אחיו של החייל מתש"ח גילה באזכרה: היה לו עוד אח
אמנון מרמור פקד השבוע, כבכל שנה, את קברו של אחיו, ונדהם לגלות משפחה שאינה מוכרת לו מתקבצת סביב הקבר. בירור קצר העלה כי היה לו אח למחצה שלא ידע על קיומו
שתי משפחות שונות עלו ביום הזיכרון השבוע לפקוד את אותו הקבר בבית העלמין בקריית־ענבים. כבר עשרות שנים הן פוקדות את קברו של דוד נפתלי מרמור, שנפל בקרב על נבי־סמואל ב־23 באפריל 1948, פחות מחודש לפני הקמת המדינה - בידיעה שהן קרובי המשפחה היחידים שנותרו לו. השנה, בעומדן על הקבר, גילו לפתע שתי המשפחות את הקשר המאחד ביניהן.
לדוד נפתלי ז"ל היו שני אחים למחצה: אמנון מרמור היה אחיו מצד אביו, וצבי רוזנפלד ז"ל היה אחיו מצד אמו. צבי נפטר לפני 16 שנה, והוא בן 59. לאורך כל השנים הללו לא ידעו אמנון וצבי זה על קיומו של זה, וכאמור סברו כי הם שארי הבשר היחידים של דוד נפתלי ז"ל.
יהודה ליב וחיה שרה, סבו וסבתו של דוד נפתלי, עלו ארצה בעלייה הראשונה, ונשלחו לבקשת הברון אדמונד דה־רוטשילד למטולה שבצפון. לאחר שפורעים ערבים העלו באש את בתי מטולה והם איבדו את כל רכושם, החליטו בני הזוג להצטרף לגרעין שייסד את מסחה, לימים כפר־תבור. הם הביאו לעולם ילדים אחדים, ואחד מהם נקרא אליהו. בניהם המשיכו את דרכם החלוצית, ועסקו בחקלאות.
ברבות הימים נשא אליהו לאישה את יהודית ונולד להם בן יחיד, דוד נפתלי. לאחר שנולד התגרשו הוריו ופנו איש לדרכו. אליהו עבר לתל־אביב והתחתן בשנית עם שרה רחל, ולשניים נולד בן, אמנון. זמן קצר לאחר לידת בנו השני נפטר אליהו, ואמנון נותר עם אמו.
יהודית, אמו של דוד נפתלי, נישאה גם היא בשנית לאברהם רוזנפלד, ויחד עמו הביאה לעולם את צבי. בעת נפילתו של אחיו למחצה דוד נפתלי היה צבי ילד קטן, ולא הספיק לשמוע ממנו על קיומו של אחיו מצד אביו, אמנון.
עוד לפני תום מלחמת העולם השנייה הספיק דוד נפתלי להתגייס לפלמ״ח, ועם פרוץ מלחמת השחרור השתתף בקרבות שונים. חיים (פוזה) פוזננסקי, מפקד פלוגה בגדוד 'הפורצים', צירף את דוד נפתלי לפלוגה שלו, שהשתתפה בקרבות באזור ירושלים.
בי"ג בניסן תש"ח נשלחה פלוגתו של פוזה לקרב על נבי־סמואל. לו ולאנשיו, שהיו בנחיתות טופוגרפית וכמותית, לא היה סיכוי, ועשרות מהם נפלו. את חלקם הצליחו לחלץ, חיים או פצועים, אך החיילים הקדמיים, ובתוכם פוזה ודוד נפתלי, נלכדו בשטח שאי אפשר היה להגיע אליו. רק לאחר יממה וחצי, בליל הסדר, בסיוע הבריטים הובאו חלקי גופותיהם לקריית־ענבים - והם נקברו בקבר אחים. דוד נפתלי נהרג כשהוא בן 21 בלבד. אגב, שם אביו של דוד נפתלי נכתב בטעות על קברו "אלימלף", ולא אליהו.
השבוע, בעת שעלה לקברו של אחיו, פגש אמנון את ציפי, אלמנתו של צבי, ואת ילדיה. "כל השנים אמרתי 'קדיש' ועליתי לקבר. לא חשבתי שיש לו קרובים נוספים, מעולם גם לא פגשתי אותם קודם לכן", שחזר אמנון, "לפתע הופיעה משפחה של חמישה נפשות, הצטופפה סביב המצבה, ניקתה אותה ואף הצטלמה. ניגשתי אליהם ושאלתי: 'מה הקשר שלכם למצבה הזו?' הם ענו לי שהם בני משפחתו. לא הבנתי על מה הם מדברים, כי ידעתי שאני אחיו למחצה היחיד", סיפר אמנון, שהיה בן 14 בעת נופלו של אחיו.
"בעלי היה אחיו של דוד נפתלי, ואנו מגיעים לכאן מדי שנה", השיבה ציפי לאמנון המופתע. דוד נפתלי העביר את ילדותו אצל סבו וסבתו מצד אמו בחיפה, ומדי פעם היה נוסע גם לבקר אצל סבו וסבתו מצד אביו שהתגוררו בכפר־תבור, ושם היה פוגש את אמנון. "ידעתי שיהודית, אמו של דוד נפתלי, התחתנה שוב, אבל לא ידעתי שיש לו עוד אח", הסביר אמנון.
"לפני שנתיים או שלוש אמרה לי בתי הצעירה שהיא ראתה אדם מבוגר שניקה את הקבר, ורצינו לגשת לשאול אותו מדוע, אבל הוא נעלם לנו", הוסיפה ציפי. "כעת זו הייתה התרגשות עצומה. לרגע פשוט חשתי מעין סחרחורת. אין בינינו קשר דם, אבל יש חוט מקשר.
כשחמותי, אמו של דוד, הייתה בחיים - היא עלתה כל שנה לקבר. לפני שהיא נפטרה בעלי הבטיח לה שימשיך לפקוד את הקבר מדי שנה, והוא באמת הקפיד על כך עד שגם הוא נפטר לפני 16 שנים. מאז שהוא נפטר השתדלנו להמשיך במסורת כי ידענו כל הזמן שאין מי שיעלה לקבר של דוד, אבל היו שנים שפספסנו. בכל פעם שהדלקתי נרות לעילוי נשמת הוריי ואחותי כיוונתי בלב גם על דוד, ובכל פעם בתפילת 'יזכור' בשלושת הרגלים אני מתפללת גם על דוד, כי הוא תמיד בלב שלנו, למרות שמעולם לא הכרתי אותו".
המשפחות הנרגשות החליפו ביניהן פרטי התקשרות וקבעו להיפגש בקרוב למפגש איחוד נוסף כדי לספר זו לזו את קורות חייהן ולחבר יחד את חלקי התצרף החדשים שגילו באופן מפתיע.
אקו"ם