לא רוצים למשול: המלכודת של הממשלה לבג"ץ
הפוליטיקאים טמנו לבג"ץ מלכודת, כשהכריחו אותו לטפל בסוגיה שבה סירבו להכריע בעצמם. אחר כך אין דבר קל מלהאשים את בית המשפט בהתערבות זרה
הפעם אל תטעו: בכותרות החדשות סופר לכם ששופטי בג"ץ אישרו פתיחת חנויות בשבת בתל-אביב. באמצעי התקשורת תואר כמה כולם כועסים, עד כמה מבקרים את השופטים, דורשים להחיל בישראל "משילות" ועוד. ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי אפילו דרשו לקיים ישיבת ממשלה מיוחדת. אתם יודעים, התסריט הקבוע.
אלא שהאמת היא שהממשלה החליטה לא להחליט. בואו נלך קצת אחורה: החלטה של שר הפנים לשעבר גדעון סער עיכבה זמנית וללא נימוק את חוקי העזר החדשים של תל-אביב, שמאשרים את פתיחת חנויות בשבת. אולם מאז, במשך שנתיים, שרי הפנים נמנעו מלגעת בתפוח האדמה הלוהט הזה ולהכריע לגביו - גדעון סער, סילבן שלום וכן שר הפנים אריה דרעי, שהוא וחבריו כל כך כועסים כעת.
בינתיים, כשהממשלה סירבה לנקוט עמדה בסוגיית השבת, הוגשה עתירה לבג"ץ. בניגוד לממשלה, לבית המשפט העליון נותר עוד ערך ללוחות זמנים ולמושגי "עינוי דין", ומרגע הגשת העתירה נכנסה ההכרעה בסוגיית השבת למרוץ הזמן.
פסק הדין של מרים נאור חמק במכוון מלטפל בנושא המהותי של השבת במדינת ישראל.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
כשהוגשה עתירה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין פרשת התאגיד בגלל שכיהן גם כשר התקשורת, הבין נתניהו שהוא נתון כעת למשטר שעון העצר של מרים נאור, התפטר ומינה את צחי הנגבי לשר התקשורת. אלא שאותו שעון של בית המשפט העליון שפיטר ומינה שר לא ממש הזיז לממשלה בכלל, ולשרי הפנים בפרט, ובמקרה זה הם לא ניאותו להכריע בסוגיית השבת. את הסוף אתם כבר יודעים.
הרי בניהול מדינה אין ריק, ולהקפאה זמנית של חוק עזר עירוני בדבר פתיחת חנויות בשבת יש השלכות כלכליות. עסקים נבנו על סמך החוקים הללו, תוכניתם העסקית של בעלי חנויות תקועה כעת כי הללו אינם יודעים מה יוליד יום.
אפשר להאשים את השופטים, אפשר שוב להטיח בהם את המושג הנושא "אקטיביסטים" - אלא שהפעם זו תהיה טעות מרה. פסק הדין של מרים נאור חמק במכוון מלטפל בנושא המהותי של השבת במדינת ישראל, ונגע אך ורק בעניינים מנהלים של לוחות זמנים וכדומה. הסיבה לכך היא ששופטי העליון, ובראשם נאור, כבר הבינו את השיטה: כשהממשלה מפחדת להחליט, היא מעבירה את ההחלטה לבג"ץ. ואחרי שאלה יחליטו, יוכל הימין לזרוק עליהם ערמונים ולבער בהם אש.
מנהגה של הרשות המחוקקת לוותר על תפקידה לטובת הרשות השופטת כבר הפך למסורת. למעשה, הממשלה טומנת לשופטים מלכודת בלתי אפשרית, ואילו האזרחים הם אלה שמשלמים את המחיר. הממשלה מחייבת את בג"ץ לקבל הכרעה בתיק משפטי עם השלכות ערכיות-שלטוניות שבג"ץ כלל אינו אמור לדון בהם. הרי אנחנו בחרנו בממשלה, לא בשופטים. לאחר שהשופטים נאלצים להכריע בתיק שהגיע לפתחם, מקהלת הביקורת השיפוטית שלנו צוהלת.
את מתווה הכותל אתם זוכרים? מדוע עדיין איננו מיושם? בדיוק מאותה סיבה. מדוע לקבל החלטה בעניין ולערער את הקואליציה כשאפשר להותיר זאת לנאור? באחד הדיונים בנוגע למתווה הכותל אמרה השופטת נאור כי "אני סבורה שמגלגלים אלינו התערבות שיפוטית כדי שנוציא את הערמונים מהאש".
הפעם השופטות מרים נאור, אסתר חיות ודפנה ברק-ארז עשו בשכל כשלא דנו לגופו של עניין, לגופה של השבת. הן לא נפלו למלכודת של הממשלה, והכריעו בתיק אך לא בסוגיה.
אז הפעם אל תטעו. לא מערכת המשפט ולא שופטי בג"ץ צריכים לעלות על המוקד, אלא מי שאינו רוצה למשול ואחר מכך מאשים שלוקחים ממנו את המשילות. במילים אחרות, השופטים לא מתאפקים להכריע כשלדרעי יש עצירות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם