שנתיים להסכם הגרעין: כך ישראל צריכה להיערך
טוב תעשה ישראל אם תנצל את ההסכם, שדחק את האיום האיראני למספר שנים, לשיפור היערכותה מול איראן עד לשלב בו יוסרו רוב המגבלות מעל תוכניתה הגרעינית
ב-14 ביולי מלאו שנתיים להסכם הגרעין בין איראן למעצמות. בשנתיים שחלפו מאז חתימתו הפך ההסכם לעובדה קיימת. איראן עומדת בשלב זה בהתחייבויותיה להסכם, גם אם מנסה מדי פעם לבחון את גבולותיו. דבקותה בהסכם משקפת רצון להמשיך במימוש פירותיו הכלכליים ולהימנע מלשחק לידי הממשל האמריקאי החדש, שכבול מצדו במחויבות הקהילה הבינלאומית להסכם ובהתנגדותה להפרתו.מבחינה כלכלית יכולה איראן להציג תמונה מעורבת בעקבות ההסכם. אין ספק, כי מאז יישומו חל שיפור במצבה הכלכלי, בעיקר לנוכח העלייה החדה בהכנסות המדינה מנפט ופתיחת המשק האיראני להשקעות זרות. הסרת הסנקציות הבינלאומיות איפשרה לאיראן לחתום על שני חוזי ענק עם חברת איירבאס האירופאית ועם חברת בואינג האמריקאית לרכישת כ-200 מטוסים חדשים ועל עסקת ענק בסך 4.8 מיליארד דולר עם חברת האנרגיה הצרפתית טוטאל לפיתוח שלב נוסף של שדה הגז דרום פארס.
מתקן להפקת גז באיראן
צילום: AP
עם זאת, בנקים וחברות במערב עדיין מסתייגים מחידוש העסקים עם איראן, הן מחשש לתגובתה של ארה"ב והן לנוכח הכשלים המבניים מהם סובלת הכלכלה האיראנית, ובהם ריכוזיות יתר, שחיתות ושליטת משמרות המהפכה בכלכלה. לצד צמיחה כלכלית מרשימה של למעלה משישה אחוזים, ניתן להצביע על שיעור אבטלה גבוה המגיע ליותר מ-40% בקרב צעירים. זאת ועוד, השיפור הכלכלי ברמת המאקרו טרם חילחל לאזרח הפשוט.
בזירה הפנימית תרם הסכם הגרעין משמעותית לניצחון המחנה הפרגמטי בהנהגת הנשיא רוחאני בבחירות לנשיאות שהתקיימו בחודש מאי. תוצאות הבחירות היוו מסר ברור של תמיכת הציבור בדרכו של רוחאני ורצון בהמשך שיתוף הפעולה עם המערב. גם בבחירות למועצות המקומיות, שנערכו במקביל לבחירות לנשיאות, זכו רשימות המועמדים המזוהים עם המחנה הרפורמיסטי בהישגים משמעותיים. אף על-פי כן, מוקדי הכוח המרכזיים באיראן עדיין נשלטים על-ידי הממסד הדתי השמרני בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי. שליטה זו מציבה אילוץ כבד בפני כל ניסיון מצד רוחאני לקדם רפורמות נרחבות. העימות חסר התקדים המתנהל בשבועות האחרונים בין הנשיא למשמרות המהפכה סביב דרישתו לצמצם את מעורבותם בכלכלה מעיד על מערכת האילוצים והמגבלות במסגרתה הוא פועל.
מסר ברור של תמיכת הציבור בדרכו של רוחאני ורצון בהמשך שיתוף הפעולה עם המערב.
צילום: EPA
גם בזירה האזורית לא חולל הסכם הגרעין שינוי משמעותי במדיניות איראן. את מאמציה הגוברים של איראן לבצר את השפעתה האזורית ניתן לייחס להתפתחויות במזרח התיכון הערבי יותר מאשר להסכם הגרעין. מיגור דאעש בעיראק והישגי המשטר הסורי בחסות רוסיה מספקים לאיראן הזדמנויות נרחבות להרחיב את השפעתה, בעיקר באמצעות ארגונים שליחים הפועלים בחסותה. אך לצד מעורבותה האזורית הגוברת, אין להתעלם גם מן האתגרים הניצבים בפניה. המעורבות הרוסית בסוריה מאיימת על הדומיננטיות האיראנית במדינה זו ויכולתה של איראן לממש הגמוניה אזורית במרחב שרובו ערבי וסוני נתקלת בקשיים, במיוחד על רקע פעילותם של גורמים נוספים במרחב, ובראשם רוסיה, טורקיה וערב הסעודית. גם השינוי בגישת ארה"ב כלפי איראן מאז כניסת הנשיא טראמפ לתפקידו הגביר את הלחץ עליה ואת החשש בטהראן מפני התגבשות קואליציה אזורית אנטי-איראנית.
לסיכום, הסכם הגרעין סיפק לאיראן הזדמנויות חדשות לשפר את מצבה הכלכלי ואת מעמדה האזורי והבינלאומי, אך אין בו די כדי לפתור את מצוקותיה הכלכליות ואת האתגרים בפניהם היא ניצבת מבית ומחוץ. טוב תעשה ישראל אם תנצל את ההסכם, שדחק במידת מה את האיום האיראני למספר שנים, לשיפור היערכותה מול איראן עד לשלב בו יוסרו רוב המגבלות מעל תוכניתה הגרעינית והיא תוכל לבסס מחדש את יכולותיה הנרחבות. הערכות אלו מחייבת התבוננות מושכלת הלוקחת בחשבון לא רק את עוצמתה והישגיה של איראן אלא גם את מגבלות כוחה, חולשותיה והאילוצים הניצבים בפניה.
ד"ר רז צימט הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם