לילד מאופקים לא מגיע שבוע הספר?
במקום להפוך כל יישוב בישראל ל"מרכז" ולספק לתושביו את היתרונות הקיימים בעיר הגדולה - מחזקים את החזקים ומוותרים על החלשים. שבוע הספר הוא חג, ובמדינה דמוקרטית אי אפשר למנוע מאף אדם את חגיו
לפני שנים נכחתי בהרצאה של פרופסור אבי רביצקי על הומניזם: "להיות הומניסט" הוא אמר, אחרי שהסביר את עקרונות תפיסותיו, "אין פירושו להוציא אוטובוסים עם נשים מאופקים אל המרכז כדי לעבור בדיקת שד בתל אביב, אלא להקים מרפאה כזו באופקים".השבוע מקבלת האמירה הזו תוקף משמעות עם פרסום החלטת משרד התרבות שלא לתמוך באירועי שבוע הספר בפריפריה, מה שמוביל באופן ישיר לביטול האירוע כולו. התקנה שקבע השר מתן וילנאי סימנה 40 יישובים הזכאים לתמיכה לצורך הפקת הפסטיבל: אשקלון, אבן יהודה, גבעת שמואל, בית שמש, קריית מלאכי, יבנה, ועוד יישובים רבים ביהודה ושומרון כגון טלמון, אלון שבות, עלי זהב, פדואל, תפוח ותקוע.
מבלים בשבוע הספר. במדינה דמוקרטית אי אפשר למנוע מאף אדם את חגיו.
צילום: ראובן קסטרו
מרבית היישובים האלה, מן הסתם, רגילים לסמוך על ערים מרכזיות לצורך פרנסה ושירותים אחרים. הם יודעים בדיוק איפה נמצא בית החולים (רמז: לא בעיר שלהם), איפה אפשר למצוא מתקני ספורט איכותיים ובאיזו שעה כדאי לחזור לעיר לפני שמסתיימת התחבורה הציבורית.
אבל היו כמה ימים בשנה, שבהם הם לא נדרשו לכתת רגליים, לנסוע הרחק מהבית, לחפש אמא שמוכנה ללוות ואבא שמוכן להסיע ולהיות אורחים בעיר זרה. אווירת החג האופפת את ימי שבוע הספר, חג כל-ישראלי, עטפה גם את המרכז המסחרי ביישוב שלהם: סופרים העניקו הקדשה וחתימה, אמהות מרחו שפתון ויצאו עם הילדים לכיכר ולמתנ"ס, וממילא להגיע לממלכת נרניה או לארץ יצורי הפרא יכול גם מי שגר בבית שמש ותפוח, בדיוק באותה מהירות של תושב תל אביב.
הקריאה, יודע כל איש חינוך, היא מפתח להשכלה ומנבאת הצלחה לא רעה בכלל. הקריאה מפתחת שפה ושפה פותחת דלתות.
דוכן שבוע הספר. מחזקים את החזקים ומוותרים על החלשים.
הספרים מלמדים את הילדה מהקריות, מילים שנכתבו בבתי קפה בתל אביב, שבהם יושבים משוררים ורבים על חרוז וגורמים לה לרצות לשורר כמותם. הספרים לוקחים את הילד ביבנה למסעותיו של "הדוד אריה", מכירים לו בפעם הראשונה עבדים שחורים כמו "הדוד טום", פורשים ביוגרפיות מעוררות השראה ולפעמים גם פותרים בעיות מורכבות.
מילים מגדירות את גבולות המחשבה. מי שיש לו מילים רבות יותר יש לו גם מחשבות ורגשות מובחנים ודקים יותר. יש לו אפשרויות.
ההחלטה הנואלת הזו מנציחה שוב את הפריפריה כמחוז שפחות כדאי לחיות בו, מחזקת את התלות במרכז ומונעת את אווירת החג שיכלה להאיר את העיר מאזרחים רבים שחטאו במגורים בפריפריה. במקום להפוך כל יישוב בישראל ל"מרכז" ולספק לתושביו את היתרונות הקיימים בעיר הגדולה - מחזקים את החזקים ומוותרים על החלשים. נותנים עוד למי שיש לו וגורעים ממי שנאלץ לשאול בספרייה את העותק היחיד של "הארי פוטר".
כמי שזכתה להתייצב מאחורי דוכני הספרים כבר פעמיים ותעשה זאת בשלישית השנה, אני יכולה לומר שאין תחליף למפגש הבלתי אמצעי עם הקוראים, לידיים המדפדפות ונשבות לרגע בקסם המילה והציור, לשקיעה בספר ממש ליד הדוכן, עוד לפני שהגענו הביתה. לעט הנשלף ומקדיש "לרוני בידידות וחיבה" את הספר הנבחר.
שבוע הספר הוא חג, ובמדינה דמוקרטית אי אפשר למנוע מאף אדם את חגיו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם