התקיפה בסוריה: האם טראמפ ישמור על עקביות?
מפני שממשל טראמפ טרם הספיק לקבוע לעצמו קווי מדיניות ברורים ברבות מהסוגיות הבינלאומיות הקריטיות, בשלב זה מתגלה שהוא בסתירה עם עצמו
שיגור הטילים האמריקניים לעבר בסיס האוויר הסורי בחומס, בתגובה להפעלת נשק כימי נגד אוכלוסייה אזרחית באידליב, היה אמנם מהלך טקטי בעל מימדים מצומצמים למדי - אך השלכותיו אסטרטגיות בהחלט.
לגבי הנושא הסורי עצמו, ניתנה לארה"ב הזדמנות חוזרת, דבר נדיר בהיסטוריה, לתקן את המחדל מ־2013, כשדמשק הפעילה נשק כימי ואמריקה עמדה מנגד. מה שאולי חשוב יותר הוא שהפעולה האמריקנית גם גרמה לרעד עצבני בסיסמוגרפים המדיניים וההגנתיים בטהרן ובפיונגיאנג.
תוצאות התקיפה הכימית בסוריה (רויטרס)
רוב המשקיפים מסכימים היום שהפרת הנשיא הקודם, אובמה, את התחייבותו לנקוט פעולה צבאית נגד משטר אסד אם זה יחצה את "הקו האדום" שאובמה עצמו קבע בעניין השימוש בנשק כימי, הייתה סיבה מרכזית לפגיעה האנושה באמינות ארה"ב בעיני בעלות בריתה במזרח התיכון ובעולם כולו, ומצד אחר, לעליית המדרגה במעורבותה הצבאית והמדינית של רוסיה בסוריה ולתחושת הביטחון העצמי של משטר אסד להמשיך במעשיו. כשם שהנרי קיסינג'ר אמר לעיתונאי ג'פרי גולדברג: "אמינותה של מדינה היא הערובה לכך שידידותיה יוכלו לסמוך על התחייבויותיה, אך גם שאויביה יטו אוזן לאזהרותיה".
תיעוד שיגור הטיל לעבר סוריה. טראמפ שינה את הכללים.
צילום: AFP
נראה ששליטי דמשק סברו עד עתה שמה שהיה הוא שיהיה, כלומר שגם בממשלו של דונלד טראמפ יוכלו לפעול כפי שפעלו בעבר, כולל בעניין הנשק הכימי - אך טראמפ שינה את הכללים, והתגובה המהירה שלו העמידה אותם על טעותם.
מי שבוודאי גם אינם מרגישים בנוח בימים אלה הם יועציו לענייני אמריקה של הנשיא ולדימיר פוטין, על כך שלא פירשו נכון את התבטאויותיו של טראמפ, בעיקר במערכת הבחירות שלו, והסיקו מהן בטעות שהוא דוגל במדיניות של בדלנות ואי־התערבות. הם לא הבינו כנראה שכאשר נשיא מגדיל באופן משמעותי את תקציב ההגנה של ארצו וממנה אנשים כמו הגנרלים מטיס, קלי ומקמאסטר לתפקידי מפתח במערכת הביטחון של ארה"ב, הוא מתכוון לשקם את מעמדה הבינלאומי של אמריקה - ולא להמשיך במדיניות הנסגנית, ופרט במזרח התיכון, של הנשיא אובמה. "America First", כלומר "אמריקה במקום הראשון", אין פירושה אמריקה חלשה או מתעלמת מסביבתה.
ילדים שנפגעו בהתקפה הכימית בסוריה. ''America First'' אין הפירוש אמריקה חלשה או מתעלמת מסביבתה.
צילום: AFP
אך במקביל לנ"ל, גם על ממשל טראמפ שומה עכשיו לגשת במשנה מרץ לבדיקת התובנות שירש מממשל אובמה לגבי המזרח התיכון בכלל ואיראן בפרט. אמנם גם ממשל אובמה הגדיר את איראן כגורם עוין שמסכן את האינטרסים האמריקניים - אך בפועל התעלם מתפקידה כיוזמת ומפעילת טרור, כמאיימת על ביטחונן של מדינות אחרות במזרח התיכון, כבעלת שאיפות הגמוניות וכמובילת הג'יהאדיזם השיעי. אדרבה, וושינגטון של אובמה סברה שיש להעניק לטהרן תפקיד מעשי של שותפות פוליטית אזורית מול העולם הערבי הסוני בהנהגת ערב הסעודית.
טראמפ וא-סיסי בבית הלבן. טרם הספיק לקבוע לעצמו קווי מדיניות ברורים ברבות מהסוגיות הבינלאומיות הקריטיות.
צילום: AFP
ממשל טראמפ, כתוצאה מההמשכיות המסוימת שמאפיינת לעיתים את מדיניות החוץ האמריקנית, ואולי מפני שטרם הספיק לקבוע לעצמו קווי מדיניות ברורים ברבות מהסוגיות הבינלאומיות הקריטיות, בשלב זה מגלה שהוא לעיתים בסתירה עם עצמו. כך ארה"ב שותפה לממשלת עיראק במלחמה נגד דאעש ואף מסייעת בנשק ובאימונים לצבא עיראק - אף על פי שממשלת בגדד וצבאה, קל וחומר המיליציות השיעיות שממלאות תפקיד חשוב בקרבות, הן כלי שרת בידי טהרן להשגת יעדיה האסטרטגיים והגיאופוליטיים.
יתרה מזו: השותפות המוצהרת בין ארה"ב לרוסיה במלחמה נגד דאעש בסוריה בעצם מאפשרת לבעלת בריתה בפועל של רוסיה, דהיינו איראן, להעלות את רף תמיכתה בחיזבאללה ואף לנסות לקרב את כוחותיה, או כוחות שפועלים מטעמה, לגבולות ישראל וירדן. יש לקוות אפוא שהממשל האמריקני החדש ייערך בחודשים הקרובים כיאות לנוכח אתגרים אלה. לישראל אין כל עניין בהחרפת העימות בין רוסיה לארה"ב בסוריה או במקומות אחרים, להפך. עם זאת, היא חייבת להיות ערה לפוטנציאל הקטלני של הקשר בין מוסקבה לטהרן - ולהתייחסות האמריקנית אליו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם