ראשי » חדשות » צבא וביטחון

"רב הנסתר על הנגלה": מה יעלה בגורל תחנת הרדיו הצבאית?

ההחלטה להעביר את גל"צ לאחריות משרד הביטחון התקבלה ברגשות מעורבים. מצד אחד נטען שמדובר בצעד מבורך שיגדיל את התקציב. מנגד, קיים חשש שעובדים יפוטרו והעצמאות תיפגע

הודעת שר הביטחון בשבוע שעבר על העברת תחנת גלי צה"ל למשרד הביטחון התקבלה בתגובות מעורבות. רק באוקטובר האחרון הוגש לשר אביגדור ליברמן דו"ח של מנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם, שהוסתר מעיני הציבור עד לחשיפתו לפני כמה ימים. עתה נחשף כי המלצותיו המקוריות של אדם היו מנוגדות להמלצות שר הביטחון, ואלו השתנו במפתיע.
  
ההודעה הותירה אחריה חרושת שמועות בנוגע לתזמון ההחלטה ולמניעים שהביאו אליה: מדוע שינה אדם את דעתו? האם הייתה כאן הנחיה מגבוה? האם אופייה של התחנה המיתולוגית יישמר באכסניה החדשה? מה יעלה בגורלם של העובדים הוותיקים המשרתים בה, והאם היא תמשיך להעסיק חיילים כמו במתכונת הקודמת.

"האווירה בתחנה לא טובה כבר תקופה ארוכה", מספר ל'מקור ראשון' גורם בכיר בגלי צה"ל. "יש בדיחות על סגירה ומצב רוח ירוד. גם העובדה שמפקדים מוחזקים כאן כסוג של בני ערובה ומאריכים להם את הקדנציה בחצי שנה, לא מוסיפה לביטחון".

סימני השאלה הגדולים ביותר הוצבו סביב המניעים להחלטה. "איך יכול להיות שכל כמה חודשים מתקבלת המלצה להשאיר את התחנה כמו שהיא, ואז מתעלמים ממנה", תוהה אותו גורם. "הרי הייתה ועדה של יעלון וגם היא קבעה שהתחנה צריכה להישאר. אחר כך מונתה ועדת אדם, שהמליץ שהתחנה תישאר בצבא או תעבור לתאגיד. לא רק שהתעלמו מהמלצותיו, גם לא פרסמו אותן.

"עכשיו אומרים שהוא שינה את דעתו. אז או שהוא שינה אותה, או שמישהו הכריח אותו. בעבר פורסם שליברמן הודיע שהוא וראש הממשלה מתואמים ושלא מקימים כרגע ועדת איתור, אז מה השתנה פתאום?" הוא שואל.
   
אף שהפרסומים מדברים על כך שאופי התחנה יישמר ושחיילים ימשיכו לשרת בה, בתחנה מודאגים מהשינויים הכרוכים במעבר כזה. "המחשבה שעכשיו נהיה תחת שר ביטחון שאינו שקוף ואינו מראה אהדה ניכרת לחופש העיתונות, מלחיצה את האנשים כאן. אולי אם היה מדובר ביעלון היינו חשים אחרת.

"החיפזון והפזיזות של המהלך והעובדה שלא דיברו עם ארגון עובדי צה"ל מרמזים על מעבר מוזר, וגם תמיד קיים החשש שמבחינה סמלית יהיה קל יותר להתערב בתכנים כשהתחנה סמוכה על שולחנו של משרד ממשלתי.

"יש חשש שינצלו את המעבר כדי לערוך שינויים, להיפטר מעובדים או להגביל את העיסוק באקטואליה קשה, וגם שתהיה רוח מלמעלה, כמו במקרה של מירי רגב שמבקשת להתערב ברשימות ההשמעה". 

עם זאת, יש מי שרואים במהלך צעד מתבקש ואפילו מבורך. "גל"צ הרגישה מצוין בתוך הצבא, עד שהרמטכ"ל הודיע שהוא לא מעוניין שהיא תישאר שם", סבור אבי בניהו, מפקד התחנה לשעבר. "דיברתי עם הרמטכ"ל ואני יכול לומר שהוא אוהב את גל"צ ומעריך אותה, אך הוא לא רוצה אותה בתוך צה"ל משתי סיבות עיקריות - האחת, משום שהוא רצה לצמצם את האנומליה, והשנייה משום שהוא רצה שהתחנה לא תושפע מהקיצוצים שהוא מתכנן באכ"א ובחיל החינוך שהיא כידוע כפופה להם.

"בכל הצבא מקצצים, אפילו מטוסים וטנקים, חוץ מגל"צ. עשו את זה במשך הרבה שנים, אבל זה מתחיל להיות קשה. חיל האוויר וחיל הים רואים שהתחנה מוגנת כי יש לה לובי ולהם לא. הבעיה היא לא תקציבית. לרמטכ"ל אין בעיה לתת 20 מיליון שקל בשביל שמישהו אחר יפעיל את התחנה. הוא חיפש אכסניה אחרת שתאפשר לה להמשיך לפעול".

לדברי בניהו, בפני הרמטכ"ל עמדו כמה חלופות. "האחת, להשאיר אותה בצבא ולזה הוא לא הסכים; השנייה, להעביר למשרד הביטחון; השלישית, להעביר למשרד החינוך ולחבר אותה לטלוויזיה החינוכית; הרביעית, להעביר אותה לתאגיד השידור הציבורי, ואפילו עלתה אפשרות שהאגודה למען החייל תפעיל את הרדיו והרווחים ילכו לחיילים.

"הרמטכ"ל אמר את דעתו כבר לפני שנתיים, אלא ששר הביטחון דאז לא קיבל אותה וכפה עליו להשאיר את גל"צ בצה"ל. הגיע שר ביטחון חדש, הרמטכ"ל חזר על בקשתו ומינה צוות, והפעם זה עבר".

למה בעצם לא לעבור לתאגיד?
"כרגע להכניס את גל"צ לתאגיד כש'קול ישראל' שם, זה בעייתי. אם יראו שהתאגיד עובד וחזק ושומר על עצמאות ציבורית, יכול להיות שזה יקרה בהמשך. ברגע שסוכם שמוציאים את התחנה מהצבא, הפתרון הכי טוב הוא משרד הביטחון. זה יאפשר לה להמשיך להתקיים, להיות מתוקצבת על ידי משרד הביטחון, להמשיך להיקרא גלי צה"ל ולהמשיך להעסיק חיילים.

"ממילא שר הביטחון היה ממנה את מפקד גל"צ, ממילא הלשכה המשפטית של משרד הביטחון היא זו שמטפלת בגל"צ, ממילא המשרד עושה כל מה שקשור לתשדירי שירות ועורך את כל החוזים מול בכירי התחנה, וממילא יש כוונה להעביר את התחנה ללוד בשנים הקרובות וגם על זה משרד הביטחון אחראי".

ואיך אפשר לוודא שלא תיכנס השפעה פוליטית לתחנה כתוצאה מהמעבר למשרד ממשלתי?
"הייתי יועצם של שלושה שרי ביטחון, מפקד גל"צ בתקופה של עוד שלושה שרי ביטחון, ודובר צה"ל עם עוד שני שרי ביטחון. לא ראיתי שר ביטחון שמתערב בתכנים של גלי צה"ל או מחפש שעת שידור, כי הוא כל כך עסוק וכשאתה נכנס להיות שר אתה ממילא מאמץ גישה ממלכתית יותר. גם לא מדובר באיזה שר זוטר שהוצב כממונה על רשות השידור כמו בעבר.

"שר ביטחון יכול לדבר לתקשורת איפה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ועל מה שהוא רוצה. אם הוא רוצה בערב חצי שעה אצל עודד בן-עמי בערוץ 2 תהיה לו. הוא לא זקוק לחסדיה של התחנה הצבאית. אז טוב שיש חשש, אבל אני לא מוטרד מהעניין הזה". 

מה כן הולך להשתנות כתוצאה מהמעבר?
"מפקד גל"צ ייקרא מנהל או מנכ"ל, סמל צה"ל יוחלף בסמל משרד הביטחון או המדינה, ועם הזמן תתווסף גם מועצה ציבורית מייעצת שתורכב מאנשי חינוך, ביטחון ואקדמיה. היא אמורה לעזור למנהל גל"צ לעמוד בפני לחצים. משרד הביטחון הוא עתיר תקציבים, והתחנה תוכל אפילו ליהנות מרווחה כלכלית גדולה יותר.

"למשרד הביטחון מותר להעסיק חיילים, ומשרתים בו כבר עכשיו קרוב לאלף חיילות וחיילים. יש בו לפחות שני גופים שהם יחידות מעורבות צבא-ביטחון. היועץ הכספי לרמטכ"ל הוא גם ראש אגף התקציבים של משרד הביטחון, ומתחתיו יש עשרות ומאות קצינים שהם חצי חיילים וחצי אזרחים.

"גם בראשות מפא"ת עומד אזרח, סגנו קצין, ומתחתיו חצי אזרחים וחצי חיילים. כך גם ביחידת מבקר מערכת הביטחון. צריך לזכור שמשרד הביטחון הוא גוף שנולד כדי לתת שירות לצה"ל. הוא מחזיק את כל הרכש של צה"ל, נכי צה"ל והמשפחות השכולות".
 

 
ואיך יגנו על התחנה מפני השפעות פוליטיות?
"כמו שהגנו עד עכשיו. מה, כשהייתי מפקד התחנה הרמטכ"ל הגן עליי מהשפעות פוליטיות? הייתי צריך לריב עם שרים ושרות. מובן שאם היה נערך היום דיון אם להקים את גל"צ התשובה הייתה שלילית. עובדה שאין דיון על הקמת תחנת טלוויזיה צבאית.

"אבל מרגע שגל"צ חיה ובועטת ונושמת ועולה מעט מאוד ומשפיעה כל כך הרבה על סדר היום ונשמעת אצל מגוון קהלים, חבל לסגור אותה. סוד הקסם שלה הוא שבפרונט נמצאים הקברניטים של הג'מבו, שהם רזי ורינו, וכל צוות הטיסה מורכב מעיתונאים".

פורסם שוועד עובדי גל"צ איים להכריז על סכסוך עבודה. מה יעלה בגורלם של ותיקי התחנה?
"מטבע הדברים ותיקי התחנה חוששים מהמעבר, אבל אני מציע שאזרחים עובדי צה"ל שעברו גיל מסוים ימשיכו עם הפנסיה שלהם, ואחרים יעברו לתנאים של משרד הביטחון שהם די טובים בדרך כלל. אני מאמין שימצאו את הסידור.

"אז יש קצת חשש ואי-ודאות, אבל אם צריך לסכם את הכותרות - גלי צה"ל נשארת בתוך מערכת הביטחון וימשיכו לשרת בה חיילים, וזה לא בא מראש הממשלה, זה בא מהרמטכ"ל ולא מאף אחד אחר".

יש מי שבכל זאת מגלים סקפטיות כלפי הצהרות הרמטכ"ל ושר הביטחון. "לפני חצי שנה כתבה המשנה ליועמ"ש דינה זילבר דו"ח על העצמאות של גל"צ והערובות לה", אומרת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, חוקרת תקשורת ומנהלת המרכז לערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה.

"אודי אדם לא המליץ להוציא את התחנה אלא להגביר את הפיקוח האזרחי עליה, ורק מששוכנע שיינתנו ערובות טובות לכך שתישאר עצמאית החליט לשנות את המלצתו. אבל אנחנו לא ראינו את הדו"ח הזה, לא ידוע אילו ערובות הובטחו ועדיין אין המלצות של היועמ"ש. לכן חלק מהמידע חסר לנו כרגע".

שוורץ-אלטשולר סבורה שהמעבר מתעלם למעשה מהבעייתיות הגדולה של גלי צה"ל. "גל"צ זאת אנומליה. אין מדינות דמוקרטיות שמחזיקות תחנת רדיו לצבא. בישראל זה עבד, וגל"צ הצליחה לאורך השנים לייצר תחנה שאיננה מחויבת לאג'נדה של מערכת הביטחון או לזו הפוליטית.
 

"במובן הזה היא שירתה כמו תחנה ציבורית והיא סובלת בדיוק מאותם ליקויים תוכניים שסבלה מהם רשת ב', כמו הדרת אוכלוסיות והטיה ליברלית שקיימת בכל אמצעי התקשורת. אין הבדל גדול בין גלי צה"ל לרשת ב'".

מה כן היה שונה?
"הייתה הכשרת החיילים, שבתורם נפלטו מהמערכת ועברו לתפקידי מפתח בכל שאר אמצעי התקשורת והביאו איתם את הדי-אן-איי הגל"צניקי החוצה. המעבר המיידי הזה יצר אנשים מאוד צרי אופקים.

"קל לעצב ילדים בני 18, והאנשים האלה הפכו להיות מאוד ציניים כלפי המערכות הפוליטיות ויכולת תפקודן ולקחו איתם את זה הלאה. זה יצר דור מאוד ציני ביחס לנושאי הסיקור שלו, ובעיניי זה לא טוב. אלו אנשים שבגיל צעיר מדי מתווכים לנו את המציאות".

על טענה זו משיב גורם בכיר נוסף בתחנה כי "מדובר בטענה ישנה ולא רלוונטית. שוק התקשורת השתנה, ואנשים נשארו בתפיסה של שנות התשעים. באתרי האינטרנט המובילים כגון ynet, 'וואלה' ו'מאקו' אין הרבה בוגרי גל"צ. את אותה טענה אפשר לומר גם על יחידת הסייבר של הצבא ובוגרי 8200.

"המעבר למשרד הביטחון מסדיר למעשה את מעמדה הייחודי של גל"צ בנוף התקשורת ובציבוריות הישראלית. היא נבחנה כל הזמן לפי פרמטרים של רלוונטיות, והעובדה שגם הימין וגם השמאל מבקרים אותה מראה שהיא נוגעת כנראה במגוון אוכלוסיות. יש כאן משהו שעובד מצוין. אני מניח שלצד החששות, ההיסטוריה תשפוט את האירוע הזה ככזה שנתן עוד חיים לתחנה ולא להפך". 

מהן בעצם הערובות לעצמאות שמדברים עליהן?
שוורץ-אלטשולר: "במקרה הזה רב הנסתר על הנגלה. היועמ"ש עוד לא פרסם הנחיות מדויקות. איך תיראה יחידת הסמך, האם יחויבו לשנות חקיקה ולהפוך את תהליכי המינוי והפיטורים ליותר מפוקחים, האם תמונה מועצה ציבורית שתהיה אחראית להם כמו שיש בתאגיד השידור או ברשות השנייה.

"מה שאנחנו יודעים הוא שהובטחו ערובות ולכן אדם הסכים לשנות החלטתו. זה שינוי ארגוני אמיתי, ויש לו כל מיני משמעויות. למשל, האם תהליכים שמתרחשים בתחנה צריכים להיות שקופים והאם חל עליה חוק חופש המידע, מה יהיה התקציב שלה, האם תוכל לחסות תחת החסיונות הכלליים של משרד הביטחון, מה יהיה מעמד העובדים, איך ייצרו מצב של חיילים שעובדים במשרד הביטחון ולא בצבא ומה תהיה ההיררכיה הארגונית.

"ועד העובדים מתכנן להכריז על סכסוך, ובצדק; כל ועד שמנסים להעביר את הסטטוס שלו ממקום למקום צריך להכריז על סכסוך עבודה. זו הרעה מוחשית בתנאים וצריך להגיע להסכם עם ההסתדרות".

לטענת שוורץ-אלטשולר, העיסוק באופייה של התחנה לאחר המעבר מסיט למעשה את הדיון מהשאלה האמיתית. "להבדיל מתאגיד השידור שנמצא בהקמה וצריך לייצר לעצמו די-אן-איי ארגוני חדש, לגלי צה"ל יש מסורת ארגונית חזקה וארוכת-שנים ולא צריך לצפות שהיא תקרוס תוך רגע, לכן הבכי והנהי לגבי הפוליטיזציה הוא קצת מוגזם.
 

 
"בעיניי הכול סוג של מסך עשן כדי להתחמק משאלת השאלות, והיא למה במשרד הביטחון צריכה להיות תחנת רדיו. אם כבר עושים את המהלך הגדול הזה, אם באמת חשוב למדינה לקיים שתי תחנות במימון ציבורי, אז צריך להוציא את גל"צ מהצבא ולהכניס אותה לתוך התאגיד".

אבל אז תיווצר התנגשות מול 'קול ישראל'.
"אפשר למתג את שתי התחנות כאחת לצעירים ואחת למבוגרים, או אחת לכלכלה וחברה ואחת לפוליטיקה. אם רוצים לייצר שתי תחנות רדיו ציבוריות זה חייב להיות תחת גוף אחד שרואה את כל התמונה ומחלק את התקציב בהיגיון. מה יקרה אם מחר הצבא יחליט להקים רשת בתי ספר ולהתחרות במשרד החינוך?"

אבל יותר מכול, שוורץ-אלטשולר משוכנעת שהתזמון אינו תמים. "לא במקרה זה קורה עכשיו, ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת. יש כאן ניסיון לנער את כל הגזרה התקשורתית, וזה קורה בהמשך למה שהתרחש מול ערוץ 2, 10 והתאגיד.

"מנסים להעמיד על הברכיים את כל נושא התקשורת של מדינת ישראל. זה לא טוב, ואפילו מסוכן. אני לא יודעת אם זה מגיע ישירות מנתניהו אבל זאת רוח המפקד, והיא נושבת כבר מתחילת הקדנציה הנוכחית". 

זיו מאור, מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, שותף לדעתה של שוורץ-אלטשולר אך סבור שלא מדובר בהכרח במהלך שלילי. "אנחנו רואים את המהלך הזה כמבורך עוד לפני שברור של מי האינטרסים, כי זה כנראה צעד ראשון בדרך לסגירה או להפרטה", הוא אומר. "האינטרסים של נתניהו לא סמויים. אנחנו יודעים שיש לתקשורת הישראלית בעיה עם נתניהו, ומכיוון שהוא ראש ממשלה נבחר יש לה בעיה עם הדמוקרטיה הישראלית.

"אני כמובן לא מדבר על ביקורת לגיטימית - מותר לתקוף את הממסד, אבל כאן אין ביקורת לגיטימית אלא אובססיה חסרת מעצורים. מאחר שלגל"צ יש בעיה עם נתניהו והיא כפופה לצבא, מדובר בסך הכול בצעד מתבקש, לא בגלל נקמנות של נתניהו אלא כי הוא מבין את האינטרס הישראלי.

"כל סוג של שידור ציבורי בבעלות הממשלה הוא מעקש בפני חופש הביטוי", מוסיף מאור. "האבסורד שבשידור צבאי בולט שבעתיים, כי אין שום הצדקה לתחנה כזאת במדינה דמוקרטית. זה לא קיים בשום מדינה מערבית אחרת, רק אצלנו ובפיליפינים".

את התזמון תולה מאור בגורם אחר לחלוטין. "לדעתי מדובר באפקט של נאום 'הערבים נוהרים לקלפיות'. עד עכשיו אף אחד לא העז להתעסק עם העיתונות ולעשות רפורמות כאלה ואחרות. מה שקרה הוא שנתניהו הבין שאפשר לפעמים לדלג על האופן שבו העיתונאים מפרשים את הדברים, כי יש פער גדול מאוד בינם לבין איך שהציבור מגיב לזה.

"לכן היום, בקדנציה הנוכחית, הוא קצת פחות פוחד מהעיתונאים. רואים את זה בדו"ח פילבר, בפניית הפרסה עם התאגיד ועכשיו בסוגיית גלי צה"ל".
 

 
"ברור לחלוטין שתחת משרד הביטחון התחנה לא תהיה חפה מאינטרסים", הוא מבהיר. "אבל זה יכול לקרות גם במפעל לייצור גרביים בערד. העניין הוא אחר לגמרי - גוף תקשורתי ציבורי מצדיק את הקיום שלו רק אם יש בו פעילות שאי אפשר לבצע במגזר הפרטי. מובן שתחנת רדיו במשרד הביטחון היא פתרון פחות טוב מתחנת רדיו בבעלות פרטית, אבל זה יותר טוב מתחנה בבעלות הצבא כי אז היא יותר שקופה מבחינה תקציבית.

"גלי צה"ל הציבה בעיה נוספת בפני האפשרות לתחרות בשוק הרדיו מכיוון שהיא פטורה מחובת שכר מינימום, כי הרבה מכוח האדם שלה מורכב מחיילים. מדברים המון על השכר הנמוך של העיתונאים, וצריך להבין שהאשמה היא בגל"צ. אנשים מגיעים לתחנה ועובדים בה שלוש שנים בשכר רעב ונמצאים בקצה של הפירמידה מבחינת העיתונות הישראלית.

"ברגע שמוציאים את גל"צ, היכולת של אנשים מוכשרים מבחוץ להיכנס למקצוע גדלה משמעותית. למעשה אין היום שום ערך ללימודי התקשורת באקדמיה, כי אנשים מגיעים לפסגת המקצוע בתחנה המואזנת ביותר בלי שהם למדו יותר מחודש וחצי בקורס הכשרה בתחנה".

לדעת מאור "צריך גם לבדוק את התקינות המשפטית של שירות חיילים במסגרת משרד הביטחון, מהם התנאים שמאפשרים לחיילים לשרת במסגרת אזרחית והאם הם מתקיימים בעניין של גל"צ. אם יתברר שזה לא חוקי, אנחנו עשויים לעתור לבג"ץ נגד המשך פעילות החיילים בתחנה".

ההיסטוריון וחוקר התקשורת פרופ' רפי מן מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל משוכנע שהמעבר למשרד הביטחון הוא הרע במיעוטו אם הרמטכ"ל איזנקוט מתעקש להוציא את התחנה מצה"ל. לדבריו, האלטרנטיבות האחרות המוזכרות לעתים - סגירת התחנה או הפרטה - גרועות בהרבה. 

"סגירת התחנה תהיה טעות, כי באופן אירוני גל"צ, למרות שהיא תחנה צבאית, היא דוגמה לשידור הציבורי במיטבו. מדובר בתחנה שלא סבלה עד היום מפוליטיזציה קשה, כמו זו שפגעה אנושות ברשות השידור", אומר מן, שכתב עם ציפי גון-גרוס שני ספרים על התחנה הצבאית וההיסטוריה שלה, 'גלי צה"ל כל הזמן' ו'גלי צה"ל מדברים מהשטח'.

"אשר להפרטה - אנחנו מכירים את ההבדל בין תחנת שידור ציבורית למסחרית. ברגע שהיעד העיקרי שלה הוא להביא רווחים לבעלים, היא נוהגת כמו עסק פרטי ורודפת אחרי רייטינג על חשבון האיכות. גל"צ משוחררת מהחובה הזאת, ולכן היא יכולה להקדיש זמן רב לתוכניות רציניות ומעמיקות בתחומי ביטחון, תרבות ועוד".

בתשובה לשאלה מדוע שינה מנכ"ל משרד הביטחון את המלצתו לשר והסכים להעברה למשרד הביטחון אומר מן: "ההנחה שלי היא שאודי אדם הוא ישר ומקצועי, ונעתר להצעה להעביר את התחנה למשרד הביטחון רק לאחר שיחה עם היועץ המשפטי לממשלה, שבה סוכם כי ייקבעו כללים מפורשים שיצמצמו את יכולתו של שר הביטחון להתערב בתוכני השידור בתחנה".
 

 
מן מעריך כי החלטת הרמטכ"ל להוציא את התחנה מצה"ל נובעת מאותם נימוקים שהניעו כמה מקודמיו בתפקיד לבקש לעשות זאת. "אהוד ברק הכריז על רצונו לסגור את התחנה בתחילת שנות התשעים כשמונה לרמטכ"ל, ואמר שהצבא צריך להיות יעיל ותכליתי ו'כל מה שלא יורה יקוצץ'.

"איזנקוט, כמו רמטכ"לים קודמים, נחשף תמיד לביקורת על קיומה של התחנה כאשר הוא מחליט על קיצוץ ביחידות אחרות בצבא. עדיין מרחפות הרבה שאלות סביב אופייה של התחנה במתכונת החדשה, אבל אין סיבה שהוא לא יישמר. גם במשרד הביטחון משרתים חיילים, וצריך לקוות שכוח האדם המתחלף והשילוב של חיילים צעירים לצד אנשי מקצוע ותיקים ימשיך להתקיים משום שהוא תורם לתחנה ושומר עליה עדכנית".

גם מאור לא צופה שינויים מרעישים באופי התחנה. "כוח האינרציה, כשזה נוגע לתקשורת, חזק מאוד, ויש אנשים מאחורי המיקרופון שירצו לראות את הדברים כפי שנראו עד היום. גם היום, לפי החוק הצבאי, מי שאחראי לתוכן הלא-צבאי בגל"צ הוא רשות השידור, אלא שהסעיף הזה לא נאכף מעולם. אני גם לא צופה שהוא ייאכף, כי גל"צ היא תחנה עצמאית לחלוטין שלא כפופה לשום דבר מלבד רחשי הלב של האנשים שמפעילים אותה.

"אבל גם אם מדובר רק בשינוי מבני, עדיין מדובר במהלך חיובי אפילו במובן ההצהרתי - להראות שאפשר לעשות שינוי בשידור הציבורי בישראל, וזה משהו שלא קרה כאן כבר עשורים".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg