איך הפך פתרון "שתי המדינות" לנוסחת השלום היחידה?
הכוונה המיוחסת עכשיו לנשיא טראמפ לא ממש מבטלת את "חזון" "שתי המדינות" כפתרון יחיד, אלא משאירה אותו כאופציה. המטרה חוזרת למקור: הסדר שלום שיושג במו"מ, בחזרה ל'מורשת רבין'
אומרים שדונלד טראמפ לא יתעקש על הנוסחה של "פתרון שתי המדינות" כדרך האפשרית היחידה לשלום. הנשיא אובמה התעקש מאוד. רק שתי מדינות, בעיקר מדינה פלסטינית בגבולות 67' עם חילופי שטחים, חלוקת ירושלים ודיון נפרד בנושא הפליטים פלוס הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית – זו הנוסחה ואין בלתה לשלום. אובמה התעקש ולא יצאה מדינה. כך שבינתיים, אין הבדל גדול בין נשיא מתעקש לנשיא לא מתעקש.אבל הנושא מזמין התחקות אחר שורשי הנוסחה של חלוקה ל"שתי מדינות" כדי להבין לאן זה מוביל ולמה זה לא קרה עד היום. הנוסחה נולדה משני מקורות, ואולי למעשה ממקור אחד. כפי שהסביר ד"ר יואל פישמן במאמר שפורסם לפני ימים אחדים ב'מידה', בסוף שנות ה-60' תחילת שנות ה-70' יצאו כמה ממנהיגי אש"ף להאנוי, בירת צפון ויאטנאם כדי ללמוד מהמהפכנים הוויאטנמים האגדיים, ובראשם הגנרל גיאפ, איך מחסלים מדינה שכנה באמצעות שתי זרועות של לוחמה מדינית תעמולתית ולחימה צבאית בשטח באמצעות טרור ומבצעים צבאיים קונבנציונליים.
נתניהו בהכנות לקראת פגישתו עם טראמפ
צילום: אבי אוחיון, לע''מ
הפלסטינים בראשות אבו איאד אימצו מהנהגת צפון ויאטנם את הנוסחה של "פתרון שתי-המדינות". גם הקומוניסטים הצפון ויאטנמים חתמו על כמה הסכמי שלום והסדרים שהיוו כל אחד בתורו קרש קפיצה ל"שלב הבא" במאבק הארוך. המטרה של הפלסטינים הייתה להסיר מעצמם את תדמית הטרוריסטים ולנטרל את אויביהם במערב, שראו באש"ף ארגון טרור.
זה היה מאבק ארוך שנים. למעשה, צעירים ישראלים ויהודים אמריקנים החיים היום, יתקשו להבין כיצד יצחק רבין, שחתם על הסכם אוסלו, עבר את כל חייו עד מותו בכדורי מתנקש, כמתנגד להקמת מדינה פלסטינית עצמאית. נחזור ונזכיר ליולי נובק, עמוס שוקן ויאיר לפיד שבנאומו האחרון בכנסת, ב-5 באוקטובר 1995, דיבר רבין על גבולות ביטחון ועל "ישות פלסטינית" שתקום בחלק מהשטחים, והדגיש: "לא נחזור לגבולות 4 ביוני 67'".
חתימת הסכם אוסלו. רבין התנגד להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
צילום: EPA / אבי אוחיון, לע''מ
למותר לציין, שאחרי הירצחו החלו שמעון פרס, יוסי ביילין, ובייחוד אהוד ברק הביטחוניסט, להשתולל ומתוך הפקרות מדינית שלא תשוער שברו את כל העקרונות המדיניים של יצחק רבין ושל מנחם בגין. הם נכנעו לתביעות הפלסטינים והכניסו את גבולות 67' כקו הבסיס למשא ומתן, ואת רעיון העוועים של חילופי שטחים. הם הכירו במדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים כיסוד מוסד לשלום – ובמשך השנים התקבל הרושם שזו הייתה בעצם מטרת הציונות: לסבסד את הפלסטינים משני צדי הקו הירוק ולהקים להם מדינה עצמאית.
הפלסטינים, במומחיותם התעמולתית-דיפלומטית, הזליפו את הנוסחה הזאת לאורך שנים ארוכות, מאז אמצע שנות ה-70'. הם נעזרו רבות באוהדים ישראלים והנוסחה חלחלה לעורקי הדיפלומטיה הבינלאומית. בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, שהייתה מתקפת טרור חסרת תקדים, קיבלה מועצת הביטחון החלטה שדיברה על "חזון אזורי שכולל בתוכו שתי מדינות, ישראל ופלסטין, החיות זו בצד זו בביטחון בגבולות מוכרים". (12.3.2002) המשפט האחרון "גבולות מוכרים ובטוחים" יצר את הלינקג' להחלטה 242 מנובמבר 67', שעל פיה אותם גבולות של שלום חייבים להיות מושגים במשא ומתן.
הדיבור החוזר ונשנה בזירה הבינלאומית על ''פתרון שתי המדינות'' הפך לשפה רשמית של פוליטיקאלי קורקט.
צילום: EPA
הנשיא ג'ורג' בוש, עם אקדח סעודי לרקה, קבע ב-24 ביוני 2002 נוסח אמריקני רשמי: "החזון שלי הוא של שתי מדינות, החיות זו בצד זו, בשלום ובביטחון. אין פשוט דרך אחרת להשיג את השלום הזה כל עוד כל המעורבים בסכסוך לא ילחמו נגד הטרור... השלום דורש הנהגה פלסטינית חדשה ושונה כדי שמדינה פלסטינית תוכל להיוולד". זה היה עוד בימיו של יאסר ערפאת. כעבור כמה חודשים באה מפת הדרכים, שבה כבר דובר על הקמת מדינה פלסטינית עם "גבולות זמניים". בימי אובמה, הצטמצם מאוד המרווח למשא ומתן, משום שהנשיא הפרו פלסטיני קבע את הפרמטרים הידועים, ולמעשה העביר את הנוסחאות ליעד אחד: הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. אין משמעות למעשה למשא ומתן.
הכוונה המיוחסת עכשיו לנשיא טראמפ לא ממש מבטלת את "חזון" "שתי המדינות" כפתרון יחיד, אלא משאירה אותו כאופציה. המטרה חוזרת למקור: הסדר שלום שיושג במשא ומתן. חוזרים למעשה ל"מורשת רבין" המקורית, האמיתית, ולא למורשת שמעון פרס שחדל למעשה להאמין בחשיבות קיומה של מדינה יהודית ריבונית.
הדיבור החוזר ונשנה בזירה הבינלאומית על "פתרון שתי המדינות" הפך לשפה רשמית של פוליטיקלי קורקט, איזה מס שפתיים, שכל אחד חייב לשלם כדי לקבל את כוסית המשקה הירוק שמכניסה את כל הדיפלומטים והמומחים למיניהם לראש טוב. חוזרים לקרקע המציאות עם אפשרות להגיע אולי להסדרים אמיתיים, משום שאף אחד לא רוצה להקים ביהודה ושומרון מדינת דאעש או חמאס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם