מאות ליוו את הרב בני אלון בדרכו האחרונה
רעייתו של הרב בני אלון ז"ל ספדה לו: "את הכול עשית בכישרון גדול. קיבלת את הייסורים באהבה". הבת הילה סיפרה על האב שהיה: "היית אבא אוהב, אהבה שלא תלויה בדבר". בין המשתתפים בהלוויה: שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד
הרב בני אלון הובא (שישי) לקבורה בהר המנוחות שבירושלים. מאות אנשים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה, ביניהם: שר החינוך נפתלי בנט, שרת המשפטים איילת שקד, שר התיירות יריב לוין, סגן שר הביטחון אלי בן דהן וח"כ בצלאל סמוטריץ'. כמו כן, הרב דב ליאור, מחשובי הרבנים בציונות הדתית ויעקב כץ (כצל'ה) וזאב חבר - ממנהיגי תנועת ההתיישבות, הגיעו ללווייתו של הרב אלון ז"ל. על פי דרישתו של הרב בני אלון, רק אשתו וילדיו נשאו הספדים בהלוויה.
רעייתו של הרב, הסופרת אמונה אלון, ספדה לו: "בני שאהבה נפשי. כמה סבלת. אנחנו התקשינו לראות את הסבל שלך, אבל אתה קיבלת את הייסורים באהבה ובשלווה. כאבה לך הפגיעה שהמחלה פגעה בעבודת השם שלך, פגעה בעשייה החיונית שלך לעם ישראל. אבל היית שלם עם הסבל. שלם עם עצמך. והיית מלא תודה. לא הפסקת להודות לי ולילדים הנהדרים שלנו על כל דבר שעשינו כדי לנסות להקל עליך. לא הפסקת ללחוש תודה במאור פנים לכל רופא, לכל אדם. לא הפסקת להביע תודה לריבונו של עולם. היית מאושר שילדינו כולם חיים בארץ ישראל וקשורים לתורתה של ארץ ישראל.
"עוד בגיל 19 ואתה עלם חמודות עם ברק תמידי בעיניים, כשהודענו להורינו שאנחנו מתכוונים להינשא, ואבי שאל אותך מה אתה מתכנן לעשות בחיים ואתה השבת: אעשה מה שאצטרך לעשות. את הכול עשית בכישרון גדול, ואף פעם לא על מנת לקבל פרס או פרסום. תודה לך בני על שנים של נישואין ושל חברות. על שמחתך הפשוטה. על דאגתך חסרת הגבולות. תודה על אהבתך. אני מבקשת סליחה ומחילה אם במהלך הטיפול הרפואי בשבועות האחרונים לא תמיד הטבתי לכוון לרצונך, שכבר לא יכולת להביע אותו".
בתו של הרב בני, הילה, סיפרה על האב שהיה. "הייתי רוצה שתלטף אותי ותגיד שהכול בסדר וזה לא באמת קורה. היית אבא אוהב ומאמין, אוהב אהבה שלא תלויה בשום דבר. כשבניה המתוק שלנו היה בן 4 התעורר בבכי וסיפר שחלם חלום מפחיד. ביקשתי ממנו לחשוב על משהו משמח ונעים, הוא מיד עצם עיניים ואחר כך פתח אותן עם חיוך גדול, שאלתי אותו על מה חשבת והוא ענה: על סבא בני. הנוכחות שלך הייתה כל כך משמחת. בכל ביקור הילדים תמיד היו מטפסים עליך, מסרבים לעזוב. הילדים היו מתמגנטים אליך. זכינו בך אבא, זכינו להיוולד לך ולאמא. תחסר לנו בכל מפגש משפחתי. בכל נכד או נכדה שיוולדו. תחסר לי בכל פעם שאצטרך עצה, כמו שרק אתה היית יודע לתת".
בנו אמתי ספד לו גם: "אהבת באמת באמת את הארץ. שמחת בעם הזה, בדרך הזאת. האמנת ואהבת כל רגע. השתוקקת ואהבת, והכול בנדיבות אין סופית. לא הייתה בך טיפה אחת של קמצנות. הכול באומץ לב וברחוב. לימדת אותי, אבא, שהנצח הוא לא מילה גדולה. הוא מילה קטנה. הוא משפחה, הוא חיבור כאן ועכשיו, לעם ולעמים. כל רעיון גדול הפך אצלך להיות מאוד מאוד פשוט".
הבן אורי, יוצר הקולנוע, סיפר על הקושי בלהיפרד מאביו: "זו הייתה זכות גדולה וייסורים גדולים להיפרד ממך ככה לאט, להגיד כל מה שרוצים להגיד ולשתוק כל מה שרוצים לשתוק. רוב השנים למדתי ממך איך להיות חזק, בשנים האחרונות גם למדתי ממך איך להיות חלש. תודה רבה אבא".
הבת שרה סיפרה על האדם שהיה ועל מעשיו הרבים: "איך נפרדים מאבא כמוך, מאדם כמוך, ממורה כמוך? החזקנו בידיך בימים האחרונים, שרנו לך שירי קודש שאהבת, ניסינו לספוג ממך עוד ועוד, ועכשיו באנו ללוות אותך, נשמה טהורה שכל כך חיכו לה למעלה. כל כך אהבת ללמוד וללמד. על רוב הדברים הגדולים שעשית לא ידענו. לא סיפרת לנו. כל כך צנוע היית. היית מונע מרצון אמתי לעשות כל מה שצריך למען עם ישראל ותורת ישראל. כמה יחסר לי הביטחון העצום שהשרת עליי. שמור עלינו אבא, מהיכן שאתה".
גם הבת הקטנה מרים ספדה לאביה, וסיפרה על הקשיים שחוותה עימו בתור איש ציבור: "אנחנו כל כך מתגעגעים לשמוע את הקול שלך שלא שמענו כל כך הרבה זמן. היית איש של ציבור. של הכלל. לא תמיד היה לי קל לקבל את זה. רציתי אותך יותר, יותר פשוט, יותר בבית. אבל אתה ידעת, למרות שהיית איש של כלל, לחיות את החיים הפרטיים. אישי, כל כך אישי. ידעת להינות מהפרטים הקטנים בחיים".
מפלגת האיחוד הלאומי, בה היה חבר, מסרה עם היוודע על מותו של הרב אלון: "הרב בני ז"ל היה איש תורה, חזון ומעש וייזכר תמיד בזכות עשייתו ותרומתו רבת השנים בבניין ירושלים, שמירתה על שלמותה והפעילות המדינית שהוביל בעולם לחיזוק מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל. נזכור ונמשיך את דרכו ומורשתו".
בתוך כך, גם ישיבת בית אורות, אותה הקים, ספדה לו: "הישיבה אבלה וכואבת את כאב הסתלקותו של מיסדה וראשה ומתווה דרכה, הרב בנימין אלון ז"ל, שמתוך דרכו ותורתו האיר דרך במערכות מדינת ישראל, דרך שקרבה את כלל הציבור היהודי בתפוצות הגולה והקרינה אור לגויים. הישיבה כואבת ומצטערת בצער הגדול של המשפחה ומתפללת לנחמת ציון בבניין ירושלים השלמה בנין עולם".
הרב בני אלון, תושב בית אל, למד בישיבת מרכז הרב בירושלים ולימד במספר ישיבות, ביניהן מכון מאיר וישיבת עטרת כהנים. בשנת 1990 הקים את ישיבת בית אורות בהר הצופים ועמד בראשה. בשנת 1996 חבר אלון לכנסת ה-14 במסגרת מפלגת מולדת. לקראת הבחירות לכנסת ה-15 הוצב במקום החמישי במפלגת האיחוד הלאומי. לאחר ההתנקשות בחייו של רחבעם זאבי מונה אלון לתפקיד שר התיירות, בו המשיך לכהן עד לקיץ 2004, אז פוטר מהממשלה ביחד עם אביגדור ליברמן בשל התנגדותם לתוכנית ההתנתקות.
הרב אלון חלה בסרטן בשנת 2006 ושנים לאחר מכן פרש מהחיים הפוליטיים. מאז פרישתו, התמקד הרב בפעילות ציבורית בארץ ובתפוצות. בתפקידו האחרון שימש כיושב ראש הקרן הבינלאומית לאוהדי ישראל. בשנת 2016 זכה אלון בפרס מוסקוביץ' לציונות, בשל היותו "מנהיג ציבור שחזונו ושאר רוחו הייחודיים משפיעים השפעה חשובה על המחנה הלאומי בעשורים האחרונים".
אקו"ם