ראשי » חדשות » בארץ

עדות מאישה בדואית: הוא הרביץ לי ואיים עליי בנשק

בעקבות חשיפה של שני מקרים נוספים בהם קיים חשד לרצח של נשים על בני משפתחן, מספר נשים סיפרו ל-360 על מה שעבר עליהן. אחת הנשים: "פעם הוא חנק אותי עד שהתעלפתי"

בשבועיים האחרונים נחשפו שני מקרים נוספים בהם קיים חשד לרצח של בחורות מהמגזר הבדואי על ידי בני משפחתן. כאשר העילה לרצח היא "חילול כבוד המשפחה". עו"ד אינסאף אבו שארב, מנהלת את המרכז לזכויות הנשים הבדואיות בעמותה איתך-מעכי בבאר שבע, אמרה ל-360 כי היא מכירה את הסיפור של חנאן אל-בחירי, בחורה מלקיה שנעדרת מביתה מזה כחודש.

"הדברים מוכרים לי באופן אישי גם מהדברים שאמרה אמה של חנאן. שכנה ששיתפה אותנו בסיפור, אמרה שחנאן התחתנה כאישה שנייה לא מזמן, ואחרי חודש היא התגרשה בגלל שלא הסתדרה עם בעלה. בגלל שהיא עזבה דרשו ממנה להחזיר את המוהר של 3000 דינר, והיא הצליחה להחזיר רק קצת 900 דינר ונשאר לה להחזיר את היתר.
 
"היא יתומה מאבא ודוד שלה שאחראי על ההתנהלות אמר לה שהיא צריכה לארגן את הסכום. היא ביקשה שיחכו שיתנו לה זמן, היא אמרה שתארגן את הכסף כי היא עובדת. המשפחה של הגרוש לחצה והדוד נשאב לזה, ורצה לסיים את הסיפור. אחרי יום עבודה מאוד קשה היא חזרה בערב, וכמה מאות מטרים מאמא שלה היא נחטפה. אמא שלה דיברה אתה לאורך כל הדרך ומאשרת שהייתה חטיפה".

הסיפורים הטראגיים של נשים שמוצאות את עצמן לבדן, מכיוון שהמשפחה שלהן מתנכלת להן והשלטונות מפנים עורף, הם שכיחים בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. תמאם (שם בדוי) בת 36, אמא לילד בן 15 וילדה בת 19, החליטה לשתף את 360 בסיפורה. אמה התגרשה מאביה ועזבה את הבית כשהייתה בת 13, ומאז היא סבלה התנכלויות והתעללות מצד כל המשפחה.

"הייתי בת  13 כשהתחילו הבעיות. אמא התגרשה מאבא, אבא עזב את כשהייתי בת 20 יום והתחתן עם אישה אחרת. אמא שלי חזרה לשטחים. 17 שנים לא שמעתי ממנה ונשארתי אצל סבתא שלי ואח שלי התנהג כאילו הוא אחראי למשפחה", סיפרה תמאם.

תמאם הסבירה כי "אח שלי התחתן ורצה להביא אותי שאעזור לאשתו בבית, ואני לא הסכמתי לזה. הוא היה מרביץ לי כל הזמן. בזמן שהייתי שם, כל מי שמגיע מהמשפחה היה מרביץ לי. הם האשימו אותי שלא עשיתי דברים 'למה לא עשית ככה וככה' הייתי קטנה לא הצלחתי לדאוג לעצמי איך אני יכולה לדאוג להם? אף אחד לא הגן עליי".
 

"בגיל 17 חיתנו אותי עם מישהו בכוח בלי הסכמה שלי, הוא נכה על כיסא גלגלים בן 25. הרביצו לי והייתי מאוימת, לא הייתי אפילו בת 18 לא החלטתי על עצמי", סיפרה תמאם. "הוא עזב את הבית כשהייתי בהריון עם הבן, נסע לצפון והתחתן עם מישהי אחרת. אחרי כמה שנים התחתן עם אישה נוספת, אישה שלישית. יש לו הרבה ילדים יותר מעשר ילדים. הייתי בבית בלי עבודה בלי חשמל או מים החיים היו קשים מאוד".

"לקחו לי את הילדה כי רצו להתנקם בי. ניסיתי לעשות משהו אבל לא יכולתי כי התיק נפתח בבית הדין השרעי, ובזמן שאני פותחת תיק בבית הדין השרעי אסור לי לפתוח תיק בבית דין למשפחה" המשיכה תמאם. "הם החליטו שהבת שלי תהיה שם ואני קבלתי את הבן".

"אח שלי לא רצה שאתחתן כי רצה שאדאג לאשתו, ואיים על אבא שלי שאם יחתן אותי הוא יהרוג אותו", שיתפה תמאם. "כמה ימים אחרי שהתחתנתי אבא שלי ירה באח שלי, כי הוא איים עליו שלא אתחתן, אבא היה בבית סוהר 4 שנים. איך שאח שלי יצא מסורוקה הוא הגיע אליי, והוא היה מרביץ לי בכבל חשמל ואיים עליי בנשק. כל פעם תפס אותי במקום אחר היה מנסה לחטוף אותי ואף אחד לא הגן עליי במשפחה".

היום נמצאת תמאם בבית של חברים ועדיין חוששת לחייה. "לפני כמה חודשים אחות של אבא לי שלחה את הבן שלה אליי, גבר גדול, שיחטוף אותי. הוא ניסה בשלוש פעמים שונות, ואני הצלחתי לברוח".
  
בנוסף לאיומים שתמאם סופגת ממשפחתה היא נמצאת בדיונים מול הגרוש שלה, שאמור לשלם לה פיצויים. היא חוששת שאם בית המשפט יאלץ אותו לשלם לה הוא יהרוג אותה: "כל כמה חודשים יש לי דיונים עם הגרוש בבית משפט, והוא צריך לשלם לי פיצויים. אם השופט יחליט שמגיעים לי פיצויים, אני אפחד כי הוא יעשה לי משהו לא טוב. הבת התקשרה אליי לפני כמה ימים, ואמרה לי שהוא איים עליה שאם אקבל פיצויים, הוא יישלח אנשים להרוג אותי".

את בתה תמאם לא הצליחה להשיב אליה, והיא גרה עם בנה. היא הסבירה כי עליה לחשוב לבד כיצד להתגונן: "אין לי אף אחד, אני חשבתי לבד על פתרונות. במשפחה הזאת שאני יושבת אצלה אף אחד לא יתקרב אליי. אם אני יוצאת מהבית, אני לובשת בורקה כדי שלא יזהו אותי. אני מפחדת עד היום. הילד שלי יגיע לגיל 18 או 19 ומבחינתי הוא יגן עליי".

תמאם סיכמה ואמרה: "לא נותנים לנשים כבוד, מתייחסים אליהן כמו דאעש, כל כמה חודשים רוצחים אישה על כלום. אני לא עשיתי כלום למשפחה שלי מה אני בקשתי מהם, מה אני עשיתי, ברחתי עם מישהו בגיל 13? כשהייתי בגיל 13 לא היה מי שיגן עליי לא אמא ולא אבא. רק רציתי ביטחון מישהו שיחבק או יחזק אותי למה הרביצו לי? עברתי דברים קשים, המשפחות הרביצו לי כמו שאת רואה בטלוויזיה, אותו הדבר התנהגו אליי, רק לא רצחו אותי".

גם אימאן (שם בדוי) החליטה לשתף את סיפורה עם 360. אביה של אימאן (39) חיתן אותה כשהייתה בת 22 וחודשיים, אחרי החתונה בעלה החל להכותה. מאז החתונה ועד היום אימאן חווה אלימות קשה מצד בעלה.

"הסיפור שלי מאוד עצוב כי אני מורה עם תואר ראשון, התחתנתי עם מישהו בלי שאכיר אותו. הוא לא משכיל ולא הבין אותי. אחרי שסיים כיתה ז' הוא ישב בבית. אני הייתי מאוד אקטיבית ומאוד מצליחה, ומיום החתונה גיליתי את הפער הגדול בינינו וניסיתי להעלים עין ולהתמודד", סיפרה אימאן. "אבל ההתנהגויות שלי מוזרות עבורו והוא היה מרביץ לי על כל דבר שעשיתי או לא עשיתי".

"הייתה פעם אחת שהוא נתן לי מכות חזקות עד כדי כל שאושפזתי בסורוקה. שאלו אותי מה קרה ולא אמרתי אפילו לא התלוננתי עליו במשטרה", המשיכה אימאן. "היה לי ילד ועשיתי את זה בשבילו, ידעתי שאם אני אתלונן כולם יצאו נגדי, ואני לא רוצה להפסיד את הבן שלי. הרבה נשים עוברות מה שאני עוברת ולא מתלוננות, לפנות למשטרה זה אצלנו אסון גדול. קודם כל הוא היה מגרש אותי וכל השכנים היו מסתכלים עליי בעין רעה".
 

"פעם הוא חנק אותי עד שהתעלפתי, כשהתעלפתי הוא התחיל לעשות לי החייאה. פעם הוא הרביץ לי בכבל של המחשב והיה דם על כל הגוף שלי, לקח חודש וחצי עד שזה עבר לי. אני איתו ועכשיו יש לי שבעה ילדים הוא לא מרביץ לילדים, הוא מתעלל רק בי", חשפה אימאן את ההתעללות הקשה. "לפני יומיים הוא ניסה להרים עליי ידיים, אבל הילדים שלי גדלים עכשיו. הבן הגדול שלי מנסה למנוע ממנו להרביץ לי, הוא מגן עליי". 

גם אימאן מספרת על ההפקרה מצד המשפחה: "ההורים שלי אפילו לא רוצים לשמוע על גירושים. המשפחה שלי לא עוזרת, אני ניסיתי לקחת דירה והם אמרו לי שאסור לי. מבחינה כלכלית יש לי כסף הייתי יכולה לעבור לגור לבד אבל הם לא מרשים לי. מי שגרה לבד נחשבת לזונה. זה מאוד קשה את לא תדמייני לעצמך מה הם ידברו עליי אם אני אגור לבד. אני הרגשתי שאין לי משפחה".

"פעם הוא הרביץ לי ולקח אותי להורים שלי, ואני בדרך זרקתי את עצמי מהאוטו. עד היום אני עם שריטות בפנים בגלל המקרה הזה. הייתי בהריון וממש רציתי לשים קץ לחיים שלי". אימאן הסבירה שהחתונה שינתה אותה: "אני מרגישה לפעמים שאני לא שפויה, אני מרגישה שזאת כבר לא אני. אני כבר לא האישה העצמאית והמנהיגה שהייתי במכללה".

"תמיד אמרתי שיבוא יום והילדים יגדלו ואני אשים לזה קץ. כל החיים שלי השקעתי בילדים, הם מצטיינים בבית הספר, אני משקיעה בהם מעל ומעבר, אני רוצה לראות את עצמי בהם אני מרגישה שזה פיצוי", הביעה אימאן תקווה.

אימאן מספרת כי גם כשחשבה להתלונן התחרטה בגלל הלחץ החברתי: "אני הייתי מדברת במכללה עם חברות מהמגזר היהודי, והייתי יושבת איתן ומדברת על החוויה שעברתי, כי לא רציתי לספר למישהי מהמגזר כדי שלא תדבר עליי. נוח לי לספר לאדם שהוא לא מהמגזר. אני מורה והמעמד שלי מאוד רגיש. לפעמים הייתי חושבת לפנות למשטרה ובדקה 99 הייתי מתחרטת".

"אני הגעתי למצב של אדישות אם אמות או אחיה זה לא משנה לי זה מצה נוראי, אם אני אמות יותר טוב", מסכמת אימאן את חומרת המצב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg