טראמפ התאהב בעוצמת הטילים, למה שיוותר עליה?
נשיא ארה"ב שהתמודד לנשיאות תחת הסיסמה "אמריקה תחילה", שמשמעותה היא שלא תהיה התערבות צבאית מעבר לים. אז מה קרה לעקרונות שלו? הדונלד, כך מתברר, הוא רק עוד גנן
ארה"ב עוברת טלטלה. נוסע של חברת התעופה 'יונייטד' הורד בכוח ממטוס שהיה מלא יתר על המידה, וזאת לאחר שסירב להצעה מוקדמת של החברה למתן 800 דולר אם יסכים לוותר על הטיסה מרצונו החופשי ולעלות על אחת אחרת. תמונתו נגרר מהמטוס שודרה בכל אמצעי התקשורת, והאמריקנים ספגו הלם מוחלט ממה שהם מחשיבים כהתנהגות אכזרית של חברת תעופה נגד לקוח תמים ששילם את מיטב כספו.
בה בעת, כשהתמונות של מתקפה אווירית אמריקנית שכללה שיגור של 59 טילי 'טומהוק' לעומק סוריה שודרו אף הן בטלוויזיה – והא-ל יודע כמה בני אדם שילמו על מעשה זה בחייהם – איש לא זועזע, איש לא טולטל.
להפך: אמריקנים מכל קצוות הזירה הפוליטית היו שמחים למדי למראה תמונות ההרס שניבטו ממסכי הטלוויזיות והמחשבים האמריקניים. הם פטריוטים, האמריקנים הללו, בין אם דמוקרטים ובין אם רפובליקנים, והם מעריצים את העוצמה של ארה"ב. רק לפני כמה רגעים חלפתי ליד מגרש חניה שבו ראיתי מכוניות רבות עם המדבקה "אנו מצדיעים לחיילינו". חיילינו, אם אינכם יודעים, הם גיבורינו. ומה "חיילינו" עושים? ובכן, הם עסוקים.
לפי דיווחי התקשורת, בפעם השלישית ברצף החודש גבו מתקפות אוויריות של צבא ארה"ב אנשים תמימים במרחק של אלפי קילומטרים מחופי ארה"ב. הצבא האמריקני ציין שהאירועים הללו הם "טרגיים", אך כלי הטיס מוסיפים עדיין להפציץ מטרות בכל צורה וצבע שניתן לדמיין. הבה נצדיע להם.
איש אינו מודאג מכך, לאיש לא אכפת מההרס שהחיילים מותירים מאחוריהם. כל עוד חברת התעופה 'יונייטד' אינה גוררת אנשים ממטוסים, הכול בסדר וכולם מאושרים. זו אמריקה שאני מגלה ימים ספורים לאחר שאני יורד מטיסה אירופית שהביאה אותי לארצות הברית של אמריקה. זו אינה אותה אמריקה שהותרתי מאחוריי לפני כמה שבועות.
לארה"ב שאני עזבתי באחרונה היה נשיא חדש, דונלד ג'יי טראמפ שמו, אדם שהתמודד לנשיאות תחת הסיסמה "אמריקה תחילה", שמשמעותה היא שלא תהיה התערבות צבאית מעבר לים. הטענה הייתה שזו ארה"ב חדשה, המאמינה שזה הזמן "להפוך את אמריקה לאדירה שנית"; שתהיה זו ארה"ב שנשיאה לא יבזבז את זמנו בבית הלבן כשהוא משחק גולף, אלא יעבוד ללא הרף למען העם; הייתה זו ארה"ב שהאמינה כי ברית נאט"ו היא "מיושנת"; אמריקה שסברה כי סין היא "המנצלת מספר 1 של מדינה זו" ו"תככנית כספים"; אמריקה שלא תתערב בנעשה בסוריה ולא תנסה לכפות את החלפת הממשל שם, ארה"ב שמוביל אותה אידיאולוג ושמו סטיב באנון ואמריקה שתעשה את כל שביכולתה כדי לשפר את קשריה עם רוסיה.
אותה ארה"ב אף התכוננה להעביר את שגרירותה מתל-אביב לירושלים ולהפסיק את כיפוף הידיים של חברתה, ישראל, בכל הקשור לבנייה בהתנחלויות. כמובן, הנשיא החדש גם היה קורע את הסכם הגרעין המפורסם עם איראן.
אבל זו הייתה ארה"ב של יום אתמול, שהנהיג אותה נשיאה הישן, דונלד ג'יי טראמפ. אמריקה הזאת נעלמה לנצח. ארה"ב החדשה – חדשה באמת – שונה לחלוטין.
ארה"ב החדשה, זו שנחתי בה, מאמינה שנאט"ו היא "ברית אדירה", ושסין כלל אינה "תככנית כספים" - כך אומר הדונלד החדש. הסכם הגרעין עם איראן עודנו כאן, והוא תקף במלואו. האמריקנים גם משגרים טילי שיוט לסוריה בגלל שבשאר אל-אסד, געוואלד, העז להרוג שמונים אנשים באמצעות כלי נשק כימיים. בערך חצי מיליון סורים מתו שם בשנים האחרונות, אבל זה לא הצדיק התערבות אמריקנית, בשום פנים ואופן.
אמריקה החדשה והמחודשת, ייזהר נא העולם, לא תסבול את מותם של שמונים איש מעבר לים, והיא מוכנה לפתוח חזית חדש מול רוסיה בגלל גורלם. תשכחו מבאנון. מדוע? בגלל שארה"ב החדשה והמחודשת, תחת ממשלו המשתנה תמיד של הנשיא דונלד ג'יי טראמפ, אינה מאמינה בדבר.
דונלד ג'יי טראמפ, האדם העוצמתי ביותר בארה"ב, עסוק בימים אלה בשינוי הפוליטיקה ובמשחקי גולף. כן, הוא מתכנן לשחק גולף יותר מקודמו – שאותו ביקר חזור ושוב על כך ששיחק גולף – בגלל שהוא יכול לעשות זאת. כן, הוא יכול. הבטחתו הראשונה של מר ארה"ב להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים, כמו גם הבטחותיו לגבי ההתנחלויות, הלכו בדרכן של הצהרותיו לגבי נאט"ו וסין: דבר לא נותר מהן.
אני נמצא בקליפורניה בימים אלה, מדינה שבה אסור לעשן אלא אם מדובר במריחואנה, מדינה של שלום ובודהה, ואני מסתכל מרחוק כיצד היהודים בישראל מצייתים לאדון טראמפ. עצוב לראות אומה שלמה רוקדת לצלילי המוזיקה ההפכפכה של שחקן הגולף החדש בארה"ב – אבל זו סוגיה אחרת לחלוטין.
"דונלד רודהם קלינטון": זו הכינוי שאחד מכלי התקשורת הדביק באחרונה לנשיא הנוכחי, אדם שלפני זמן לא רב האשים את הילרי קלינטון בגלל מדיניות החוץ שלה אבל כיום פועל בהתאם לה עד לסעיף הקטן ביותר. בשבילי דונלד ג'יי טראמפ מזכיר דווקא אדם אחר, אדון שאנס מהסרט האמריקני הדגול 'להיות שם' – ולא את הילרי רודהם קלינטון.
השוטה הגנן שאנס גרדינר, שמגולם בשלמות בידי פיטר סלרס, הוא אדם שהחינוך היחיד שלו זכה היה הצפייה בטלוויזיה, אבל הוא רומם לשכבות העליונות ביותר של החברה בידי איש עסקים שהאמין כי שאנס הוא חבר אותו מעמד גבוה. כל צעד מטומטם שמבצע שאנס וכל הברה חסרת פשר שהוא מבטא מתורגמים מיד כרעיונות הדגולים ביותר שהגה אי פעם אדם כלשהו, והוא נחשב למנהיג המדינה.
כשאנו צופים ב'להיות שם' אנו שואלים את עצמנו: האם שאנס יהפוך לנשיא ארה"ב הבא? לא על המסך, כפי שמתברר, אלא בחיים עצמם. הרי שאנס ג'יי טראמפ מוביל את ארה"ב בימיה אלה, ולא דונלד רודהם קלינטון. הילרי קלינטון דבקה בעקרונות כלשהם, ואין זה משנה מה הם היו, בעוד שדונלד הוא רק גנן נוסף. ככל שאני יכול לומר, ההבדל הגדול בין דונלד לשאנס הוא שגיבור הספר לא צייץ בטוויטר.
דונלד טראמפ, הידוע בשם "הדונלד", לא סיים עדיין את פעולתו. הוא רק גילה את עוצמת הטילים, שנראית כל כך טוב בטלוויזיה, והוא לא צפוי לוותר עליה בקרוב. קולות הפיצוצים שנובעים מכלי הטיס החדשים ביותר של הצבא על מסכי הטלוויזיה החדישים ביותר עוצמתיים בדיוק כמו תמונתו של נוסע חברת 'יונייטד' נגרר ממטוס מסחרי – והדונלד יודע זאת.
ברוכים הבאים לארה"ב החדשה, ארץ של טלוויזיה ופעלולי הפצצות. ואל תשכחו להצדיע לחיילינו.
אקו"ם