בירה לשני עמים: עלינו להיערך להיפרדות בי-ם
יש להכיר בכך שהעיר אינה מאוחדת - לא רק גאוגרפית, אלא גם לאומית. רק אחרי היפרדות, ירושלים תזכה בהכרה בינלאומית כבירתה של מדינת ישראל כפי שהיא ראויה. פרויקט מיוחד ליום ירושלים
בישיבות קבינט אחרי מלחמת ששת הימים שר הביטחון דאז משה דיין, דיבר בגלוי על רצונו ליצור תלות של פלסטינים על מדינת ישראל בטענה שכך אפשר יהיה לשלוט בהם ביתר קלות. לשם מימוש חזונו הוא התנגד לתכניות לפיתוח תעשייה מעבר לקו הירוק ותמך בעידוד עבודה של פלסטינים בתוך ישראל.באופן אירוני, מדיניות זו יצרה תלות לא רק אצל הפלסטינים אלא גם של ישראל בהם. כיום רוב נהגי אגד בבירה, רוב העובדים במלונאות בעיר ונתח נכבד של עובדים בתחומים רבים, הם פלסטינים. שיעור התעסוקה בקרב גברים במזרח העיר גבוה מזה של גברים במערב העיר, בייחוד בגלל רמת התעסוקה הנמוכה במגזר החרדי. לפיכך היום, גם אם נרצה וגם אם לא, ישראלים ופלסטינים תלויים זה בזה. בצדק קרא האלוף (מיל') עמי איילון לשני הצדדים תאומים סיאמיים - כל פגיעה באחד גם יפגע בשני.
כל תכנית מדינית שהונחה על שולחן הדיונים מאז מלחמת ששת הימים, התבססה על כך שבהסדר עתידי השכונות הפלסטיניות, שבהן גרות 99% מהערבים בעיר, יעברו לשליטה פלסטינית וכמובן שכל השכונות הישראליות יישארו בשליטה ישראלית. אף מדינה בעולם לא הכירה באיחוד העיר, ורוב מוחלט בישראל (66% על פי סקר של רפי סמית השבוע) לא חושב שהעיר מאוחדת.
רעול פנים מניף את הדגל הפלסטיני במזרח ירושלים. העיר אינה מאוחדת.
צילום: רויטרס
איך מגשרים על סתירות אלו, ומה ניתן לעשות? ראשית, מכירים בכך שהעיר אינה מאוחדת. לא רק גאוגרפית, אלא לאומית. פערים עצומים בהשקעות העירייה והמדינה יצרו עיוותים רבים. סכומי עתק הושקעו בבניית שכונות חדשות עבור ישראלים, מנווה יעקב בצפון ועד גילה וחומת שמואל בדרום. זאת, בעוד שרוב השכונות במזרח העיר, חלקן צמודות לשכונות הישראליות החדשות, עדיין חסרות מערכות ביוב בסיסיות, אין בהן כבישים תקינים ואין בהן מדרכות.
על פי דיווח מנכ"ל העירייה בוועדת החינוך של הכנסת, חסרות כיום כ-1,800 כיתות לימוד במזרח העיר. ספר התקציב מעיד שהעירייה משקיעה פי 8 לתלמיד במבני חינוך במערב מאשר במזרח ופערים דומים קיימים בכמעט כל סעיפי התקציב. יותר מ-80% מתושבי מזרח העיר ו-85% מילדי מזרח העיר חיים מתחת לקו העוני.
האוכלוסייה הפלסטינית שמהווה 37% מתושבי העיר, מקופחת בכל תחום. לפערים הגדולים יש ביטוי פוליטי: כאות מחאה בבחירות האחרונות הצביעו פחות מ-2% מתושבי מזרח העיר. עלינו יש חובה מוסרית וחוקית לדאוג למי שחי בקרבנו ומי שיישארו שכנינו, בין אם בסופו של דבר יפריד בינינו גבול ובין אם לאו.
תלמידים בחצר בית ספר במזרח ירושלים. העירייה משקיעה פי 8 לתלמיד במבני חינוך במערב מאשר במזרח.
צילום: פלאש 90
שנית, כדי להתמודד עם האלימות הקשה המתפרצת מעת לעת, ענישה צריכה להיות דינו של כל פושע, אבל לא של שכונות שלמות. אכיפת החוק, כולל ענישה החמורה ביותר עבור מי שפוגע בתושבים ובביטחונם, צריכה להיות מופעלת על כל עבירה, אבל לא על חפים מפשע. הענישה הקולקטיבית של ראש העיר והמשטרה נגד שכונות מזרח העיר היא לא אתית וגם לדעת מומחי זרועות הביטחון, כלל לא מועילה. ההתייחסות של העירייה לתושבים חייבת להשתנות, אחרת במקום למגר את האלימות נגביר אותה. כמו כן, אכיפת החוק גם לא יכולה להיות סלקטיבית. פשעי השנאה, לצערי, התפשטו והמבצעים באים גם ממערב העיר. למשטרה משימות רבות וקשות , אך אסור שהיא תפעל רק במגזר אחד.
שלישית, עלינו להיערך להפרדות בעיר. כפי שמסתמן ועל פי ההיגיון, בעתיד ירושלים תשמש בירה לשני עמים. הפלסטינים יצטרכו לקחת אחריות על תושביהם בשכונות הפלסטיניות וישראל תוכל להתמקד בשכונות הישראליות. בינינו, באזור המשותף שיכלול את העיר העתיקה ואזורים נוספים שנגדיר במשא ומתן, נצטרך למצוא דרך לחלוק את האחריות בשיתוף גורמים בינלאומיים. עד אז, עלינו לדאוג שהאיזון העדין בעיר לא יופר. לא נוכל להמשיך לתמוך בגורמים קיצוניים שמנסים להיכנס לשכונות פלסטיניות לשם פרובוקציה, כפי שאסור לנו להסכים להסתה מכל צורה שהיא בשום מקום אחר.
בסופו של דבר, ירושלים תהיה יותר חזקה, בטוחה, מושקעת ויפה כשהיא תהיה מושתתת על צדק. אז היא גם תזכה בהכרה בינלאומית כבירתה של מדינת ישראל, כפי שצריך, ותהיה ראויה לתואר חשוב זה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם