללו".

בדצמבר שוב התבטא יעלון על איום המנהרות, והפעם ללא קשר לאירוע של חשיפת מנהרה אלא כחלק מהערכת מצב כללית של מערכת הביטחון. "היום שולט חמאס ברצועה, והוא עושה הכול כדי למנוע הסלמה", אמר. "למרות זה הם בונים לעתיד מנהרות התקפיות לשטחנו וארסנל של טילים ורקטות ליום פקודה, ולזה צריך להיערך".

אלוף פיקוד דרום באותם ימים, סמי תורג'מן, אמר מעל פתח מנהרה שנחשפה כי מדובר ב"תעשיית טרור" הכוללת מתכננים, חופרים ואזרחים שמשכירים את בתיהם לטובת החפירה, וכי שטחים גדולים מוקדשים לטובת החפירות הללו.

"חמאס משקיע עשרות מיליוני דולרים במנהרות במקום להשקיע באוכלוסייה בתוך הרצועה. במקביל לניסיון להסדיר שקט, הם פועלים להעצים כוחות", המשיך אלוף הפיקוד. זה היה התיאור גם בהערכות צה"ל שעברו אל מקבלי ההחלטות.

בדו"ח סיכום 2013 של שב"כ, תחת הכותרת "התעצמות ובניין הכוח ברצועה", נכתב כי גורמי הטרור ברצועה בראשות חמאס והג'יהאד האסלאמי המשיכו במאמצי ההתעצמות, בדגש על ייצור רקטות לטווח בינוני-ארוך עד לטווח של כ-75 קילומטר, וכן "בלט גם מאמץ לבניית מנהרות התקפיות משטח הרצועה לעבר ישראל". כאמור, באותה שנה נחשפו שתי מנהרות.

ומהצהרות פומביות ומפורשות שהתייחסו לנושא, למעשים שנעשו בתחום. בינואר 2014 דווח כי צה"ל נמצא בעיצומה של עבודת מטה שבסופה יוקמו בבסיס צאלים שלוש מנהרות לטובת אימונים. בצבא הסבירו אז כי מדובר בתוכנית המתגבשת בשל איום המנהרות המתגבר, בעיקר בגבול רצועת עזה.

בידיעה שפורסמה אז בעיתון 'במחנה' נאמר כי מטרת בניית המנהרות הללו, בנוסף למתקן אחד שכבר היה בנוי במקום, היא בעבור אנשי המילואים וכוחות סדירים שיוכלו להתאמן עליהן, וזאת נוכח ההערכות והמידע המצטבר על חפירת מנהרות טרור לתוך שטח ישראל. מנהרות האימונים תוכננו במודל זהה לאלה שכבר נחשפו בידי צה"ל, ועל בסיס מידע מודיעיני.

"מכיוון שתשתית המנהרות התרחבה וממשיכה להתרחב, והתגלו מנהרות חדשות ומתוחכמות יותר מבעבר, אי-אפשר להתייחס באותה צורה לאיום הזה", אמר ל'במחנה' סא"ל זיו נמני, ראש ענף הנדסה במרכז לאימוני יבשה. "בעבר צחקו ואמרו שאת השטח הבנוי 'נעקוף מהצד', ולבסוף הבינו שאין ברירה אלא לדעת להילחם בתוכו. הפעם המטרה ללמוד את האיום כשהוא נמצא בצמיחה".

באותו חודש נשמע שוב איתות אזהרה, הפעם מצד הרמטכ"ל דאז בני גנץ. "אנחנו רואים מאמצים לחפירת מנהרות", אמר גנץ באירוע לזכר רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק ז"ל.

במרץ 2014 אותרה עוד מנהרת טרור בעוטף עזה, עדות נוספת לפעילות התת-קרקעית הנמרצת של חמאס. במקום נמצאו כלי עבודה, גנרטורים וציוד הגנה לחורף, וההערכה הייתה שהיא נועדה לצורך פיגוע גדול בשטח ישראל. "הביצוע כאן הוא באיכות גבוהה, ונראה שהשקיעו בו המון חשיבה. מי שמשקיע במנהרה כזו, עושה את זה כדי לגבות מחיר כבד בעתיד", אמר קצין בכיר, וציין כי היא נמצאה בזכות עבודת מודיעין והנדסה של אוגדת עזה ופיקוד דרום.

ארבעה חודשים לפני פרוץ 'צוק איתן' עסקו בצבא במעקב מדוקדק אחר פרויקט הדגל של חמאס ובניסיון לפעול נגדו, לפעמים גם בהצלחה. איש לא ישב והמתין בחיבוק ידיים שהעניין יתפוצץ לנו בפנים.

המנהרה הזו לא נמצאה במקרה, אלא בזכות מידע מודיעיני ממוקד. באופן דומה, היה מודיעין איכותי על מנהרות רבות אחרות בשטח הרצועה, כולל שמות קוד לכל מנהרה וסימונים במפות. בראשית 'צוק איתן' הפציץ חיל האוויר פירים של מנהרות. אגב, התקיפות הללו מהאוויר וחומר הנפץ הרב שהוטל גרמו כנראה נזק יותר מתועלת, והקשו על כוחות הקרקע לטפל אחר כך במנהרות בגלל הנזק שנגרם לפירים.

ביוני 2014, עוד לפני חטיפת ורצח שלושת הנערים בגוש עציון, הופיע ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל במיל' איתי ברון, בכנס הרצליה. הוא טעה אולי בהערכתו כי חמאס דבק ברגיעה, אך ידע לספר מה עומד במוקד תוכניות בניין הכוח של שני ארגוני הטרור הבולטים ברצועת עזה - חמאס והג'יהאד האסלאמי: "השגת רקטות וייצור רקטות לטווח 80 ק"מ, וכמובן המנהרות ההתקפיות", כלשונו.

גם נאומו של הרמטכ"ל דאז בני גנץ באותו אירוע עסק בעזה. גנץ אמר כי ברצועה מתרחשת התעצמות של חמאס ובמקביל נשמרת ההרתעה הישראלית, ודיבר על אזור חסר יציבות ועל הצורך להישאר דרוכים כל העת. "אנחנו רואים שינויים דרמטיים מבחינת האיומים. מצד אחד, איום טבעי על מדינת ישראל מכיוון סוריה, ומצד שני, איום יבשתי שלא ניתן להקל בו ראש".

האיום השני, היבשתי, הוא לדבריו העוצמתי והמסוכן יותר: "הוא עדיין מתפתח, בין שעל הקרקע ובין שמתחת לקרקע, ואנו נפגוש את האיום הזה".

 
יום לאחר תחילת מבצע 'צוק איתן' פורסם מסמך סקירה פומבי של שב"כ תחת הכותרת "מאמצי ההתעצמות של חמאס מאז מבצע 'עמוד ענן'". באותה סקירה נכתב כי מאז נובמבר 2012 נקט חמאס ברצועת עזה מדיניות של ריסון, כפי שהתחייב מול מצרים במסגרת ההבנות להפסקת הלחימה, אך התמקד במקביל בהתעצמות ובשדרוג יכולות הכוח הצבאי לקראת "המערכה הבאה" מול ישראל.

"רוכז בחמאס מאמץ גם בפיתוח התווך התת-קרקעי", נטען באותה סקירה, מ-9 ביולי 2014. "הכנת מערכי שיגור תת-קרקעיים לנשק תלול-מסלול שכוון כלפי ישראל, וכן על ידי חפירת מנהרות רבות, לא רק לצורכי מגננה, אלא גם מנהרות התקפיות חוצות גדר ואף מנהרות תופת". הערכות כאלה אינן נולדות ביום אחד, והעמדה הזו נשמעה שוב ושוב.

בראשית השבוע קבעה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת כי דו"ח המבקר המדובר יפורסם לציבור הרחב, למעט סוגיות ביטחוניות שיצונזרו. ההנחה הרווחת היא כי הדו"ח כולל ביקורת חריפה כלפי נתניהו, יעלון וגנץ. גם חברי הקבינט עתידים לספוג ביקורת לאחר ששמעו והכירו את הסוגיות, אך לטעמו של מבקר המדינה לא טרחו לדפוק על השולחן ולא עשו יותר מדי בעניין.

"היינו במנהרות והצטלמנו בהן כבר ב-2013, אחרי שהן נחשפו והתגלו בשטח ישראל. אלה דברים שפורסמו", אמר גורם בקי. "לבוא ולהגיד שלא ידעו ושלא היה מידע, זה שקר. הדברים האלה עלו בהערכות מודיעין ובדו"חות של הצבא שחשופים לחברי הקבינט ושהם אמורים לקרוא אותם, אבל הם לא קוראים כי זה לא באמת מעניין אותם".

לדברי הגורם, העיסוק בסוגיית המנהרות היה רצוף וקבוע: "כל הזמן דיברו על הדבר הזה. למודיעין היה מידע על המנהרות, ופרסו מפות על השולחנות אצל שר הביטחון עם השמות והמידע על כל אחת. להגיד שלא הכירו זה קשקוש, אין סרט כזה. הסיפור של המנהרות היה ידוע כל הזמן. הן פורסמו וזכו לפומביות".

בצה"ל טוענים כי בוצעו פעולות שונות נגד המנהרות. לא רק שידעו כמובן על קיומן והיקפן, אלא גם החלו להיערך לפעולה נגדן. תוכניות של מפקדי החטיבות הלוחמות הוצגו בפיקוד דרום, ואושרו בהליך מסודר טרם המבצע. פעילות הכוחות הייתה מסודרת, וכל כוח ידע איזה פיר מנהרה הוא מחפש. אף גורם במערכת הביטחון לא קיבל את קיומן של המנהרות בשלוות נפש, ואיש לא הניח לחפירות של חמאס לעבור מתחת לרדאר.

הנחת העבודה הייתה כי מדובר באיום שניתן לטפל בו ולתת לו מענה גם בלי מבצע צבאי, בייחוד כאשר לא כל המנהרות שנמצאו חצו את הגדר לשטח הארץ. כאמור, במרץ 2014 אותרה מנהרה בזכות מודיעין, וכך סמוך למבצע עצמו באזור כרם שלום. מנהרה זו הותקפה מהאוויר, ומחבלי חמאס שהיו בתוכה נהרגו.

בבוקר שקדם לתחילת המבצע הקרקעי יצאה חוליית מחבלים ממנהרה באזור קיבוץ סופה, אך בזכות התרעה מודיעינית היא סוכלה בתוך זמן קצר. איום המנהרות היה תחת שליטה, קובעים גורמים בצה"ל. לא דובר במנהרות שמגיעות ליישובים או מתחת לגני ילדים, אלא בכאלה שנמצאו באזור הגדר. הנחת העבודה הייתה שניתן לטפל בכל מנהרה ומנהרה, ובמהלך הזמן ההנחה הזו גם הוכיחה את עצמה.

מי שטוען היום כי נדרשה יציאה למבצע רחב היקף מול המנהרות עוד לפני 'צוק איתן', אמור לקרוא לקבינט היום לפעול במהירות נגד איום משמעותי לא פחות ולצאת למבצע מנע מול 100 אלף הרקטות של חיזבאללה בלבנון, המופנות לשטח ישראל. קריאות כאלו טרם נשמעו. 'צוק איתן' נועד לפגוע במנהרות, ולכן גם התמרון הקרקעי היה מוגבל יחסית ולא עמוק מדי, למורת רוחם של לוחמים ומפקדים.

יעלון וגנץ אולי לא הנחו את הצבא להיות 'סוסים דוהרים', כפי שדרש שר החינוך על פי ההדלפות מהקבינט, משום שבמערכת הביטחון הניחו כי מבצע קרקעי רחב היקף ברצועה הוא צעד לא נכון. ההנחה הייתה שהטיפול במנהרות נמצא תחת שליטה, וכי עימות צבאי רחב לא יפתור את הסוגיה, ואולם עובדה היא שמלאכת החפירות נמשכת גם לאחר מבצע שנמשך חמישים יום.

צה"ל אינו חף מביקורת, וייתכן שהטיפול במנהרות לא היה טוב ומהיר מספיק, בעיקר נוכח העובדה שלא היו מספיק יחידות שהתמחו בכך. מי שמבקר את ההימנעות מהרחבת היקף המבצע, צריך לזכור את מספר הקורבנות הרב שמהלך כזה היה עלול לגבות.

הטענה כי צה"ל לא ידע על המנהרות או לא עשה די כדי לטפל בהן איננה הוגנת. המידע על המנהרות היה קיים אצל הדרג המחליט, וההערכות על האיום ההולך ונבנה נמסרו גם בפומבי. היכן היו השרים, חברי הקבינט, בימים שלפני המבצע?

תמלילי הקבינט שהודלפו משקפים את המתח הרב ששרר בו בימים שבהם אלפי חיילי צה"ל היו על הגדר בעוטף עזה, ומעלים שאלות קשות על תפקוד הפורום הזה בכל הזמן שחלף טרם המבצע. לכולם היה ידוע שחמאס עוסק בחפירה ימים ולילות, ומשקיע סכומי כסף גדולים מתקציבו בבניית עיר תחתית של טרור.
 
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון, והרמטכ"ל בדימוס בני גנץ, עתידים לספוג כאמור ביקורת קשה על תפקודם. אך נוכח הטענות כי הערכות המצב הללו הונחו בפני יתר חברי הקבינט, וכי הן היו ידועות בזכות הצהרות ונתונים רשמיים שהופצו ונמסרו בפומבי, המחדל הזה איננו רובץ עליהם בלבד.

כל מי שישב בין ארבעת קירות הפורום העליון של מדינת ישראל צריך לשאול את עצמו, ואולי אף להשיב לציבור בוחריו, היכן ומתי פעל כדי למנוע את המחדל. מדינת ישראל לא ידעה על המנהרות? נו, באמת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg