המדינה הורגת את היוזמה שהביאה דם חדש לנגב
בעקבות מעורבותה בפרשת 'ישראל ביתנו', נעצר התקצוב הממשלתי לעמותת 'איילים' המביאה סטודנטים לנגב. ההאשמות צריכות להתברר, אבל אסור לתת למפעל החשוב הזה לקרוס
המאהל שהקימה עמותת 'איילים' בגן הוורדים לפני כשבוע, יכול להיראות מהצד כמו מסיבת דשא לסטודנטים בחופשת סמסטר. מדי ערב התקיימו שם הרצאות חברתיות ומעגלי שיח, ובלילה ישבו ושרו על קפה ובירה. אבל עשרות הסטודנטים במאהל לא היו טורחים להגיע לשם מהנגב ומהגליל, בעיצומה של תקופת מבחנים, כדי לשבת באוהל בחורף הירושלמי, אפילו לא בשביל הרצאה טובה או ערב שירה. חרב אמיתית מונפת מעל הבתים שלהם. אם משרדי הממשלה לא יתעשתו, בסוף החודש הזה תיכנס 'איילים' למצב של חדלות־פירעון, ומפעל ציוני חלוצי וחברתי עלול להתפרק מסיבות בירוקרטיות מטופשות.
22 כפרים ומתחמים של סטודנטים הקימה תנועת 'איילים' ב־15 שנות קיומה. 1,300 סטודנטים חיים בכפרים הללו, שפזורים מקריית־שמונה וכרמיאל שבצפון ועד לאשלים ודימונה שבדרום. אבל הנתון הכי חשוב בסיפור הוא שלמעלה מ־40 אחוז מהצעירים הללו נשארים לגור בנגב ובגליל לאחר סיום לימודיהם.
שירה אברהמי היא אחת מהם. היא נולדה וגדלה בתל־אביב, ועד שבגרה כל הידע שלה על ערי הפיתוח בנגב התבסס על סיקור סטריאוטיפי בכלי התקשורת. בגיל 22 היא הגיעה לכפר הסטודנטים של 'איילים' בדימונה, והתאהבה בנגב. כשהכירה את בעלה שגדל ברחובות היא סחבה גם אותו דרומה, והיום הם גרים ביישוב רתמים שברמת־הנגב. גם שתי שכנותיה ביישוב הגיעו לנגב בזכות 'איילים', ובסך הכול היא מספרת על חמש משפחות רק ביישוב רתמים שהשתקעו בנגב בעקבות מגורים בכפרי הסטודנטים של 'איילים'.
עד דצמבר 2014 הייתה 'איילים' הילד האהוב של משרדי הממשלה. כולם נהנו לתמוך בעמותה הציונית שהקימו מתן דהן ודני גליקסברג, שני צעירים ירושלמים בוגרי צבא, שהחליטו לעשות מעשה חלוצי ברוח בן־גוריון ולהביא צעירים לנגב ולגליל. הרעיון שלהם היה פשוט: כפרים שיוקמו בפריפריה ויאוכלסו על ידי סטודנטים, שייהנו גם מפתרון דיור זול וגם ממלגת לימודים שתינתן להם בתמורה לעשייה חינוכית וחברתית. על הדרך הם ייחשפו לנגב ולגליל, חלקם יתאהבו וישתקעו באזור גם לאחר סיום הלימודים, והזקן יהיה שמח. הכפר הראשון שהוקם על ידי דהן וגליקסברג היה הכפר עדיאל, סמוך ליישוב אשלים שבנגב. אחריו הוקמו עוד כפרים רבים, גם בתוך ערים כמו דימונה, ירוחם, שדרות ולוד, וגם לצד יישובים קיימים.
הרעיון והביצוע של 'איילים' הלהיב לא רק סטודנטים אלא גם גופים ממשלתיים ותורמים פרטיים בארץ ובחו"ל, ובהם קרן מיראז', הסוכנות היהודית, קרן סקט"א רש"י, החטיבה להתיישבות, קרן היסוד, מפעל הפיס וארגונים נוספים ברחבי העולם. אבל אז התפוצצה פרשת 'ישראל ביתנו' ותקעה את הכול.
שניים מתוך העצורים הרבים בפרשה היו דהן וגליקסברג, מייסדי וראשי עמותת 'איילים'. בטיוטת כתב האישום הם מואשמים בכך שבתמורה לכספים קואליציוניים שקיבלו מפאינה קירשנבאום ודוד (דאוד) גודובסקי, אנשי 'ישראל ביתנו', הם החזירו למפלגה כספים בדרך עקיפה. התשלום העקיף נעשה בעיקר על ידי תשלום לאתר אינטרנט בשפה הרוסית שהיה מקורב לראשי המפלגה, ובאמצעות העסקה מיותרת של המדליסט האולימפי בחתירה מיכאל קלגנוב, שהיה פעיל במפלגה. דהן וגליקסברג עשו ככל הנראה טעויות במערכת היחסים ההדוקה שהתפתחה בינם לבין אנשי 'ישראל ביתנו', אבל חשוב להדגיש שהם לא לקחו שקל לכיסם, ויש גם יסוד סביר להניח שהם פעלו בתום לב. השניים מחכים לשימוע לפני הגשת כתב אישום על עבירות של שוחד והלבנת הון, אולם בינתיים משרדי הממשלה מענישים את מפעל חייהם.
מאז התפוצצות הפרשה, משרדי הממשלה אינם מעבירים ל'איילים' תקציבים. המשנה ליועמ"ש דינה זילבר העבירה חוות דעת שאין מניעה משפטית להעביר תקציבים לעמותה, ובכל זאת המשרדים מתעלמים מ'איילים' מאז שמייסדיה נעצרו. בגלל שיטת המצ'ינג (מימון תואם), עצירת הכסף הממשלתי גרמה לכך שגם התרומות מגופים אחרים נעצרו. עובדי העמותה ויתרו במשך ארבעה חודשים על משכורות, והכסף עדיין לא הוחזר להם.
נחמי גייניס מנהלת את 'איילים' משנת 2012, הרבה לפני התפוצצות פרשת 'ישראל ביתנו'. היא זכתה לנהל את העמותה גם בתקופה המחבקת של הממשלה, וכעת היא מתמודדת עם המשבר התקציבי והניכור מצד המדינה. גייניס מדברת על 15 מיליון שקל, מחציתם כספי מצ'ינג, שנדרשים באופן מיידי כדי לאפשר את המשך קיום העמותה, אבל חשוב לה יותר שתהיה תקנה ממשלתית שתסדיר את התקצוב של 'איילים' לטווח ארוך, מבלי שתצטרך להישען על כספים קואליציוניים חד־פעמיים ובעייתיים.
"הגיע הזמן שהממשלה תסדיר אחת ולתמיד את האופן שבו היא מתקצבת אותנו, במקום לשלוח אותנו לקבץ נדבות או לייצר פתרונות וקיצורי דרך כשאנחנו עם הגב לקיר", היא אומרת. "יש פה אבסורד גדול. המדינה מדברת כל הזמן על הצורך בפתרונות דיור ובשכר דירה הוגן, ועל חשיבות יישוב הפריפריה. את כל הדברים האלה 'איילים' עושה בהצלחה, ובכל זאת נותנים לארגון שעושה את כל זה לקרוס. אם היינו מכונה גוועת אפשר היה אולי להבין, אבל יש פה נוסחה שעובדת".
משרדי הממשלה, ובהם המשרד לשוויון חברתי ומשרדי האוצר, השיכון, החקלאות והחינוך, פועלים בימים אלו לפתור את הבעיה. "יש נכונות לסייע, אבל אנחנו צריכים מהלך מהיר", מבהירה גייניס. "לקחנו הלוואות, והנכסים שלנו משועבדים. זה אומר שבאופן עקרוני בעלי החוב יוכלו בעוד כחודש לקחת את המבנים, ו־1,300 סטודנטים ומתנדבים יפונו".
המשרד שנוהג באופן התמוה ביותר ביחסו ל'איילים' הוא המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, האבא הטבעי של עמותה שמיישבת את האזורים הללו. בעבר המשרד הזה תקצב אותה בשמחה, אך בשנתיים האחרונות, בעידן השר דרעי, הוא מפנה לה עורף. עצירת התקציבים נומקה בצורך לערוך ביקורת, אך לדברי גייניס נערכו כבר אינספור ביקורות ובדיקות, והכסף עדיין לא עבר.
מהמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל נמסר בתגובה: "במהלך השנתיים האחרונות ערך המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ביקורת על התנהלות העמותה, ובמהלכה התגלו פערים בביצוע הפרויקטים ובתשלומי יתר שהועברו, ולכן זימן את עמותת איילים לבירור בעניינים אלו. לאור חילוקי הדעות שנותרו בעינם גם לאחר מספר ישיבות שהתקיימו בין נציגי המשרד לעמותה, הוחלט להעביר את המחלוקות למשרד המשפטים על מנת שייכנס לעובי הקורה. בניגוד לנטען, משרד המשפטים טרם השיב לעניינים שבמחלוקת. למען הסר ספק, המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, העביר את כל הכספים שהיה חייב להעביר לעמותת איילים".
אקו"ם