ראשי » חדשות » דעות

צפון קוריאה גרעינית, מה עושים עכשיו?

הגיע הזמן להכיר במציאות העגומה: צפון קוריאה גרעינית וזה לא הולך להשתנות. יש ללמוד את הלקח מכישלון המו"מ המתמשך עימה, במיוחד בנוגע למאמץ לעצור את איראן, שעדיין לא חצתה את הסף

בשבוע שעבר צפון קוריאה חשפה עוד הישג בתוכנית הגרעין שלה – עוד שלב בדרך להשגת היעד של יכולת איום גרעיני על שטחה של ארצות הברית. מדובר בניסוי בטיל בליסטי בין יבשתי (ICBM) שיכול להגיע לאלסקה. למרות הדיווחים אשר שיקפו בהלה מהצעד, פיתוח ICBM אמנם מסמן יכולת משמעותית ומדאיגה עבור ארצות הברית, אבל לא הייתה כאן באמת הפתעה. גם מועד הניסוי לא הפתיע. בכל הקשור לתוכנית הגרעין שלה, צפון קוריאה ממוקדת בראש וראשונה באיום הנתפס מארצות הברית, ולא במקרה בחרה לחשוף את הטיל בארבעה ביולי, יום העצמאות של אמריקה.

ללא קשר להישג האחרון, צפון קוריאה כבר מדינה גרעינית, וכנראה כך תישאר, והיא עסוקה כל העת בשיפור יכולותיה. על כן, בניסיון להתמודד עם האיום הגרעיני שהיא מציבה, אין כל טעם בהמשך ההתנהלות במגרש הלא ריאלי שבו ארצות הברית לא מוכנה לומר את המילים "מדינה גרעינית". צריך להפסיק גם להביע פליאה בכל פעם שצפון קוריאה מוכיחה התקדמות שהייתה צפויה לחלוטין. היה ברור שהיא תגיע לטילים בין יבשתיים ארוכי טווח, ובסוף גם תצליח להציב ראש חץ גרעיני על הטיל הזה. זו רק שאלה של זמן.
 
הגיע הזמן להודות גם שהשאיפה לחזור לשלחן המשא ומתן עם צפון קוריאה בתקווה להחזיר את הגלגל לאחור ולפרק אותה מיכולתה הגרעינית היא בגדר אשליה. צפון קוריאה כבר שם, והיא שילמה על כך מחיר גבוה – בסנקציות ובבידוד בינלאומי. אם לא ויתרה בשלבים מוקדמים יותר, איזה אינטרס יהיה לה לוותר היום, כאשר היא כל כך מתקדמת? קשה להניח שיש משהו שיכול לשכנע אותה לוותר על היכולת הגרעינית מלבד קריסת המדינה כפי שאנחנו מכירים אותה.

מה כן צריך לעשות? קודם כל לשנות גישה כלפי הסוגיה, ולגבש אסטרטגיה שנשענת על הכרה בעובדות הבסיסיות של הסיפור העגום הזה: שצפון קוריאה היא מדינה גרעינית, ושזאת התוצאה של 25 שנים של דיפלומטיה כושלת. שחקנים בינלאומיים מובילים דבקו באופציית המשא ומתן, והתעקשו להישאר שם – או לא לעשות דבר, כפי שקרה בתקופת אובמה, עם מדיניות ה"סבלנות האסטרטגית" – גם כאשר היה ברור שהכיוון לא מצליח. בין הסבבים השונים, צפון קוריאה צברה כמויות של פלוטוניום, פיתחה תוכנית להעשרת אורניום, ביצעה חמישה ניסויים גרעיניים, ועוד אין ספור ניסויי טילים, עד לטיל הבין יבשתי שנחשף כעת.
 
יש להוריד את אופציית המשא ומתן עם צפון קוריאה מסדר היום, לפחות לעת עתה. כל העסקאות האפשרויות כבר נוסו ונכשלו. כל רעיון שמעלים כעת הוא בסך הכול לבוש קצת אחר או אריזה אחרת של רעיון שנוסה. כך גם הרעיון שמציפים היום לגבי הפסקת התרגילים הצבאיים המשותפים של ארצות הברית ודרום קוריאה בתמורה להקפאת הניסויים הגרעיניים וניסויי הטילים של צפון קוריאה. גם בהנחה שצפון קוריאה תסכים לעסקה, ואף תצליח לסחוט סיוע כלכלי נוסף מהמעצמות, על איזה בסיס מניחים שהיא לא תצא באופן חד-צדדי מההסכם מתי שתרצה, כפי שעשתה פעמים רבות בעבר? וגם אם תקיים את ההסכם, מה באמת הושג? בנוסף, כל ניסיון לשאת ולתת עם צפון קוריאה – בעבר ובהווה – גם נתקל באילוץ בדמות העמדות של רוסיה וסין. שתי המדינות מתנגדות להפעלת מנופי לחץ משמעותיים על צפון קוריאה.
 
בדיון חירום במועצת הביטחון בעקבות הניסוי האחרון, שגרירת ארצות הברית ניקי היילי ציינה שהאפשרויות הדיפלומטיות מצטמצמות. היא אמרה שאם רוסיה וסין לא יצטרפו לסנקציות חדשות, ארצות הברית תפעל לבד נגד האיום, עם כל קשת האפשרויות העומדות בפניה. ״אם נצטרך, נתקוף, אבל מעדיפים לא להגיע לזה". אבל על איזו תקיפה מדובר? מה המטרה? לעצור את התוכנית באופן פיזי? להרתיע?

אלא אם פוגעים בהמשך קיום המשטר הצפון קוריאני, בתקיפה צבאית מסיבית או באמצעות הרס כלכלי, החלופה הריאלית היא הרתעה והכלה – הרתעה שמכוונת להניא את צפון קוריאה משימוש בנשק גרעיני. במקום לכוון את האנרגיות לעוד סבב של משא ומתן שנדון מראש לכישלון, על ארצות הברית לגבש מדיניות, ואולי חשוב מכול – יש ללמוד את הלקח מכישלון המשא ומתן המתמשך עם צפון קוריאה, במיוחד בכול הקשור למאמצים לעצור את איראן, שעדיין לא חצתה את הסף. גם לגבי איראן, המוטיבציה בתחום הגרעין לא השתנתה, והמשך התקדמותה לא צריך להפתיע.

ד"ר אמילי לנדאו, חוקרת בכירה ב-INSS, וראש פרויקט בקרת נשק וביטחון אזורי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח