ארבע הערות קצרות על הבחירות בצרפת
למרות הרושם שמקרון הוא פייבוריט לזכות, כלום עוד לא סגור. הצרפתים יגיעו לקלפיות כשהם צריכים לבחור בין בדלנות לאינטגרציה
תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת אתמול (א') לא היו הפתעה גדולה או מיוחדת. אם כבר, הן נתנו זריקת מרץ מחודשת לסוקרים המושמצים, שבשנים האחרונות ספגו מפלה אחר מפלה ונכשלו לחזות מי יעלה כמנצח - הן ב"ברקזיט", הן בנשיאות ארצות הברית ואפילו בבחירות בארץ לפני שנתיים. הפעם, כך נראה, הסקרים חזו במדויק שעמנואל מקרון ומרין לה פן יעלו לסיבוב השני, ואפילו היו קרובים יחסית בשיעור הקולות שניתנו למועמדים המרכזיים.המתח במטה לה פן בזמן ההמתנה לספירת הקולות. צילום: רויטרס
ועכשיו, אחרי שנגמרה ספירת הקולות וכבר ברור מי יתמודד בעוד שבועיים על לב הבוחרים בדרכו לארמון האליזה, הנה כמה הערות על מה שעוד צפוי לנו בהמשך.
1. למרות הרושם כאילו מקרון הולך לנצח בגדול, שכן מרין לה פן היא שנואת הממסד הצרפתי ויתר המועמדים הבטיחו ליישר קו מאחוריו, דבר אינו סגור עדיין. די בפיגוע נוסף בסגנון זה שאירע בשדרה המרכזית של פריז בשבוע שעבר כדי לפתוח את ההתמודדות הצמודה גם כך. הרי מנהיגת החזית הלאומית קיבלה בסיבוב הראשון יותר מ-20 אחוז מהקולות, ולא בטוח שזו פסגת ההישגים שהיא יכולה להגיע אליהם.
התקף חרדה שיכניס את הצרפתים למצב רוח מתנגד להגירה ולמוסלמים, במדינה שכבר ידעה סבל של פיגועים רבים בשנתיים האחרונות ואשר מראש אינה מתלהבת מהפגנות של בדלנות דתית, רק יועיל ללה פן ויחדד את המסר שלה, היוצא נגד הנכונות של האיחוד לפתוח את גבולותיו לפליטים מוסלמים. הסנוביזם הצרפתי הוא עמוק ושורשי, ואם חלילה יתומרץ בגלל מחיר דמים קשה - הוא עשוי אפילו לגבור על תרבות הפוליטיקלי-קורקט ששולט בחוגים הליברליים הנאורים של פריז.
2. בסיבוב השני תושבי צרפת לא רק יעמדו בקלפיות וייאלצו לבחור בין פוליטיקאית מהימין הקיצוני, בתו של מדינאי אנטישמי ידוע לשמצה, ובין מועמד צעיר, נטול השתייכות פוליטית קודמת שאף לא הוכיח את עצמו יותר מדי בזירה המקומית. אם להתבסס על הבטחות הבחירות של השניים, הרי שהבוחרים ייתנו למעשה את דעתם על סוגיה מהותית הרבה יותר בעתידה של צרפת: בדלנות או אינטגרציה.
במובן זה, הקשור לאחת הסוגיות המדיניות הבוערות ביותר באירופה שלאחר ה"ברקזיט", מקרון ולה פן הם סוג של הפכים. בעוד שמנהיגת החזית הלאומית נשבעה לקחת את צרפת בכיוון דומה לזה של בריטניה, להתנתק מהאיחוד האירופי ולבתק מהגוש היבשתי את חלקו המערבי, יריבה דוגל דווקא ביתר אינטגרציה עם מדינות היבשת. גרמניה של אנגלה מרקל, הנחשבת לבעלת הברית המרכזית של פוליטיקאי כמוהו, כבר הביעה את שמחתה מהעובדה שהעפיל לסיבוב השני.
אלא שבזירה הפנימית צפויות למי מהשניים שייבחר לתפקיד, צרות לא פחות גדולות, שכן בדומה לארצות הברית המדינה התפלגה סביב הבחירות הללו בחודשים האחרונים באופן משמעותי במיוחד. נדמה שהשסע החברתי בצרפת גדול מאוד, ורבים מהקולות של הבוחרים אכן ניתנו למועמדים לא מרכזיים, ובמיוחד לאנשי קיצון כמו לה פן עצמה או ז'ן-לוק מלנשון.
לכן לקו שתנקוט צרפת בעקבות הבחירות צפויות להיות השלכות משמעותיות, והנשיא או הנשיאה יצטרכו גם לדאוג שבמקביל למדיניות הרשמית הם יצליחו לרתום לצדם את עשרות מיליוני האזרחים במדינה. אחרת, הסיכוי לבחירות חוזרות - וגרוע מכך, להעמקת השסעים בפריז - גבוה במיוחד.
כשהבחירות לאספה המחוקקת של צרפת נמצאות מעבר לפינה, בעוד פחות מחודשיים, גם לכך עשויה להיות משמעות גדולה. לפי הסקרים כעת השמרנים עומדים לזכות ברוב גדול שם, מה שיקשה מאוד במיוחד על לה פן אם תיבחר. עם זאת, בהחלט אין משמעות הדבר שמקרון ייהנה מחגיגה גדולה בשבתו בארמון האליזה.
3. אם אכן יקרה הצפוי ומקרון יגבר על לה פן, הרי שהנשיא הצעיר בתולדות צרפת ייאלץ כבר ביומו הראשון להיראות כמועמד שהציב הממסד נגד גאות הפופוליזם שאוחזת באירופה בכלל ובעולם בפרט. מעניין לראות את הפוליטיקאי הלא מנוסה יחסית מתמודד עם כוחות עוצמתיים עולים כגון הממשל האמריקאי של דונלד טראמפ, עם בריטניה של תרזה מיי בעידן ה"ברקזיט", תנועת "חמשת הכוכבים" בשכנה הדרומית איטליה ועוד.
מהר מאוד יצלול הנשיא החדש למשא ומתן העיקש מול לונדון על ההתנתקות מאירופה, על שלל ההשלכות הכלכליות שיהיו לכך לאיחוד, ולא תהיה לו ברירה אלא לבדוק כיצד המציאות עומדת מנגד אל מול הבטחות הבחירות הרבות שפיזר בעצרות במהלך הקמפיין שלו. מכיוון שמקרון רץ על מצב כלכלי בעיקר, הרי שיהיה זה מבחן גדול במיוחד שלו.
4. הערה אחרונה בנוגע אלינו: במובן המדיני, לשאלה מי יעמוד בראשות צרפת - אחת מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם - יש גם חשיבות בהקשר לישראל ולתהליך המדיני עם הפלסטינים. מקרון, לפי מה שנראה עד כה, דוגל בהמשך הקו שבו נקטה הממשלה הסוציאליסטית הקודמת - קרי, תמיכה בפתרון שתי המדינות לשני העמים, התנגדות לתנועת החרם ועוד. עם זאת, הפרטים הקטנים שלעתים חשובים עוד יותר לא ברורים לחלוטין, ויהיה עוד צורך לראות, במקרה שייבחר, מה עמדתו בשלל סוגיות שעל הפרק.
מנגד, לה פן היא תעלומה במובן המדיני. בעוד שבמהלך הקמפיין שלה, כולל בריאיון לשלום ירושלמי ב"מקור ראשון", היא התאמצה להדגיש את אהדתה לישראל, לא ברור מה יהיה המצב בפועל. חוסר ההתלהבות שלה ממוסלמים הוא אמנם ידוע, אך בסביבתה יש על פי הטענה גם אנטישמים שאינם מתלהבים מיהודים. על כן, מעניין לראות מה תעשה אם אכן תגיע לארמון האליזה.
אחרי הכול - וזה נכון לגבי שני המועמדים - הצהרות לחוד ומעשים לחוד, ומה שרואים מבימת קמפיין הבחירות אינו מה שנשקף מבעד לחלון המדיני בארמון האליזה. לפיכך בתחום זה עוד רב הנסתר על הנגלה.
אקו"ם