ראשי » חדשות » דעות

הניסוי של התקשורת כשל - האזרחים קובעים את סדר היום

במשך יותר מדי שנים שייטו גופי תקשורת ענקיים מעל ראשו של הישראלי הממוצע. כיום, עם הרשתות החברתיות שבהם כל אייפון הופך לגוף תקשורת, תם העידן הרע הזה

צ'ינגהואנגדאו היא עיר נמל בצפון סין - עיירה במונחים סיניים - שבה מתגוררים כ-3 מיליון בני אדם. בשנה שעברה החל בה ניסוי מרתק שהיה אמור לשנות את עולם התחבורה כולו: אוטובוס עילי ענק המתרומם כמעט חמישה מטרים מעל פני הכביש, כשמתחתיו, בין דפנות גבוהות הנעות על מסילות קבועות בשני צדי הדרך, ממשיכות לנסוע כרגיל מכוניות פרטיות ומשאיות.

הרעיון עלה כבר בתחילת העשור, וזכה מתחילתו להתעניינות אדירה וכיסוי תקשורתי רצוף. לפי החזון שפמפמה החברה שבנתה את האוטובוס הפלאי, לא פחות מ-1,200 בני אדם יכולים לנסוע בו בו-זמנית, בזכות ניצול כל רוחב הכביש והיעדר ההשפעה על המשך תנועת הרכבים שמתחתיו.
 
באוגוסט 2016 החל הניסוי, ונפסק כמעט מיד. לפני כחודש הודיעה החברה על פירוק המיזם, וכל ההשקעה ירדה לטמיון. לכישלון היו שותפים גם ממדים פליליים, אבל גם בלי זה התברר שהרעיון פשוט לא ישים במציאות.

מהר מאוד גילו מהנדסי הפלא התחבורתי החדש כי ברגע שמכונית הנוסעת מתחת לאוטובוס תרצה לפנות ימינה או שמאלה, היא תיתקל בבעיה קשה שתיאלץ אותה לבלום ולסכן את המכוניות שמאחור. התברר גם כי העובדה שלפתע עצם עצום כזה מכסה את השמיים מעליך, במהירות שונה מזו שבה אתה נוהג, עשויה לבלבל את הנהג הממוצע ולהכניס את הכביש כולו לסחרחרה מסוכנת שסופה תאונות רבות וקטלניות. ברוח ימי טראמפ סיכם בצער העיתון 'בייג'ינג ניוז' את המיזם כולו במילים "פייק מדע".

במדינת ישראל מתקיים כבר שנים רבות ניסוי דומה - לא בתחום התחבורה אלא בתחום התקשורת. גם כאן המטרה היא לעבור מעל ראשי האנשים באמצעות גופים גדולים וחזקים, ולקוות שמי שעובר למטה ישתף פעולה ויזרום. לעומת המקרה הסיני, כאן זה התאפשר לא מעט זמן בעיקר כי למטה, בכביש התקשורתי העממי, כמעט לא נסעו מכוניות. גופי הענק הללו שלטו כאוות נפשם בתנועת המסרים שרצו להעביר לציבור, והמעטים שניסו לפלס את דרכם למטה נדרסו והוצאו משימוש בלי שכמעט לאף אחד היה אכפת.
 
אבל המצב הזה נגמר: הרשתות החברתיות - בעיקר פייסבוק העממית וטוויטר הברנז'אית - החלו לייצר מערכת תנועה שבה כל אדם עם סלולרי יכול לעלות על הכביש הזה ששמו "התקשורת הישראלית". פתאום גם לגופי תקשורת קטנים יחסית יש תהודה ציבורית רחבה באמצעות כפתור ה'צייץ מחדש' או ה'שיתוף'. לפתע גופי הענק הללו שמשייטים מעל ראשי כולנו בשלווה ובנחת, ובתוכם מצטופפים כל עם ישראל כדי לראות את המהדורה בשמונה בערב למשל, נתקלו בבעיה.
 
הנתיבים למטה, שעליהם שלטו גופי התקשורת עד עכשיו, החלו להתמלא במכוניות פרטיות שגם להן יש משהו חשוב לומר ולהעביר לציבור. לפעמים, כשהאוטובוס הזה מתעקש לפנות שמאלה ושוב שמאלה, התנועה מלמטה דווקא רוצה ימינה - ואז מתרחשת תאונה. אם נמשיך את המשל, התאונה הזאת היא ירידה חדה ומתמשכת בנתוני הצפייה של חדשות ערוץ 10 וחדשות ערוץ 2. גם כלי תקשורת אחרים שפעם החזיקו בכוח אדיר שמים לב פתאום שמשהו השתנה.

פעמיים השבוע חשתי באופן אישי עד כמה נתיבי התקשורת השתנו דרמטית - פעמיים שבהם עליתי על רכב קטן מסוג אייפון, ובתמונה אחת קטנה או שתיים שצילמתי בו הצלחתי להגיע לציבור גדול תוך כדי עקיפה של גופי תקשורת ענקיים שהמשיכו לשייט מעל ולהוביל את צופיהם ומאזיניהם למקומות שאליהם הם מעוניינים להגיע, בלי ממש לשאול את הנוסעים אם זהו באמת מחוז חפצם.
 

במוצאי השבת האחרונה הלכתי להפגנה הקבועה נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. היא מתקיימת כבר 33 שבועות ברציפות, כמה עשרות מטרים מביתי שבפתח-תקווה. בעודי משוחח עם כמה מהמפגינים ראיתי שלט ענק שאי אפשר לפספס, ניצב כמעט מעל במת הנואמים, מעוצב בקפידה ותלוי במיומנות, שעליו נכתב: "ביבי אשם - עד שתוכח חפותו".
 

מבוא לאזרחות בפתח תקווה. שיהיה בהצלחה עם מדינת האנרכיה שאתם רוצים לייסד פה pic.twitter.com/y2dfMbJlpt

— Ariel Schnabel (@ariel_schnabel) 8 ביולי 2017

לא האמנתי ששלט כזה, המנוגד לערך הדמוקרטי הבסיסי ביותר ולפיו כל אדם זכאי עד שתוכח אשמתו, אכן נתלה בהפגנה של מי שלכאורה באים בשם שלטון החוק ותובעים עשיית דין צדק. במשך שעה ארוכה ראו את השלט הזה לא מעט אנשים, ואף אחד לא מחה. אף אחד לא חשב שצריך אולי להסיר את החרפה הזו.

צילמתי את השלט, העליתי לרשת החברתית, ואז החל המבול - אלפי לייקים, מאות שיתופים וגם דיונים תקשורתיים שבאחד מהם רואיינתי עם ראש שב"כ לשעבר כרמי גילון, שנאם בהפגנה וטען שלא ראה את השלט אך הודה כי הוא פסול.

מקרה דומה אירע שלושה ימים לאחר מכן: בביקור בכותל המערבי שמתי לב שהרחבה הרגילה מלאה, ואילו החלופית, 'עזרת ישראל' שנבנתה במיוחד לזרמים שאינם אורתודוקסיים, ריקה לחלוטין. הצמדתי את שתי התמונות, העליתי לרשת, ומהומה רבתי החלה.

 

שתי הרחבות בכותל, האורתודוקסית והאלטרנטיבית, כפי שצילמתי אותן ממש עכשיו, צהרי י״ז בתמוז. לשיפוטכם pic.twitter.com/eVcXIQZoXw

— Ariel Schnabel (@ariel_schnabel) 11 ביולי 2017

איני יודע אם התמונה של השלט תגרום להפגנות השמאל במוצאי שבת בפתח-תקווה להיראות אחרת מעתה. אני גם לא בטוח שהרפורמים יתחילו לנהור בכמויות ל'עזרת ישראל' בגלל התמונות שפרסמתי. אבל דבר אחד התברר לי השבוע: נגמר המונופול של גופי התקשורת הענקיים שמשייטים לנו מעל הראש. הניסוי הזה נכשל.

לנו יש כעת - גם כאזרחים פרטיים, וגם כמי שעובדים בכלי תקשורת שהם אולי קטנים יותר מבחינת תפוצה, אך בעלי אידיאולוגיה ברורה ומסודרת וכן תחושת שליחות שאינם קטנים מאלה שחשים העיתונאים בגופי הענק - יכולת להעלות דברים לסדר היום ולשנות אותו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אריאל שנבל

עיתונאי בכיר ב'מקור ראשון'

לכל הטורים של אריאל שנבל