הברקזיט החל, ואתו 24 חודשים גורליים בתולדות אירופה
מכתבה של תרזה מיי לפרלמנט האירופי החל תהליך פרידה מסורבל שיימשך שנתיים תמימות, אולם ביבשת חוששים שיחד אתו החל אפקט דומינו שימוטט את האיחוד. אם המהלך ההרפתקני של בריטניה יעלה יפה, יתכן שמסלול ההיסטוריה כולו ישתנה
"הנשיא טוסק היקר", כך פתחה היום ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, את מכתבה לנשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, שבו הודיעה על רצונה של מדינתה לעזוב את האיחוד האירופי לאחר 48 שנות חברות. הנשיא טוסק אכן עלול להיות "יקר" מאוד לבריטניה, אבל הזמן הקרוב מסוכן מאוד גם לאיחוד האירופי עצמו, שבריטניה היא המדינה הראשונה שהחליטה לעזוב אותו. האם היא גם תהיה האחרונה?
במכתבה של הפוליטיקאית הבריטית השמרנית נפתח משא ומתן על פירוק השותפות הכלכלית והפוליטית בין בריטניה ל-27 המדינות האחרות החברות באיחוד. תרזה מיי חותמת על המסמך
צילום: EPA
במכתבה של הפוליטיקאית הבריטית השמרנית נפתח משא ומתן על פירוק השותפות הכלכלית והפוליטית בין בריטניה ל-27 המדינות האחרות החברות באיחוד. התהליך יימשך שנתיים, ובסיומו תיפלט בריטניה מהאיחוד האירופי אל הקור של העולם הגדול, כמעט ללא דרך להתחרט. בסוף חודש מרץ 2019, בין אם ייחתם הסכם ויאושר בידי כל המדינות החברות ובידי הפרלמנט הבריטי ובין אם לא, יהיו הבריטים אדונים לגורלם – לטוב ולרע.
תרזה מיי מקווה לטוב. היא רוצה כמה שפחות מחסומי סחר בין האיחוד האירופי ובין מדינתה, ושואפת לתנאים טובים לאזרחיה החיים ועובדים באירופה. היא מוכנה לוותר על הרבה בדרך לשם, אבל המנדט שלה ברור: "ברקזיט פירושו ברקזיט", היא אמרה שוב ושוב בחודשים האחרונים, והיא מתכוונת לסיים את 2019 ולהיכנס לשנת הבחירות של 2020 עם הישג ברור ביד: אני החזרתי את העצמאות לבריטניה, וזאת רשימת התנאים הטובים שסחטתי מהאיחוד האירופי.
רה"מ תרזה מיי על הברקזיט שיצא לדרך (קרדיט: רויטרס)
קודם כול, עליה להשיג תנאי סחר טובים. מחסומי סחר עלולים לרסק את התעשייה הבריטית ואת מגזר השירותים המשגשג של המדינה, או לפחות לפגוע בהם אנושות. במיוחד עולים חששות לגבי "הסיטי" של לונדון, הרובע הבנקאי בעיר הבירה הבריטית, המספק שירותי בנקאות ופיננסים לעולם כולו דווקא בגלל הקשר המיידי שלו עם אירופה.
גם המחסומים הפיזיים חשובים, אבל כאן מיי מצויה במלכוד. חסימת התנועה החופשית בין בריטניה לאירופה היא המנדט של מיי: הברקזיט יוצא לפועל הרבה בגלל התנגדות להגירה ממזרח אירופה (בבריטניה חיים כ-800 אלף פולנים, למשל), מאפריקה ומהמזרח התיכון. מצד שני, חסימת הגבולות פירושה חציית האי האירי לשניים, ופגיעה בבריטים שחיים באירופה (בספרד, למשל, חיים כ-700 אלף בריטים).
בצפון אירלנד ובסקוטלנד הצביעו התושבים ברוב ברור למען המשך החברות באיחוד האירופי. השרה הראשונה בסקוטלנד, ניקולה סטרג'ון
צילום: EPA
השיקולים נגד חסימת הגבולות צריכים לכלול גם את החשש מפיצול הממלכה המאוחדת. בצפון אירלנד ובסקוטלנד הצביעו התושבים ברוב ברור למען המשך החברות באיחוד האירופי, ושתי המדינות עשויות לדרוש תנאים מיוחדים במסגרת ההסכם עם אירופה – או פירוק של הממלכה.
דונלד טוסק, מנגד, יתמודד בשנתיים הקרובות עם קשיים משלו. הוא יצטרך לנווט את 27 המדינות שעדיין מעוניינות להיות חברות באיחוד כך שההסכם עם בריטניה ירצה את כולן – את אלה ששוקלות או עלולות לשקול "אקזיט" משל עצמן, את אלו שמוכנות להחרים לנצח כל מדינה פורשת, ואת אלו שמתמודדות עם בעיות פוליטיות פנימיות משלהן – ממפלגות פופוליסטיות עולות כמו "חמשת הכוכבים" באיטליה ועד חבלים בדלניים המעוניינים במדינה עצמאית כמו בקטלוניה הספרדית. וכל זה עוד לפני שדיברנו על האינטרסים הכלכליים ביבשת – מיצרני החלב בבלגיה ועד הדייגים במערב צרפת, מיצרניות הרכב הגרמניות ועד עובדי הבניין הצ'כים. לכולם יהיה מה לומר.
יתמודד בשנתיים הקרובות עם קשיים משלו. טוסק מקבל את המכתב
צילום: EPA
לוח הזמנים קצר, וכל דבר כמעט יכול לגרום לדחייה: האם בכלל ייערכו דיונים עד שיסתיימו הבחירות בצרפת בסוף האביב? ומה עם הבחירות בגרמניה, בסתיו? והאם פוטין ינסה להשפיע על התהליך? ולצד מי יעמוד טראמפ?
אנו עומדים בפני 24 חודשים גורליים בתולדות אירופה. מה שיקרה בהם ומה שייקבע בסיומם עשויים לקבוע את אופייה של היבשת להמשך המאה ה-21. במכתבה, הביעה תרזה מיי ביטחון רב ביכולת להגיע להסכם, ולהשאיר את בריטניה באירופה גם אם לא באיחוד. אבל כמעט כל דבר יכול להסיט את רכבת הברקזיט מהפסים, וספק אם האופטימיות מוצדקת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם