חרדים בועטים באישה? כולם צריכים לצפות בזה
רובנו, חרדים המרגישים אחריות לנסות ולשלב בין שמירת התורה לחיים במדינת ישראל, לא היינו בהפגנה הברוטאלית נגד הגיוס, אבל חובה עלינו להרגיש אשמים. רק ככה נהיה מחויבים יותר לתיקון
מקריאה שטחית במדיה קצת קשה להבין מה קורה במגזר החרדי, לאן נושבת בו הרוח. האם תהליכי ההשתלבות הם שנותנים את הטון, או שמא דווקא קולותיהם של הקיצוניים והבדלנים הם המייצגים את המגמה החרדית הנפוצה. אין תשובה אחת נכונה. התשובה טמונה בנקודת הממשק בין חוקי הפיזיקה לתהליכים סוציולוגים.שינויים הרי גורל המתרחשים בעשור האחרון בחברה החרדית מעוררים תגובת נגד צפויה: תהליכי גיוס החרדים מולידים בהלה, השתלבות בתעסוקה מגבירה את האדרת העוני, וחרדים אקדמאיים כל כך מאיימים עד שערך הבדלנות הופך להיות נוכח יותר מאי פעם. כך לומדים בשיעור ראשון במאקרו כלכלה. לכל פעילות רצויה יש גם מרפק נעלם, השלכת לוואי שדווקא מרחיקה אותנו מהמטרה הנשאפת.
יתרה מזאת, לא מעט פעמים אני וחבריי הפעילים לשינוי חברתי, לוקחים על עצמינו שמץ של אחריות על הקצנת הקהילה החרדית. אנו מבינים כי הבחירות שלנו, החרדים המשתלבים, החושבים, המאמצים זהויות מורכבות יותר, לא נוגעים רק לחיינו האישיים אלא מאיימים על האקלים הקהילתי כולו בתוכו אנו חיים. לעיתים אנחנו מודל לחיקוי ופעמים רבות דווקא תמרור אזהרה הגורם לבני הקהילה שלנו להתכווץ ולהתכנס. ביום הזה, חוק התנועה של ניוטון הופעל שוב בעוצמה על הקהילה שלי. אבל בכיוון ההפוך.
הפגנת החרדים נגד הגיוס. חוק התנועה של ניוטון הופעל שוב בעוצמה על הקהילה שלי.
צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90
היום הופץ סרטון מביש ומבזה ומאד לא יהודי שבו ניתן לחזות בעדר מפגינים שחור נוהג באלימות ברוטאלית בעוברת אורח ירושלמית. היום אני נותנת לזעם להתכדרר בי, לתפוס תאוצה. אני מתאמצת ומותירה את העיניים פקוחות מול המסך למרות האינסטינקט לעצום אותן ולטעון "זה לא אנחנו, זה פלג קטן וקיצוני. אלו ילדי שוליים", למרות שאכן כך. אנשי הפלג הירושלמי הקיצוני מוערכים בכ-30% מתוך הציבור הליטאי היום ולמרות שבסרטון רואים בעיקר ילדים צעירים שעדיין לא הגיעו לגיל השכל - אני בוחרת להרגיש את אותה בעיטה בבטן, את הביוש והעלבון - כאילו הייתי שם במקום אותה בחורה אלמונית.
אני מאמינה שהחוויה הזו תוליד בי, בנו, החרדים האחרים תגובת נגד נהדרת לתפארת. יודעת שדווקא בזכות ההתנהגות החייתית ההיא אנחנו נצליח לחבק את המדינה הסובבת אותנו ביתר שאת. נעמול ליצור גשרים בין הקהילות השונות. נזיע כדי לאחות את הקרע שכמה פראי אדם בשחור לבן יצרו בלב האומה שלנו בהפגנה אתמול בלילה. יודעת שהחובה לזעוק "לא עוד!" מוטלת על הכתפיים שלנו. לא של אף אחד אחר.
רובנו, חרדים המרגישים אחריות לנסות ולשלב בין שמירת התורה והמצוות לחיים במדינת ישראל בשנת 2017, לא היינו אתמול בלילה בהפגנה ולא היה בידינו למנוע את ההתגרות בעוברת האורח. אנחנו גם כנראה לא נהיה במוקדי חיכוך אחרים הצפויים בין כוחות הביטחון למפגיני הפלג הירושלמי, אבל מוטלת עלינו חובה לצפות בסרטון הנורא הזה שוב ושוב. להרגיש אשמים, לשאול את עצמנו שאלות קשות, כי רק ככה נהיה מחויבים יותר לתקן. לעשות ככל שבידינו כדי לצמצם את השסע שנקרע אתמול בלילה, לתת לכולנו עוד סיכוי להצליח ולחיות כאן ביחד.
רחלי איבנבוים, ראש תחום חברה חרדית במכון 'שחרית' הפועל לשותפות חברתית חדשה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם