האויב האמיתי בצוק איתן היה אובמה
הצמרת הצבאית לא קלטה שמבחינות רבות הממשל האמריקני הוא האויב הבעייתי במערכת צוק איתן יותר מחמאס. האמריקנים העניקו רוח גבית לחמאס והיו בין הגורמים להתארכות הקרב, אז על אלו חלופות מדיניות בדיוק מלהגים באופוזיציה?
מכל השטויות שנדונו בעקבות דו"ח מבקר המדינה על תהליך קבלת ההחלטות בצוק איתן, הדבר המפתיע ביותר היה הגלישה לעניין המדיני. זה לחלוטין לא היה צפוי. גם מצד המבקר עצמו, וגם מצד התקשורת והפוליטיקאים. הגדילה לעשות ציפי לבני, ששוב קיבלה הזדמנות לחזור על המסרים שלה בעשור האחרון: "לא הובאו חלופות מדיניות למבצע", היא אמרה בראיון לגלי צה"ל (2.3). לבני עצמה עבדה בימי צוק איתן על הצעת החלטה נגד החמאס במועצת הביטחון. היא טענה נגד ראש הממשלה, ש"החליט להפגין יותר כוח צבאי ופחות חכמה מדינית". לבני ואחרים סבורים שנתניהו התנגד ליוזמה "המדינית" שלה משום ש"ההצעה התבססה על הבחנה בין מתונים לתומכי טרור ומשא ומתן עם הפלסטינים".אבל ראש הממשלה דווקא נהג בחכמה ובמידה ראויה של קשיחות כנגד ממשל אמריקני עוין. בתקופת השקט הארוכה שחלפה מאז 'צוק איתן' הדברים כנראה נשכחו. ישראל בפעם הראשונה מאז שנות ה-50 נקלעה למבצע נרחב נגד אויב מוסלמי ללא תמיכה אמריקנית, ובוודאי ללא גיבוי.
המידע שלא הועבר לקבינט: (עריכה: עלאא עאקלה)
יתר על כן, ב'צוק איתן' מימש ממשל אובמה את האוריינטציה שלו על 'האחים המוסלמים' על ידי תמיכתו בחמאס. ברור שממשל אמריקני התומך באויב איסלאמיסטי של ישראל לא יעשה זאת במופגן אך מעשי הממשל לאורך המערכה מדברים בעד עצמם. זו המעטפת המדינית האמיתית שבתוכה היו נתונות ההחלטות המבצעיות. נזכיר שבשלב מסוים של המערכה נחת טיל לא הרחק מנתב"ג. האמריקנים הגיבו בהחלטה על איסור טיסות לישראל. זו החלטה אסטרטגית חמורה ביותר, שהוסרה רק לאחר קשיים מרובים שרשות התעופה האמריקנית הערימה.
ההחלטה היתה צעד משלים בין האמריקנים לבין אנשי חמאס. ב-24 ביולי 2014 הגיע מזכיר המדינה קרי עם הצעת הפסקת אש: "מתווה קרי: ארה"ב התעלמה מדרישות הביטחון של ישראל", היתה הכותרת לכתבה של ברק רביד ב'הארץ'. ובהמשך כתב רביד: "החמאס הוצג כשווה לישראל, עבאס והרש"פ אינם מוזכרים". "טיוטת הפסקת האש... לא כללה כמעט כל התייחסות לצרכי הביטחון של ישראל – לפירוז הרצועה... או לצורך להרוס את מנהרות הטרור".
תקיפת צה''ל ברצועת עזה. התוצאה כפי שאנחנו עדים לה בשנתיים וחצי האחרונות מצביעות על ניצחון של ישראל.
צילום: איי.אף.פי
שרי הקבינט דחו את המסמך של קרי פה אחד. לעומת זה, ההתנהלות הסבלנית של ראש הממשלה שהלחים לאורך המבצע את הברית – לפחות בנושא עזה והטרור בסיני – עם שליט מצרים א-סיסי, הפכה לגורם המדיני אסטרטגי היעיל ביותר מול חמאס. גם בהמשך ניסו האמריקנים לשווק משא ומתן שיתקיים בקהיר ובמרכזו משא ומתן על הסרת המצור מעזה. אובמה, קרי ואנשיהם דחפו את זה כל העת. אם ישראל היתה נדחקת לפינה הזאת כשהיא מתחננת על סידורי ביטחון קלושים בעוד שהיא עצמה ממלאת את חלקה בהסרת הסגר, היא הייתה יוצאת מובסת ממערכת צוק איתן. התוצאה כפי שאנחנו עדים לה בשנתיים וחצי האחרונות מצביעות על ניצחון של ישראל, שפעלה ב"חכמה מדינית" יחד עם מצרים ובליווי מהלכים צבאיים קשים נגד הטרור בעזה.
ברק אובמה. הממשל האמריקני היה האויב הבעייתי במערכת צוק איתן יותר מחמאס.
צילום: AP
אפילו פרשנים כמו אמיר תיבון הפרו-אמריקני גרסו אז, כי "(האמריקנים) טעו כשהגישו הצעה להפסקת אש שחיזקה את חמאס... והם טעו גם בהתנהלות הפומבית כלפי ישראל". אובמה לא "טעה". הוא טעה בדיוק כמו שטעה בנושא הסכם הגרעין. כלומר, זו היתה המדיניות שלו. לנסיון שלו להכניס את שתי המדינות האיסלאמיסטיות תומכות הטרור, טורקיה וקטאר כמתווכות, צריך להוסיף את האמברגו שהטיל אובמה תוך כדי המערכה על אספקת טילי הלפאייר.
בעיתונות הביאו אז ציטוט של מי שהיה בעבר שגריר ארצות הברית בערב הסעודית, שדיבר על הצורך להפסיק את התמיכה בישראל ולמעשה ביטא בקול רם את מה שאובמה ואנשיו לא יכלו להגיד בקול רם: "אולי ישראל תתחיל לקבל החלטות שונות אם נפסיק להגן עליה מההשלכות של המדיניות שלה", אמר השגריר צ'ס פרימן. הפרשנית שהביאה את הציטוט העירה: "אין ספק שבממשל אובמה יש כיום בכיר אחד או יותר שהיו מוכנים לחתום על הדברים האלה של פרימן". היום, אחרי תרגיל הבגידה של חודש שלטונו האחרון של אובמה, אנחנו יודעים שמספר הבכירים האלה הוא לפחות שלושה – הנשיא, מזכיר המדינה לשעבר והשגרירה לשעבר באו"ם.
ג'ון קרי. דחף שישראל תחתום על סידורי ביטחון קלושים.
צילום: AP
במבט לאחור צריך לציין, שהיחיד שהבין את המצב הזה לאשורו בזמן אמת היה ראש הממשלה נתניהו, ואולי גם שר הביטחון יעלון ועוד שר או שניים. בתוך הקבינט עצמו היו שני שרים שהממשל האמריקני בנה עליהם כבעלי בריתו. הם מדברים היום על "החלופה המדינית" שלא נוסתה. חמור יותר שהצמרת הצבאית לא קלטה שמבחינות רבות הממשל האמריקני הוא האויב הבעייתי במערכת צוק איתן יותר מחמאס. השניים שהבינו ופעלו לנטרול הנשיא אובמה ואנשיו היו ביבי וא-סיסי.
נתניהו גנץ ויעלון בצוק איתן. היחיד שהבין את המצב לאשורו בזמן אמת היה ראש הממשלה נתניהו.
צילום: דובר צה''ל
בימים אלה, כאשר הצמרת הצבאית שוב מהלכת אימים על אפשרות חידוש המערכה בגלל המצוקה הנוראה בעזה, ברור שהיא עדיין תפוסה בהשקפות האמריקניות לגבי ניהול מערכות נגד-חתרנות טרוריסטית במזרח התיכון, וזוהי חשיבה שיש לה רלוונטיות מועטה למלחמה בין ישראל לבין גורמי הטרור האיסלאמיסטי.
למעשה, האמריקנים העניקו רוח גבית ב-2014 לחמאס והיו בין הגורמים להתארכות הקרב. היום אין יותר אור-יום בין ישראל לארצות הברית ובכל התלקחות ישראל תקבל גיבוי למהלכי הכרעה. כך שעצם התפנית ביחס הממשל האמריקני בעידן טראמפ מוסיפה להרתעה הישראלית ומקטינה את הסיכוי להתלקחות נוספת. הייתי מוסיף יותר מזה: אותם חודשים של אינתיפאדת דקירות ברמת הרחוב יכלו גם הם להיקרא "אינתיפאדת אובמה". היה ברור שהטרור הפלסטיני מקבל תמיכה אמריקנית, ממשל אבו מאזן לא משלם כל מחיר מדיני על ההסתה והרציחות, ואילו ישראל מוקעת כסרבנית שלום שהופכת למדינה לא-דמוקרטית. הרי זה מה שהטיף לנו ג'ון קרי במופע הפרידה הזכור שלו.
כדאי שהציבור הישראלי ינצל את דו"ח מבקר המדינה כדי לחזור ולהזכיר לעצמו את הרקע המדיני של ימי קיץ 2014. ומוטב שחוקרים ממלכתיים, שאינם מבינים מה עושה ראש ממשלה, בין אם שמו נתניהו ובין אם שמו רבין או שרון, שלא יכניסו את אצבעות הרגליים למי הגופרית של הממד המדיני במלחמות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם