
ביקור טראמפ הוכיח: יש לישראל חבר אמת בבית הלבן
מהפניית אצבע מאשימה כלפי איראן, דרך אי גינוי של ההתנחלויות ועד החיבוק החם לישראל, ביקור נשיא ארה"ב מספק סיבה טובה לאופטימיות. נכון שתמיד אפשר יותר אך אחרי שמונה שנים קשות של כהונת אובמה, אפשר לשחרר אנחת רווחה
אי אזכור המדינה הפלסטינית - יש. דרישה להפסקת התשלומים למרצחים - יש. הכרה בזכות העם היהודי על ארץ ישראל וירושלים - יש. הפניית אצבע מאשימה כלפי איראן - יש. אי ציון הר הבית כמקום קדוש למוסלמים - יש. דרישה מהעולם הערבי למלחמה נחרצת בטרור - יש. אי גינוי של ההתנחלויות - יש. חתירה להסדר אזורי - יש. מחויבות מוחלטת למדינת ישראל ולעם היהודי - יש. אלו הן רק חלק מהנקודות החיוביות שעולות מביקורו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בישראל.טראמפ בהצהרה המשותפת עם נתניהו במעון רה"מ (קרדיט: לע"מ)
ומה עוד יש? חבר של אמת בבית הלבן. אחרי שמונה שנים קשות אפשר לשחרר אנחת רווחה. תמו ימי הגינויים מהחומה הסינית. אמריקה חזרה לישראל, וישראל חזרה לאמריקה. כי אם מאובמה היו מבקשים באמצע הלילה לבחור בין היהודים לערבים, הוא היה מעדיף את האחרונים. ואילו אצל טראמפ האינסטינקט ברור. "לא אצל דונלד ג'י טראמפ, תאמינו לי", כפי שאמר.
לא יעזרו ניסיונות השמאל והתקשורת להסביר שטראמפ הוא בעצם אובמה 2. נבואות התבהלה כאילו הוא עוד רגע דורס אותנו מגוחכות. עלובים הם הגינויים על כך שטראמפ לא דחק אותנו לקיר. וכי זה באמת מה שרוצה ח"כ אראל מרגלית, כשהוא מגדיר את הביקור המוצלח הזה כ"כישלון היסטורי"?

דונלד טראמפ שרטט מפה ברורה מאוד של טובים ורעים. וישראל נמצאת אצל הנשיא הנוכחי בראש רשימת הטובים. נשיא ארצות הברית בכותל המערבי
צילום: AP
לא רק בדבריו בישראל ובבית לחם, אלא גם בנאומו המהדהד בסעודיה, דונלד טראמפ שרטט מפה ברורה מאוד של טובים ורעים. וישראל נמצאת אצל הנשיא הנוכחי בראש רשימת הטובים. את הרעוּת והאהדה השוררת בינו לבין ראש הממשלה אפשר היה לראות בחיבוקים האמיצים ביניהם לאחר הנאום.
את טביעות האצבע של אנשי נתניהו אפשר היה לשמוע כמעט בכל שורה בנאום. הנשיא עצמו, סגנו ויועציו הקרובים, הם תומכים מושבעים של ישראל. כך שגם אם בהמשך הדרך יתעוררו מחלוקות, ומן הסתם יתעוררו, לא נראה עוד מחזות כמו הפקרת ישראל באו"ם כפי שהיה בימי אובמה.

יש תפיסת עולם זהה כמעט אחד לאחד, בין ישראל של נתניהו לאמריקה של טראמפ. נתניהו וטראמפ
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
גם לא ניאלץ עוד – כנראה – להפעיל את הגייסות בקונגרס ובדעת הקהל האמריקאית, כדי לרסן את הנשיא. הצ'ק ליסט שפותח את המאמר הזה מלמד על תפיסת עולם זהה כמעט אחד לאחד, בין ישראל של נתניהו לאמריקה של טראמפ. ואלה חדשות נפלאות.
אז נכון שתמיד אפשר יותר. אם טראמפ יכיר בירושלים המאוחדת, אם ייתן אור ירוק לבנות בארץ הזאת, אם ינחת על קרקע המציאות ויבין שאין אפשרות להסדר קבע בין ישראל לאש"ף, יהיה אפילו עוד יותר טוב. אבל עוד חזון למועד, והחיים אינם הכול או כלום. מה שהתחולל בשלושת הימים האחרונים, משקף תפנית חיובית דרמטית. על ישראל להוסיף ולמקסם אותה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg