
מתחת לרדאר, לפיד טס אל לשכת ראש הממשלה
נתניהו מזהה הזדמנות לגמד את 'כולנו', וכחלון משוכנע שראש הממשלה פועל בשיטתיות נגדו. לכן גם אם הפתרון המסתמן לסוגיית התאגיד ייושם, המשבר עודנו כאן. וגם: מדוע 25 המנדטים של לפיד בסקרים הם רק נקודת הפתיחה
הנה עובדה שנשכחה לאחרונה: איש לא שולט לנצח. למרות הדמוגרפיה, למרות הנטייה ימינה, שלטון נוטה להימאס על העם. מבחירות לבחירות המעלה הופך ונהיה תלול יותר, ומשהו חריג צריך לקרות כדי לזכות שוב באמון הבוחר. דבר כזה אירע ב־2015, כשהמיאוס של הציבור מהתקשורת והאליטות עלה על העייפות שלו מהממשלה. לא בטוח שזה יקרה גם בבחירות הקרובות. לכן ממשלה סבירה בכהונתה השלישית הרצופה תעשה הכול כדי לדחות ככל האפשר את ההליכה לקלפי.לקראת חלקו השני של השבוע היה נראה שאחרי כמה שבועות ממשלת נתניהו מתחילה להתנהג כממשלה סבירה. אווירת הדובי־לא־לא פינתה את מקומה לשיח הגיוני יותר, כמובן הגיוני במגבלות המערכת המשפטית. באחד הדיונים הבלתי נגמרים על הדרך שבה אפשר למהול את התאגיד ברשות השידור, התברר שמה שמסכים לו כחלון לא מקובל על נתניהו, מה שמסכים נתניהו לא מקובל על כחלון ומה ששניהם מסכימים לו נעצר על ידי הייעוץ המשפטי. באופן אבסורדי, קל יותר לסגור את התאגיד בחבטה אחת מלמצוא את פתרונות הביניים. זקני המערכת נזכרו בדיון אחד, אצל אריאל שרון, אחרי פיגוע גדול שיצא מעזה. בדיון אל תוך הלילה התברר שקל יותר משפטית להפציץ את תחנת הכוח של עזה מלעצור את החשמל מישראל.

ועדיין, לא המשפטנים הם בעייתה של הממשלה. איך מדיון קואליציוני מפויס ורווי אווירה טובה לפני שבועיים, הידרדרו מפלגות השלטון לקרב סכינים יצרי? שרי הליכוד, עד האחרון שבהם, אינם רוצים בבחירות. הם אמרו זאת לנתניהו איש איש בדרכו שלו. גם אלה שעודדו אותו להחריף דרמטית את המשבר, נבהלו כשנראה היה שנתניהו לוקח אותו עד הקצה. אחד אחד, ובאין רואים, הם ביצעו נסיגה טקטית.
אבל המשבר עוד פה, גם אם הפתרון המסתמן ייושם: נתניהו עדיין משוכנע שבבחירות קרבות 'כולנו' תימחק כליל; הבהלה שאחזה במפלגה למשמע איומי הבחירות היא תמריץ לנתניהו ליזום משבר נוסף. כחלון דפדף הרי בנימוס את כל הצעות המיזוג שהגיש לו נתניהו לקראת הבחירות הבאות. האם נתניהו מנסה, מוזר ככל שזה יישמע, לכפות עליו את השידוך הזה באמצעות ההוכחה מי הבוס?
כחלון הממורמר הגיע מצדו למסקנה סופית שנתניהו אינו חפץ בהצלחתו. שלשום, בפגישה עם קרנית פלוג, נתניהו שוב "שכח" את שר האוצר בשבחים שחלק לכלכלת ישראל. שאר השותפים לא משוכנעים, אבל יש להם חשד שנתניהו רק מחפש עילה לבחירות. כל אחד מהם מטפס עכשיו על עצו שלו: החרדים בנושאי דת ומדינה, ליברמן מול מכינת עלי ולהבדיל אלף הבדלות מול חמאס, בנט בנושא הבנייה. מרוב עצים אולי לא יראו בסוף את הקואליציה.
במהלך החורף הארוך של 2015, בעודו נאבק בסקרים איומים ונוראים, נהג יאיר לפיד להגיד: הפעם אנחנו נלחמים לשרוד, הסיבוב הבא יהיה הסיבוב שלי. לפני שלושה חודשים, בשבוע הראשון של 2017, הודיע לפיד לאנשיו שהשנה זה יקרה.
השבוע, לפרקים, הסיבוב הבא היה נראה קרוב מאי פעם. האם ייתכן שיאיר לפיד שתל וירוס מתוחכם, סטוקנט, במעמקי מערכת ההפעלה של בנימין נתניהו? בחירות באוגוסט, על רקע קטטות תאגיד, באמצע חקירות, הן חלום שלפיד לא היה מעז אפילו לחלום. בזמן שעשרת המועמדים לראשות העבודה יתחרו בפריימריז מתישים והליכוד ישקע בבחירות פנימיות, עתירות תלונות הדדיות, לפיד כבר יוריד אותם לאזור חד־ספרתי. הוא יעלה.
נתניהו לא שרד במקרה במשרד ראש הממשלה: הוא אלוף העולם בזיהוי איומים פוליטיים, עד כדי כך שלפעמים הוא מגלה אותם היכן שהם אינם. אבל במקרה של לפיד נראה שנתניהו שוגה דווקא בהערכת חסר. ב־2013 הליכוד התעלם מ'יש עתיד' רק כדי לגלות ביום הבחירות שהיא צמחה ל־19 מנדטים, שליש מהם מצביעי ימין. ב־2015 נתניהו והרצוג לא טרחו כמעט לגבות מלפיד מחיר פוליטי על כהונתו הכושלת כשר אוצר, והוא, במקום להימחק מהמפה, הפתיע - אפילו הדהים - ב־11 מנדטים.

האם נתניהו שוב ממעיט בערכו של לפיד? חוץ מכמה עקיצות מילוליות, הליכוד נמנע בינתיים מללכת על הראש של יו"ר יש עתיד. ולא שאין במה לתקוף אותו. תחקירני ראש הממשלה כבר עברו על כל טוריו של לפיד ב'מעריב' וב'ידיעות אחרונות' ואיתרו התבטאויות שמאלניות נפיצות, אבל כדי לזכות הפעם בבחירות הם יזדקקו ליותר מגזרי עיתון ישנים. יש עתיד נהנית מיתרון משמעותי.
גם ללפיד זה יהיה קמפיין שונה. את שני הישגיו הוא רשם בקמפיין חכם, חיובי, שעבר מתחת לרדאר. איש לא תקף אותו, וכששניים רבו (נתניהו־בנט ב־2013, נתניהו־הרצוג ב־2015) הוא לקח. הפעם הוא יהיה אחד משני הניצים. ואיזו מלחמה מרהיבה זו תהיה.
קודם כול לפיד: כקמפיינר מיומן מאוד, השני הכי טוב במדינה, 25 המנדטים שיש לו בסקרים הם רק נקודת המוצא. שוגה מי שחושב שהמצביעים רק חונים אצלו אבל יעופו למקום אחר. מי בדיוק מכל הגנרלים והשמות הנוצצים יטרח להקים מפלגה מאפס, על כל הטרדות ומלחמות האגו וחוגי הבית, כשלפיד מציע לו מקום גבוה ותפקיד בכיר? גבי אשכנזי, שמבהלת פרשת הרפז עוד לא מעז להתראיין? אולי אהוד ברק עם אחוזי התמיכה התת־רצפתיים? או שמא משה יעלון, שהוא ואחוז החסימה כבר לא?
לכן, 25 המנדטים של לפיד נראים לא כתקרת הזכוכית אלא כרצפה. ביום הבוחר, כל המקטרים משמאל על לפיד תואם־נתניהו ממילא ירוצו לזרועותיו כשניחוח המהפך יעלה באפם. לכן, מי שמצפה לקמפיין שלילי חזק נגד נתניהו צפוי להתאכזב. צפו לסיסמה ורדרדה בנוסח "רוצים שיהיה כאן טוב יותר". שפע המקומות הפנויים יאפשר לו לקנות במחיר גבוה כמעט כל מפלגת מרכז שירצה. כחלון? יעלון? אולי גנרל־שניים? שני המרכיבים האלה, איחוד ואלטרנטיבה לנתניהו, הביאו להרצוג האפור 24 מנדטים. לפיד לא יסתפק, ולא יוכל להסתפק, בפחות משלושים.
כדורי הבדולח אזלו ולכן קשה לחזות את העתיד, אבל נתוני היסוד חוזים תמונת מצב מורכבת מאוד בבחירות הבאות. גוש הימין, שמונה היום 67 מנדטים (או קרוב ל־70 אם לוקחים בחשבון את הקולות שבזבז אלי ישי), מתכווץ משמעותית, עד כדי סכנה ליצירת גוש חוסם נגדי. מצד שני, הגוש החוסם נגד נתניהו הוא לא הקואליציה של לפיד: הרשימה המשותפת מחוץ לגדר, ומרצ פסולת חיתון. לכן, גם בהנחה הסבירה למדי שיש עתיד תהיה הרשימה הגדולה בהפרש ניכר, היא עדיין תזדקק לא רק לליברמן, כחלון ויעלון אלא גם לליכוד המוכה או לבנט כדי להקים ממשלה. זאת אומרת, ללפיד יש אפשרות ריאלית לגרום לנתניהו להפסיד, אבל הוא עדיין רחוק מאוד מלנצח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg