ראשי » חדשות » דעות

אסור לשתוק ל"הארץ", גם בזמן שהשמאל שוקע

טור הדעה של יוסי קליין הוא בושה וחרפה. כל שרשרת הפיקוד של "הארץ" כשלה כאן. האליטה של השמאל קורסת. זהו מחזה עצוב ומרהיב בו זמנית, אבל חשוב לזכור שאליטות שוקעות יכולות לעשות עדיין הרבה נזק

לפני כשבועיים השתתפתי בסיור עיתונאים בגבול הצפון. נפגשנו שם עם אחד מהקצינים הבכירים ביותר בגזרה, אלוף משנה, שעושה לילות כימים על חשבון משפחתו כדי להגן על תושבי הצפון והמדינה בכלל מהאיום הנשקף אלינו מצפון, בעיקר מכיוון חיזבאללה. עיניו היו טרוטות. כובד משקל האחריות המוטל על כתפיו – חיי חייליו וחיילותיו הצעירים הפזורים לאורך הגזרה וחיי האזרחים – ניכר בהליכתו ובטון דיבורו. אבל דבריו היו נחושים ומלאי אמונה בשליחות שאותה הוא ממלא.
  
הוא חובש כיפה סרוגה, הקצין הבכיר הזה. דתי לאומי. עד אמש, פרט טריוויה לא חשוב שלא ראוי לאזכור. אלא שמאמש, הכיפה הזו וכל מי שחובש אותה סומנו על ידי אליטת השמאל השוקעת וחסרת האחריות כ״מסוכנים מחיזבאללה״. טור של יוסי קליין שפורסם בעיתון הארץ קבע כי הדתיים הלאומיים מסוכנים יותר מחיזבאללה. בשעות הראשונות זו גם הייתה כותרת המאמר, והיא שונתה לאחר מכן כנראה מתוך הבנה של מישהו – מאוחרת מדי כמובן – שקליין ומי שערך אותו, וספק אם היה מישהו כזה בכלל, חצה פה את הקו האדום, ואז את הכחול, והגיע למעוזי החיזבאללה בקלות בלתי נסבלת.

לא הרבה אנשים קוראים את הארץ. בכל פעם שמתפרסמת שם צואה מילולית מהסוג הזה, רבים פוטרים את העניין בתנועת יד מבטלת ואומרים – "עזוב אותך, מי קורא את זה בכלל". אז זהו, שמקבלי ההחלטות והאליטה הישראלית עדיין קוראים בעיתון מדי בוקר. עניין של מסורת, של שמרנות, של קודים תרבותיים שלוקח זמן לשנות.
 
גם הקצונה הבכירה קוראת את הארץ. זו עובדה. החיילים מקבלים את העיתונים הפופולריים, ישראל היום וידיעות אחרונות, אבל בתא הדואר של מפקד הבסיס תמיד יהיה עותק של הארץ. גם הוא רוצה להרגיש אליטה, למרות שכנראה אין לו זמן לעבור על מוסף גלריה או דה מרקר. אבל את עמודי הדעות הוא קורא מדי פעם, וזה מספיק כדי להיות מושפע.

הרעל מחלחל. עוד מאמר כזה, ועוד אחד דומה, ויתחילו להסתכל על הקצין הדתי הזה, ששומר על כולנו מפני חיזבאללה, בעין עקומה כשהוא נכנס למטה פיקוד הצפון. אם אני הייתי במקומו, יש מצב שמחר בבוקר הייתי שם את המפתחות על השולחן עד שמישהו יבין שלא כל טקסט הוא קביל. שלא כל ניסיון לקושש רייטינג הוא אפשרי, גם במדינה דמוקרטית עם חופש ביטוי מפה ועד גרמניה הנאצית.
  
המאמר של קליין, לפני שינוי הכותרת וגם אחריו, הוא מאמר פיגולים. משסע ומפריד ודמגוגי ומסוכן. פשוט בושה וחרפה. כל שרשרת הפיקוד של הארץ כשלה כאן באופן חמור, ותגובותיה הבוקר בתכניות הרדיו – אפס לקיחת אחריות ותמיכה מלאה בטקסט – רק מעצימות את הגועל והדחייה. האליטה של השמאל קורסת. זהו מחזה עצוב ומרהיב בו זמנית, אבל חשוב לזכור שאליטות קורסות יכולות לעשות הרבה נזק עם שקיעתן. לנו אסור לעבור על כך בשתיקה.

ומילה אחת טובה מגיעה לכמה וכמה מכתבי הארץ, שלא יישרו קו עם החרפה הזו וניצלו את זירת הטוויטר הגועשת כדי להביע בדרך כזו או אחרת את הסתייגותם החריפה מהמאמר ומכותבו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אריאל שנבל

עיתונאי בכיר ב'מקור ראשון'

לכל הטורים של אריאל שנבל