מה עומד מאחורי הסמלים של היחידות הצבאיות?
טורפים ערמומיים ובעלי כנף סבלניים, כלי נשק קדומים ופצצות מתוחכמות: המשמעות העמוקה מאחורי הסמלים שנושאים חיילי צה"ל על מדיהם מקום המדינה ועד היום
"אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף". את הפסוק הזה, מפרק י"ד בספר ישעיהו, ציטט דוד בן-גוריון באוזניהם של מקימי גדוד הצנחנים, כדי להמחיש להם את דרך הפעולה שעליהם לנקוט: דרכו של הנחש, המשיג יתרון על האויב תוך ניצול נקודות תורפה ושימוש בתחבולות. התוצאה - תג ובו נחש שפיפון בעל כנפיים, ברוח הפסוק. את הסמל תכננו יהודה הררי, המפקד הראשון של גדוד הצנחנים, וסגנו אריה אפרת. בתחילת שנות ה-2000 עבר התג מתיחת פנים גרפית, אך הצנחנים המשיכו לשמור על הנחש, על הכנפיים, וכמובן על התחבולה.
סיכת היחידה של שייטת 13 היא בדמות עטלף רחב כנפיים. אותו מוטיב מככב בהמנון הקומנדו הימי, שבו נאמר בין השאר: "כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומייה, כרימון המתנפץ בזעם". כשהם לא בים, בדרכם לעוד משימה חשאית, לוחמי השייטת עונדים את סיכת העטלף לצד כנפי צניחה בעלות רקע שחור, המעידות על הכשרה בצניחה לתוך מים.
שמה של היחידה קשור לאירוע מתקופת הפלי"ם - הזרוע הימית של הפלמ"ח, שממנה צמחה השייטת. ב-13 בפברואר 1942 ניצל חבר הפלי"ם זאב פריד מטביעה; ספינה שהפליג בה נטרפה בסערה, אך הוא הצליח להגיע בשחייה אל החוף. מאז אותה תקרית נהגו חברי הפלי"ם להיפגש מדי 13 בחודש ולשתות יחד. האירוע אף הונצח בשיר "שושנה" של חיים חפר: "בשלוש-עשרה דן הרים עוד כוסית/ לפתע הגיחו ספינות המשחית".
על סיכת "שלדג", יחידת הקומנדו של חיל האוויר, מופיע שלדג פרוש כנפיים. על פי הסברה המקובלת, שם היחידה וסמלה נלקחו מציטוט של דיוויד סטירלינג, מייסד יחידת הקומנדו הבריטית SAS: סטירלינג הבטיח שהיחידה שלו תפשוט על האויב כמו שהשלדג עט על טרפו.
מפקדה הראשון של יחידת שלדג, מוקי בצר, הושפע מדמותו של מקים ה-SAS. ולא רק הוא: הספר "מפקד הרפאים", שכתבה וירג'יניה קואלס על סטירלינג, ניתן כשי לרבים מהמפקדים ביחידות המובחרות של צה"ל. סיירת מטכ"ל שאלה מהקצין הבריטי האגדי מוטו אחר שלו: "המעז – מנצח".
המגלן, עוף בעל מקור בצורת מגל, השאיל את שמו ואת דמותו ליחידת קומנדו המתמחה בהשמדת מטרות בעומק שדה הקרב, תוך שימוש באמצעי לחימה מתקדמים. על בחירת השם אמר מפקדה הראשון של היחידה, סא"ל (מיל') דני הרמן, באתר המתגייסים "שבוז": "זו ציפור שהייתה מאוד נדירה בארץ אבל נקלטה והחלה מקננת בה, כלומר הצליחה להסתגל לחיים פה ובעצם להשתלב במדינה הצומחת. מצד אחד יש לה יכולת להסתוות ולהיות צנועה, ומצד שני היא יודעת למצוא מזון ולא לחשוש, גם אם יש נוכחות של אנשים בסמוך לה". ברוח זו צוות ליחידה גם המוטו "בהשקט ובבטחה", שמבוסס על האמור בישעיהו, ל' ט"ו: "בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם".
בתקופת מלחמת העצמאות פעלה במסגרת חטיבת גבעתי יחידה רכובה על ג'יפים, שבחלקם הוחרמו מאזרחים בתל-אביב. את השם "שועלי שמשון" נתן לה אבא קובנר, אז קצין החינוך של החטיבה, בהשראת תחבולה תנ"כית ידועה. שמשון הגיבור, כך מסופר בספר שופטים, לקח 300 שועלים, קשר לפידים לזנבותיהם, ושחרר אותם בשדות הפלשתים כדי לשלח בהם אש. "שועליו של שמשון/ שוב פשטו במרחב/ ונושאים השלהבת בליל// מעזה ועד גת/ שוב נטוש זה הקרב,/ לחירות ישראל" - כך כתב אורי אבנרי, מלוחמי היחידה, בשיר שזכה ללחן של מרדכי זעירא ולביצוע של שושנה דמארי.
סמל היחידה ההיא מתש"ח היה שועל שמזנק מעל חרב ועלי זית. בתום מלחמת השחרור הופסקה פעילותה, וכעבור זמן גם חטיבת גבעתי פורקה. מאז הוקמה גבעתי מחדש, עברה גלגולים שונים, והחל מ-1983 היא קיימת כחטיבת חי"ר סדירה. במרכז סמלה עומד גם היום השועל שירשה משועלי שמשון.
אקו"ם