ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

תוכנית השר אריאל להסדרת התיישבות הבדואים חוזרת

אחרי שהתנגד למתווה בגין-פראוור להסדרת ההתיישבות הבדואית, אורי אריאל עומד לחזור לכנסת עם הצעת חוק דומה אך תקיפה יותר. בדרך לשם הוא יצטרך להתמודד דווקא מול אופוזיציה מבית

תצלומי האוויר המונחים על שולחנו של שר החקלאות אורי אריאל בימים אלו, ממחישים תופעה מדאיגה המלווה את הנגב מאז קום המדינה. יישובים בדואיים משתרעים על עשרות אלפי דונמים, וביניהם מרחבי ענק ואוכלוסייה מפוזרת באופן שאי אפשר למצוא בשום יישוב אחר במדינה. בהשוואה למצב בעשורים קודמים, המשתקף בתמונות מתקופות שונות, אפשר לראות בצורה מוחשית למדי כיצד השטחים שעליהם חולשים הבדואים מתרחבים, ללא תשתיות או כבישים, פשוט כי אי אפשר לייצר כאלה במקום שבו איש הישר בעיניו מתיישב, בלי חוק ובלי סדר.

את התמונות הללו רואה השר אריאל כשהוא מסייר בשטח עם אנשי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, וכעת הוא מבקש לעשות מה שאיש לפניו לא הצליח לעשות - להסדיר את נושא הקרקעות בנגב.
   
אפשר לקרוא לזה "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"; שלוש שנים וחמישה חודשים לאחר שהשר לשעבר בני בגין משך את הצעת החוק שלו להסדרת התיישבות הבדואים בשל דחיקת רגליו - בעיקר על ידי אנשי מחנהו של השר אריאל ואף על ידי השר עצמו - שר החקלאות עובד בחודשים האחרונים כדי לבצע התאמות למתווה בגין-פראוור בדרך להצעת חוק חדשה. לראשונה פורסים כאן בהרחבה השר אריאל ומנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, יאיר מעיין, את התוכניות החדשות בעלות של שישה מיליארד שקלים, ומבהירים: "הזמן עובד לרעתנו, הגיעה העת לפעול".

על פי נתוני הרשות המעודכנים, בנגב חיים כרבע מיליון בדואים, יותר מ-130 אלף ביישובים ועוד יותר מ-80 אלף בפזורה, כלומר מחוץ ליישובים, וחלקם גם מחוץ למועצות האזוריות. בפברואר האחרון אישרה הממשלה את תוכנית החומש למגזר הבדואי בהיקף של שלושה מיליארד שקלים לפיתוח תשתיות, חינוך, שירותים חברתיים ושיווק מגרשים במספרים הולכים וגדלים. מדובר בתוכנית-ענק שמטרתה להיטיב את חייהם של אזרחי המדינה הבדואים, אך בד בבד מנסה כעת השר אריאל גם להסדיר את נושא הקרקעות ולהשיב את אדמת הנגב למדינה, פעולה שטרם צלחה עד כה.

"במשך הרבה זמן לא טיפלו בעניין הזה כראוי, והוא גדל להיות בעיה עוד יותר גדולה", אומר השר אריאל ל'מקור ראשון'. "בעוד ביהודה ושומרון הזמן עובד לטובתנו, במגזר הבדואי בדרום הזמן לרעתנו. האוכלוסייה שמנתה עשרות אלפים בקום המדינה מונה היום רבע מיליון ויותר, ונעשית השתלטות על אדמות מדינה. התפקיד שלנו הוא מצד אחד לתת להם פתרונות דיור, ומצד שני להחזיר למדינה את הקרקעות שנגזלו ממנה ולא לאפשר לקרקעות נוספות להיתפס".

אריאל מדבר בתקיפות. מבחינתו, התופעות של מריחת הזמן הן על ידי הממשלות והן מצד הבדואים בנוגע להסדרת הקרקעות בנגב, הגיעו אל סופן. "אין ולא יהיה עוד", הוא מבהיר. "ניסו לדחות אותנו שלא נפעל שם, אבל אני אומר לכוחות החוק לפעול ולא לדווח לי על כל דבר. גם לבדואים הבהרתי: מגיעות לכם הזכויות שמגיעות לכל אזרח, בזכות ולא בחסד. אבל אני אומר להם גם שאנהג באפס סובלנות לבנייה בלתי חוקית. כל זמן שלא היו להם פתרונות דיור - ניחא, אבל היום יש".
   
85% מתושבי הנגב הבדואים מתגוררים על אדמותיהם ולא תובעים בעלות על שטחים נוספים, אולם ישנם כ-15% שטוענים לבעלות על מאות אלפי דונמים, שעל מחציתם הם בכלל לא יושבים. שורש הסיבוך הוא בעיית הבנה בין הבדואים למדינה: בשנות השבעים אפשרה להם המדינה לרשום בצורה מסודרת תביעת בעלות על קרקע, וכל משפחה הגיעה לפקיד הממשלתי ורשמה לפניו מה שהיא חושבת ששייך לה. המדינה אספה את אותן תביעות בלי לעשות בירור חוקי והתייחסה אליהן כטענות, בעוד שמבחינת הבדואים הרישום נתן לטענות שלהם תוקף.

בחוק הגנוז של בגין הציע השר לשעבר לבדואים פיצויים רחבי-היקף, בכסף ובאדמות, על הקרקעות שהם טוענים לבעלות עליהן, במטרה להסדיר את מעמד רוב הקרקעות כאדמות מדינה. על פי המתווה החדש שמקדמים מעיין והשר אריאל, מגורי הבדואים יצומצמו לשטח מוגבל באזורים המוחזקים (שבהם הבדואים גרים בפועל), והם יקבלו תמורה בגובה של 50% מערך הקרקע. לעומת זאת, על קרקעות שהם אינם מחזיקים בהן, יקבלו הבדואים תמורה כספית בלבד על פי המדדים הבאים: כעשרת אלפים שקלים לדונם באזורים שאינם מיושבים, וכ-40 אלף שקלים לדונם בתחומי יישוב קבע או תעסוקה. המדינה צפויה להחזיר לחזקתה 200 אלף דונמים.

"ההבדל המשמעותי בתפיסה שאני מוביל הוא שצריך לתת פחות קרקע ויותר כסף", מסביר השר אריאל. "כסף יש למדינה, כמו ל'משפחה נטו' או לבניית גדר בצפון, אבל בקרקע יש מחסור קבוע. כשמורידים משטחי הנגב את שטחי האש והשמורות, מתגלה קטסטרופה. אנחנו רואים את העסקאות בין הבדואים, הם מוכרים את השטח במחיר יקר פי עשרה לעומת הפיצויים שהוצעו להם בעבר. לכן החלטנו שנשלם יותר כסף, ובקרקע נרד".
 

 
בנוסף, על פי המתווה החדש, המדינה לא תנסה להסדיר שטחים שכביכול נמצאים בחזקת תובעי הבעלות אך בפועל ממוקמים בהם שטחי אש וכדומה, משום שהתובעים ממילא לא משתמשים בהם. בנוסף, הרשות עורכת תעדוף ותטפל קודם כול בשטחים שבתוך היישובים, שכיום בשל הטענות של תובעי הבעלות איש אינו גר בהם. "כבר היום מתבצעים הסכמי פשרות עם הבדואים, בתנאים הרבה פחות טובים בעבורם. החוק החדש נועד לתת להם יותר כדי לסיים את הנושא במהירות האפשרית", מסביר מעיין.

אך לא רק גזרים יש במתווה של אריאל ומעיין. במקרה של חוסר שיתוף פעולה, ימצאו תובעי הבעלות את עצמם בסוף התהליך ללא קרקע וללא פיצוי כספי. כפי שנכתב גם במתווה של בגין, לתובעי הבעלות יוצעו פיצויים במתווה הולך ופוחת. אם הבדואים לא יחתמו עם המדינה על הסכם בתוך כמה שנים הסכום ילך ויפחת עד שייעלם, והקרקע תיתפס בידי רשויות האכיפה. בנוסף, החוק החדש מאפשר לתת צווים גם לאדמות שפלשו אליהן. ברגע שתא שטח מוגדר מיועד לפינוי, הוא הופך ללא חוקי וההתייחסות אליו תהיה בהתאם.

"האדמות שהם רק טוענים לבעלות עליהן אך לא יושבים בהן בפועל יוחזרו למדינה, אבל בתוך היישובים הקיימים ניקח את האדמות תמורת פיצוי כספי וניישב בהן עוד משפחות", מסביר מעיין. "בתוך היישובים נשאיר חמישים אחוז מהקרקע אצל תובעי הבעלות, ואת יתרת הקרקע ניתן בצורת מגרשים ליישוב כדי לתת מגורים למחוסרי הדיור. בערוער למשל, תובע בעלות מחזיק אלף דונם ריקים, ויש שם מאות בדואים בלי בית. ניקח את הקרקע מתובע הבעלות וניתן לאותם תושבים כדי שיוכלו לבנות בתים. בתמורה ניתן לתובע הבעלות כסף או אדמות מחוץ ליישוב לעיבוד חקלאי או למרעה. בדרך הזו אנחנו נותנים פתרון לעשרות אלפי בדואים שאין להם איפה לגור".

לשר אריאל יש כבר דוגמאות בשטח והוא מצרף אותן לתוכניות החדשות. בוואדי א-נעים למשל גרים 7,000 נפשות ב-70 אלף דונם, ולאחר שהתוכנית החדשה תצא לפועל יוחזרו למדינה 63 אלף דונמים. בביר-הדאג' גרים 7,000 תושבים ב-20 אלף דונם, וגם במקרה הזה מציין אריאל כי היישוב המתוכנן ישתרע על 6,000 דונם ולמדינה יוחזרו עוד 14 אלף דונם.
   
כשאני שואלת את אריאל ומעיין איך לדעתם הם יצליחו היכן שנכשלו קודמיהם, הם משיבים שלא ייתנו לעשות להם את מה שנעשה לבגין, ושהגישה שתנחה אותם תהיה הנחישות. "לא נחזור על טעויות העבר", מסביר מעיין. "בשנים קודמות העבירה המדינה פיצויים תמורת הקרקע לתובעי הבעלות, אך שום בדואי לא הסכים להתיישב בשטחים שהתפנו כביכול כי תובעי הבעלות לא ויתרו על הקרקע בפועל; על פי המתווה החדש, תובעי הבעלות יקבלו את הפיצוי הכספי רק לאחר שתושבים אחרים ייושבו בפועל בשטחים האלה".

לדברי השר אריאל "תמו ימי הפיצויים המוגזמים", ומי שלא יתאים את עצמו למתווה החזק יצא מופסד. "קודם קודמי ברשות הבדואים לפני 15 שנים הבטיח בכתב לתובעי הבעלות שהם יקבלו חמישה דונמים, שיהיה להם מקום לעזים ולגידול ירקות. אני החלטתי שאין דבר כזה, אבל מכיוון שמדובר בהתחייבות שלטונית החלטנו ברשות מקרקעי ישראל שהם יקבלו מה שהובטח להם בתוספת סייג אחד - שיגיעו עד לתאריך מסוים. הבדואים עשו קנוניה והחליטו שהם לא באים לחתום, כי הם למדו שאין משילות בישראל. הודעתי להם על המקום שעכשיו כשעבר התאריך אין עוד חמישה דונם, תקבלו דונם. לא תיקחו את זה, יהיה חצי דונם", מבהיר השר.

בשבועות הקרובים השר אריאל מתכוון להניח את החוק החדש לפתחו של ראש הממשלה, בגיבוי ראש סיעתו נפתלי בנט. "משיחות שהיו לי בנושא עם ראש הממשלה הוא מבין שיש פה מגה-אירוע שרק יחמיר, וגם בנט הבטיח גיבוי למהלך כי הוא מבין ש'לא לעשות' זה כבר לא אפשרות", מסביר אריאל. עם זה, אם הצעת החוק אכן תגיע לכנסת במושב הקרוב, ככל הנראה היא תהיה המשבר הבא.

מול בגין התייצבו בשעתו חברי הכנסת הערבים שראו בחוק הזדמנות לעשות קופה מהכיוון הלאומי, אבל לא הם שהביאו להפלת החוק כי אם חברי הכנסת מהימין - ובהם כאמור אריאל עצמו. "בגין הביא הצעת חוק ואני וחבריי תקענו אותה", הוא מודה היום. "בזמנו גיבשנו מתווה של חמש הערות שרק איתן ניתן לחוק לעבור, ובאמת בסוף אפשרנו לו לעבור לקריאה ראשונה למרות שלא אהבנו את זה". הגלגל ממשיך להסתובב, והפעם ההתנגדות החזקה ביותר למהלך של אריאל צפויה לו מבית: ח"כ בצלאל סמוטריץ' הודיע כבר לפני כחודשיים, כאשר התפרסמו שמועות על המהלך, כי יעשה כל שביכולתו לבלום את חברו.

"אני יודע שישנה תנועת 'רגבים' ויש חברי כנסת שיתנגדו, אך ברגע שנחליט על המתווה באופן סופי אשב להתייעץ עם סמוטריץ'", מבטיח אריאל. "רואים בתצלומי האוויר איך הם טסים בשטח. גם 'רגבים' מראים איך זה לא בשליטה, ואין מציאות שבה באים 40 אלף שוטרים ומזיזים אותם כמו שהיה בגוש קטיף".

בשיחה עם 'מקור ראשון' הבהיר ח"כ סמוטריץ' כי בניגוד לגישתו של אריאל, ביחסים מול הבדואים - כמו במגרש המדיני - אין חובה לעשות רק כדי לעשות. "אני לא מסכים שעיסוק בתביעות הבעלות יקדם את הסדרת התיישבות הבדואים בנגב", טוען סמוטריץ', "נהפוך הוא, זה רק יפריע לתהליך ויעביר את הדיון למישור הלאומני, וימנע את האפשרות לפתור את הבעיה כסוגיה אזרחית".

לדבריו, הוא מתנגד לתוכניות החדשות, ואם השר אריאל ינסה לקדם את המתווה הוא יפעל בכל הכוח כדי לסכל אותו כפי שעשה מול השר בגין כשעבד ב'רגבים'. "אין שום היגיון ושום הצדקה להעביר קרוב ל-200 אלף דונם ולא חצי מזה לידיים פרטיות של בדואים. בדיון על שטחי המולדת אנחנו לא יכולים לריב על כל 40 דונם במאחז בשטחי יו"ש ולוותר במחי יד על עשרות ומאות אלפי דונמים בנגב, דבר שאינו מקדם אותנו לפתרון הבעיה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg