ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

בנט מגבה את נתניהו: "רה"מ פעל בצורה נקייה בנושא הצוללות"

על רקע פרשת המגנומטרים בהר הבית, נפתלי בנט מוותר על ההזדמנות לתקוף את נתניהו, ובוחר להישאר מפויס ואפילו לגונן עליו. "כשיש לך יד על ההגה", מסביר יו"ר הבית היהודי, "אתה מאבד כמה לוקסוסים, כמו להאשים את הנהג". ראיון

"מי שאומר שהיהודים אשמים בזה שרוצחים אותם, נותן לגיטימציה לטבח הבא", מתקומם שר החינוך נפתלי בנט, בעקבות רצח בני משפחת סלומון בנווה-צוף (חלמיש) בשבת האחרונה. "מי שמטיל אשמה בנו, הוא זה שמייצר את האווירה שבגינה מחליט רוצח שפל לשחוט יהודים בביתם בערב שבת. לא הקורבנות, לא ההתיישבות ולא מנהיגי ישראל".

בשבוע שעבר עוד הספיק בנט להביע תמיכה בהחלטת נתניהו – יש שיאמרו: להפעיל לחץ על ראש הממשלה – להציב גלאי מתכות בכניסה להר הבית, בעקבות רצח השוטרים רס"מ האיל סתאוי ורס"מ כמיל שנאן. "אני מגבה את ראש הממשלה ואת השר לביטחון פנים: חייבים לעמוד חזק בעניין קיום הביטחון בהר הבית", צייץ בנט בטוויטר. "לפני כמה ימים נרצחו שני שוטרים בהר הבית בשל פרצה ביטחונית של היעדר מגנומטרים. במכה יש מגנומטר. בכנסת יש מגנומטר. בכותל יש מגנומטר. דרישת הווקף היא צבועה".
 
לאורך כל המשבר התבטא בנט באופן ברור נגד התקפלות בשאלת אמצעי הביטחון בכניסה להר, גם כשנטען שהמהלך הזה יוביל להסלמה. "השאלה היא האם הר הבית בריבונות יהודית", אמר לנו לפני החלטת הקבינט. "רצחו שני שוטרים על ההר. הזעקה הערבית פה היא פייק-עלבון שנועד לייצר תסיסה. יש ניסיון מצד הרשות והפת"ח לחמם את האזור. מרגע שראש הממשלה הצהיר שיהיו מגנומטרים ובדיקות, צריך לעמוד מאחורי הדבר הזה".

באותה הזדמנות הוא לא חסך את שבטו מהח"כים הערבים שהתבטאו בחריפות נגד הצבת המגנומטרים, ונמנעו מלגנות את הרצח בנווה-צוף. "חברי 'הרשימה המשותפת' לא רק שאינם מגנים, הם ממש מתסיסים. חלק מהם מתנהגים כאויבי ישראל ממש, ושוללים את זכותה של ישראל להתקיים. במקום שהמנהיגים של הפלסטינים ושל ערביי ישראל ירגיעו את השטח, הם מבעירים את השטח. במקום שיכירו בזכותנו לחיות כאן בדו-קיום, הם חותרים לביטול הקיום של היישוב היהודי בארץ ישראל.

"הייתי בבית משפחת סלומון עם צאת השבת. אין מילים לתאר את גודל הזוועה. רק חיית אדם מסוגלת לרצוח כך אנשים חפים מפשע, שכל חטאם הוא יהדותם. מי שמשלם קצבאות למשפחות מחבלים, קורא כיכרות על שם רוצחי ילדים, מסית ומשקר לגבי הכוונות של ישראל בנוגע להר הבית, וקורא למאות אלפי אנשים לצאת להבעיר את הרחובות - הוא זה שאחראי לפיגוע הזה. עלינו כחברה לחדול מההאשמה וההלקאה העצמית, ולהתאחד נגד הטרוריסטים. טרור אפשר למגר - בכוח, במעשים, בנחישות ובעקביות. אין לי ספק שלוחמינו ידעו להתמודד עם כל אתגר ביטחוני".

אלא שהנחישות הנדרשת נמסה בישיבת הקבינט של ליל שני השבוע. באום-אל-פחם הפגנת המונים הצליחה לסחוף אליה בקושי שישים איש, בירושלים כמאתיים מוסלמים עלו להר למרות הבידוק הביטחוני החדש, אבל שב"כ וצה"ל המשיכו להזהיר מפני משבר בסדר גודל שקשה לשער, וישראל המבוהלת קיפלה את המגנומטרים. גם לאחר הסרתם התעקש הווקף להמשיך בפעולות המחאה, והודיע שתפילות המוסלמים יוסיפו להתקיים מחוץ להר. כנראה אפילו הוא מתקשה להאמין שממשלת ישראל אכן ויתרה על כל החמרה בבידוק הביטחוני, והשיבה את המצב לכפי שהיה לפני רצח השוטרים.

התמיכה של בנט בנתניהו, או הלחץ מצדו על ראש הממשלה, לא הספיקו כשלמשוואה הצטרפה התקרית ברבת-עמון, שם חיסל מאבטח ישראלי את המחבל שתקף אותו. כשהגיע בנט לישיבת הקבינט בליל שני, הוא עדיין תמך בראש הממשלה, ככל הנראה מבלי שידע שמלבד המגנומטרים גם המצלמות יסולקו מהכניסה להר. ברגע האמת הוא הצביע נגד הסרת אמצעי הביטחון, אך נותר במיעוט יחד עם איילת שקד וזאב אלקין. מאז הוא מתבטא בזהירות רבה בעניין, מקפיד שלא לצאת נגד נתניהו באופן ישיר.

למעשה, המצב בהר הבית חזר לחלוטין לקדמותו - היהודים נדרשים לבדיקות קפדניות שכוללות אפילו חיפוש אחר תשמישי קדושה, והערבים לא.
"יש אפליה נגד יהודים על הר הבית, והיא לא מוצדקת. צריך לאפשר להיות שם באופן חופשי, ובסופו של דבר לאפשר גם להתפלל שם. אני חושב שיכולים להיות פתרונות סדורים בעניין, אבל אני לא רואה בממשלה הנוכחית את הרצון הפוליטי לקדם את זה. מצד שאר מרכיבי הממשלה, רק מעטים יתמכו בכך".

מדוע אתה לא עולה להר הבית?
"עשיתי את זה פעם אחת בגיל 14, כחבר ב'נוער התחייה', כשהעליות להר עוד לא היו פופולריות. אני לא יודע להסביר עד הסוף מדוע לא עליתי שוב מאז. אני רואה בהר הבית מרכז לאומי של מדינת ישראל, ואני מכבד מאוד את מי שעולה".

הזהירות של בנט לאחר החלטת הקבינט השבוע, דווקא כשאפשר היה לצפות שיתקוף מימין את ראש הממשלה, מצטרפת לשורה של התבטאויות תומכות נתניהו, לפחות על פני השטח. כך למשל במהלך ועידת מקור ראשון שהתקיימה בחודש שעבר, יצא שר החינוך נגד ההפגנות הנערכות בקרבת ביתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. גם השבוע הוא חוזר ואומר: "מה המפגינים רוצים? שהיועמ"ש יכריע אם להעמיד לדין ראש ממשלה לפי עוצמת ההפגנות? אני מכיר את מנדלבליט ארבע שנים אינטנסיביות. ההפגנות לא יזיזו לו, הוא ישר כמו סרגל. אני סומך עליו שהוא ישפוט אמת. השלטים המופרכים כאילו 'ביבי אשם כל עוד לא הוכח אחרת', הם לא לגיטימיים".

גם בנושא הצוללות יוצא בנט להגנת נתניהו, ושולל את הטענות נגד העסקה. "יש לי לא מעט מחלוקות מול נתניהו, לא על כל דבר אנחנו מסכימים אידיאולוגית, אבל אני יכול לומר בוודאות גמורה: הוא לא יפגע בביטחון ישראל, לא בשביל תמורה כלשהי ולא בשביל כסף. אני משוכנע שנתניהו פעל בצורה נקייה, כשרק שיקולי ביטחון עומדים לנגד עיניו. אני כבר 11 שנה צמוד אליו, ואת הדבר הזה אני פשוט יודע.

"הצוללות שנרכשו הן צורך ביטחוני והן הצוללות הנכונות. צריך לזכור שהרמטכ"ל הוא זה שהמליץ על ההצטיידות בהן. זו לא הגנָבָה, הכול נקבע פה אחד. אני ידוע כחבר קבינט מאתגר וספקן, אבל אני יכול לומר שבהצבעה הזו הרגשתי גאווה על כך שאנחנו חושבים ארבעים שנה קדימה, ושמחתי שלפני ארבעים שנה היו שרים שקיבלו החלטות קריטיות שמשפיעות עלינו היום. מהתקשורת נראה כאילו קנו משהו לא דרוש, כביכול נעשתה עסקה לא ראויה. זה שקר גמור. קליטת הצוללות היא הכרח ותעודת ביטוח אסטרטגית לביטחון ישראל עשרות שנים קדימה. גם המטכ"ל הנוכחי שותף למחשבה שהן נחוצות. בשונה מהמון אנשים אחרים שמדברים על הצוללות, אני הייתי שם, שאלתי שאלות, חקרתי ולבסוף הצבעתי בעד".

גם כשאנחנו שואלים את בנט על אודות השיחות בין נתניהו לנוני מוזס, שבהן דנו השניים כיצד לפגוע בו ובמפלגה בראשותו, יו"ר הבית היהודי לא משנה את הטון. "לא נעים לשמוע שיחה כזו, אבל האמת היא שכל מפת התקשורת מסובכת מאוד ורוויה אינטרסים על גבי אינטרסים. אני שמח שהפרשיות האלה מאחורינו – כך אני מקווה. הן רק הציפו את מערך האינטרסים הסבוך. אתה זקוק כמו חמצן לכלי תקשורת שיהיה הגון, ויביע את הדברים מכיוונים שונים. הבשורה הגדולה ביותר היא הפייסבוק. אני מדבר עם 400 אלף עוקבים, וזה כלי שאני לא מבין איך יכולתי להסביר משהו בלעדיו".

ואכן בנט הוא פעיל פייסבוק ותיק ואינטנסיבי, שמשתמש בפלטפורמה להעלאת סרטונים באופן קבוע. את המדיום הזה הוא ניצל כדי להבהיר את עמדותיו בנוגע למתווה הכותל ("כל כך הרבה דיסאינפורמציה, אמרו ש'רחבת ישראל' סגורה"), כדי לדווח לציבור על פעולות משרד החינוך, והשבוע אף שידר מתוך בית משפחת סלומון בנווה-צוף.

"כשאתה מסביר בגובה העיניים, אנשים מבינים", אומר בנט. "יש רעב וביקוש רב למידע אמין. פעם היה מונופול על הצינורות שמעבירים את המידע, בינתיים הערוץ הראשון והיחיד התפתח להמון ערוצים, ויש עודף מידע. גלאי האמת אצל הציבור הולכים ומתחדדים, אנשים מבינים יותר וחדים יותר, אבל רוצים גם סדר בבלגן".

את הפוסטים שלך אתה כותב בעצמך?
"אין פוסט שעולה בלי אישור שלי, ואת רובם אני כותב. גם הציוצים בטוויטר הם שלי".

האם לדעתך ראש הממשלה היה צריך לנצל את הפייסבוק ככלי הסברה בעניין הפרשות שנכרכו בשמו, במקום להתראיין לערוץ 20?
"יש התנפלות על נתניהו. קחו למשל את פרשת הצוללות, האיש ברחוב בטוח שראש הממשלה כבר אשם. דווקא הריאיון לשמעון ריקלין כפה על כל עיתוני יום שישי לצאת עם הדברים שנתניהו אמר. כשראיינו את ברק אובמה או שלחו פרחים לאבי גבאי, לא ראיתי את אותה רמת ביקורת שהייתה נגד ריקלין".

אחרי שהתרגלנו לעימותים תמידיים בינך לבין נתניהו, הרבה מאוד ביוזמתך, אתה לפתע מפויס מאוד כלפיו. מה השתנה?
"אני מרגיש שיש תהליך מסוים של התנקות. צריך להבין שבהרבה עניינים העמדות שלנו שונות, וכדי להביא בסוף לקידום התפיסה שלי, זה כרוך בחיכוך. במהלך 'צוק איתן' סברתי שצריך להיכנס למנהרות. כשעלתה הצעה לשחרור מחבלים הייתי נגד, והצלחנו למנוע את זה. הצלחנו להעביר את חוק ההסדרה למרות ההתנגדויות, והצלחנו להביא לשדרוג מעמד הקבינט בניגוד לרצונו של ראש הממשלה. נתניהו גם הפך דעתו בנוגע לחוק ירושלים, ובסוף תמך בו. כל זה לא היה קורה בלי חיכוך.

"גם מתן תיק המשפטים לאיילת שקד היה כרוך בחיכוך גדול. אני לא אוהב את החיכוך הזה ולא נהנה ממנו, אבל באתי לפוליטיקה בשביל מהות, ולא בשביל הכיף. פוליטיקה היא כלי לחולל מהות, ואני משתמש בה כדי לעשות טוב לעם ישראל. עימותים עושים לי רע, אבל זה הכלי הכי אפקטיבי כדי להביא לשינוי לטובה. זה אמצעי ולא מטרה".

נשאר בך כעס אישי בעקבות הצלחתו של נתניהו לקחת מכם מנדטים בישורת האחרונה של מערכת הבחירות?
"אני לא במשחק של אמוציות. ציבורית יש לא מעט חיכוכים, אבל בתוך הקבינט השיחות ענייניות. אנחנו לא חברים ולא צריכים להיות חברים, אני שר בממשלת נתניהו ואנחנו משתפים פעולה הרבה פעמים. דבר אחד צריך לזכור: יש הבדל עצום בין ממשלת נתניהו 2013-2009 לבין מה שקורה בממשלות נתניהו מרגע שנכנסנו לזירה.

"אז זו הייתה ממשלה שלא העזה לגעת במערכת המשפט, ששחררה מחבלים, שהקפיאה בנייה ושדיברה על מדינה פלסטינית. נכון, חלק מזה היה בגלל עידן אובמה, אבל אנחנו שינינו את אופי הממשלה. אני עמוד שדרה של פלדה לממשלה, במקום שבו אחרים נשברים תחת לחץ. משנות השמונים ואילך שחררו מחבלים בכל פעם שהייתה חטיפה, ואילו אחרי חטיפת שלושת הנערים, עוד לפני שהתגלו הגופות, קרה ההפך: החזרנו מעל שישים מחבלים לכלא. לא היה דבר כזה בעבר. אנחנו מבקשים להפוך את החטיפות לנטל לא רצוי עבור הצד השני".

מה שמעלה את סוגיית גופות החיילים הדר גולדין ואורון שאול ז"ל.
"אכן יש פה הזדמנות להפוך את המשוואה. זה כמו אדם שמחזיק כוס קפה ונהיה לו חם יותר ויותר עד שהוא נאלץ לעזוב את הכוס. ככה צריכה להיראות החזקת הגופות: שיכאב לחמאס יותר ויותר עד שירצו להיפטר מהן. אני סבור שאנחנו צריכים להפסיק כליל את שחרור גופות המחבלים. צריכים לצמצם ביקורי משפחות אצל אסירים עד למינימום המותר בחוק הבינלאומי, ואנחנו לא שם. צריכים לצמצם הטבות לאסירים כמו קניות בקנטינה, ערוצי טלוויזיה. לא יודע אם זה יחזיר את הגופות, אבל צריך לשנות את המשוואה תפיסתית.

"משוחררי עסקת שליט רצחו את ברוך מזרחי, את מלאכי רוזנפלד ואת דני גונן, והיו מעורבים בחטיפת הנערים. כל אלה מתו בגלל אותו שחרור. לא נעים לעמוד עם הגישה הזו מול המשפחות, אבל זה מה שעשיתי. התפקיד שלנו הוא לדאוג לכל מדינת ישראל. החזרת הגופות הביתה היא לא אינטרס רק של המשפחות אלא אינטרס לאומי, ופה יש התנגשות ערכים".

חוק ירושלים מאוחדת, שבנט גאה בו, מכיל שני חידושים שאמורים למנוע שינוי במעמד העיר. כיום ניתן לחלק את ירושלים אם יתמכו בכך 61 חברי כנסת, ואילו לפי החוק החדש יידרשו למהלך כזה שמונים אצבעות. כמו כן, כדי לשנות את הדרישה הזו, יהיה צורך ברוב מיוחס של 61. השבוע, לאחר שורה של עיכובים ודחיות, עבר החוק בקריאה ראשונה,

"יש פה הגנה כפולה על העיר", אומר בנט. "בשמאל תמיד אומרים 'מה, הכפר ולג'ה זה ירושלים?', אבל בואו נחדד: ברק וערפאת לא דיברו על השכונות הללו, אלא על העיר העתיקה ועל הר הבית. התוכנית של השמאל זה שהר הבית, הר הזיתים, עיר דוד ושלושה רבעים בעיר העתיקה יהיו פלסטיניים. אנחנו נישאר עם הרובע היהודי והכותל. אני לא מתעלם מסוגיית הערבים שמחוץ לגדר. כפר עקב זה באמת לא ירושלים, על זה אין מחלוקת. יש פתרונות יצירתיים, ואני שוקד עליהם בימים אלה".

ימים עמוסים עוברים על שר החינוך נפתלי בנט. בתוך כל האירועים הביטחוניים הוא נדרש גם לעבודה השוטפת, שכללה למשל בשבועות האחרונים דיונים רבי-משתתפים בנושא עיצוב זיכרון השואה למאה השנים הבאות, הקמת בית ספר ראשון לאוטיסטים בבני-ברק החרדית, הכנסת לימודי תיאוריה בנהיגה לבתי הספר התיכוניים, וכל זה בשלהי תקופת הבגרויות. במקביל המשיכו לבעבע סוגיות הנפץ כמו ההדתה במערכת החינוך, אימוץ ילדים על ידי זוגות חד-מיניים, והרכבת רשימת הבית היהודי לקראת הבחירות הבאות – עם או בלי חברי האיחוד הלאומי.

עם כניסתך למשרד החינוך הצהרת באירוע של מנהלי בתי ספר: "אני שונא את הביטוי מפקח. מה מפקח? אתם מנהלים! אנחנו נטפל בדבר הזה". הגשמת את ההצהרה ההיא?
"התפיסה שלי בכל משימה היא פשוטה: אני ממנה מנהל, מגדיר לו משימות, נותן לו כלים ואז מודד אותו. אם הוא טוב – יופי. אם הוא רע - אחליף אותו. בהתאם לכך, עשינו צעדים משמעותיים מול מנהלי מוסדות החינוך, ובכלל זה צמצום חוזרי המנכ"ל שאנחנו מפילים עליהם. אנחנו נותנים למנהלים הרבה חופש בעיצוב המסגרת שלהם, רבע מהמערכת זה זמן גמיש שנתון להחלטתם. אם כתוב 'שיעור גיאוגרפיה', מותר לך כמנהל להגיד 'בגיאוגרפיה אנחנו חזקים, אני נותן תנ"ך או מתמטיקה במקום'. עם המפקחים אנחנו עובדים על מעבר מ'מוד פיקוח' ל'מוד פיתוח' - איך לסייע למנהלים בפיתוח תוכניות לימוד.

"לראשונה הכנסנו מדדים מלאים לבתי הספר, כי אם אני לא מודד, אני לא יכול לבצע. כעת יש תמונה בית-ספרית לפי פרמטרים ערכיים והישגיים כאחד, שמראים איפה אנחנו עומדים. המדדים העיקריים הם זכאות לבגרות, איכות הבגרות, מניעת נשירה, אחוז גיוס, מצב האלימות וכמות ההעתקות. המשימה שלנו בשנה הקרובה היא לעבור למודל דיפרנציאלי: בית ספר מצטיין לא יראה כמעט מפקח. לא צריך פיקוח על מנהל טוב, צריך לתת לו להמריא. את כוחות הפיקוח נשמור לבתי הספר החלשים. נחליף מנהל איפה שצריך, או ניתן מנטור שייפגש עם המנהל בתדירות גבוהה וישפר אותו. היחס השוויוני ישתנה לטובת הצרכים האמיתיים של כל מוסד".

המבנה הניהולי המסורבל של מערכת החינוך ומבנה השכר של המורים, לא מאפשרים לתגמל מורה טוב וגם לא לפטר מורה גרוע. בלי שום גמישות בהעסקה "מלמטה", אין איך לשפר את המערכת. אתה באת מהיי-טק, אתה יודע איך ארגון צריך לעבוד.
"הכול אמת. אבל עובדה שעם אותם אילוצים, אם אתה שם מנהל מעולה במוסד חינוכי אחד ומנהל בינוני באחר - הראשון ימריא והשני ידשדש".

אתה שר החינוך. אתה יכול לשנות את האילוצים האלה.
"תביטו, מלאי המורים הנוכחיים הוא נתון, ובו אין מה לעשות מלבד שיפור וליווי. אבל יש גם צינור של מורים חדשים שנכנסים פנימה, ופה אנחנו עושים מהלכים דרמטיים. אם אי אפשר לפטר בקלות, נעלה את הרף בצינור הכניסה. לראשונה יש מבחני קבלה למכללות, שכרגע חלים על שליש, ובהמשך נגיע למאה אחוז מהמעוניינים ללמוד הוראה. יהיה גם מבחן נוסף של אגף ההוראה לקראת שיבוץ. כך תהיה לנו בקרה על איכות המורים.

"אני ריאלי ויודע מה אפשר לעשות ומה לא, אבל אני כופר באמירה שאי אפשר לשנות. ההפתעה הכי גדולה שלי במשרד זה כמה מהר אפשר לשנות. המהפכה במדעים ובמתמטיקה היא דוגמה נהדרת. הייתה תחושה שאנחנו בדעיכה בלתי נמנעת בתחום. בשנת 2005 היו לנו 13 אלף מסיימי חמש יחידות לימוד במתמטיקה, ובשנת 2015 כבר ירדנו ל-8,500. האוכלוסייה גדלה, אבל מספר הנבחנים במדעים ירד. השנה כבר נבחנו 16,600 תלמידים בחמש יחידות במתמטיקה, ובשנה הבאה צפויים להיות 18 אלף, יעד שאליו תכננו להגיע רק שנה אחר כך. מתברר שאפשר לתקן. אני מאמין במורים, ואפשר לעשות פלאים גם בשיפור איכות ההוראה. אדם הוא יצור שיודע לצמוח.

"עשינו צבר גדול של מהלכים תשתיתיים במכה אחת – הכנסנו סייעת שנייה בגני ילדים, הקטנו את הכיתות לממוצע של 27 תלמידים בכל הארץ. הצהרונים מסובסדים ואני מקווה שנצליח גם בעניין החופשות. יצרנו אשכולות של 15 גננות עם גננת מובילה שחונכת אותן. זו הזרקת איכות למקום שלא טופל עד היום. גננת תמיד הייתה לבדה, בלי חדר מורים, ולא היה לה ממי ללמוד".

 
מה הבשורה שלך בנוגע לחופשות?
"אני רוצה לצמצם את החופשות בגילאים הנמוכים סביב פסח, סוכות, אסרו חג. שר האוצר משה כחלון משתף איתי פעולה, ואני אופטימי בעניין הזה. אני לא מתכוון לסיים את הקדנציה הזו בלי להביא פתרון של קיצור חופשות הילדים".

הלכת חזק על נושא חמש היחידות במתמטיקה, אבל מה עם מי שלא בנוי לתחום?
"תוכנית החמש הייתה מבצע הצלה למדינת ישראל, לא פחות מזה. ענף ההיי-טק והתעשיות הביטחוניות יקרסו בלי זה. בנוסף, תוכנית המתמטיקה והמדעים היא התוכנית הטובה ביותר לסגירת הפערים החברתיים. באופקים רק שני אחוזים ניגשו לחמש יחידות, ואילו ברמת-השרון 25 אחוזים. בחצור-הגלילית שניים ובקריית-אונו 26. זה יצר פער חברתי קבוע. המשמעות היא שאם באת משכונה חלשה, לא תשרת ביחידה 8200 ולא תעבוד בהיי-טק. אנחנו קוטעים את הדטרמיניזם הזה. ייקח זמן, אבל בעוד שש שנים אני צופה זינוק בכל עיירות הפיתוח. במקומות שאף ילד לא עשה בהם בגרות של חמש יחידות, פתאום רואים מהפך. ויש לילדים האלה הורים גאים, ויש בני דודים ואחים שילמדו מהם. אנחנו לא זורקים עליהם כסף, אלא דורשים מהם לעבוד קשה".

ובכל זאת, יש מי שלא יכולים לצלוח את הלימודים האלה.
"זה נורא קשה, אבל לא מדובר רק בכישרון. אני מנסה לעודד את התלמיד לחרוש ולהתאמץ, להיות מתוסכל ולהתגבר. כי החיים קשים, ומערכת החינוך מכינה אותך לחיים. מותר לדרוש מאנשים לעבוד קשה. כך זה גם בספורט ובמוזיקה - אי אפשר להצליח בלי לשרוף אלפי שעות. אני רוצה להנחיל את ערך המאמץ. זה זולג ממתמטיקה למדעים ומשם לספורט ולמוזיקה. משה הרשקוביץ, המנהל של אורט לוד, אמר לי שמאז שהתחלנו את המאמץ במתמטיקה הכול מזנק, לא רק המדעים. נכון, לא צריך שכולם יעשו חמש יחידות, צריך 20 אחוז. במקביל אנחנו מפתחים ומחזקים את החינוך הטכנולוגי והמקצועי, עם כמה בשורות משמעותיות כמו תעודת מקצוע או בגרות חלקית בבית ספר מקצועי. אנחנו מאפשרים דרגת ביניים בין בגרות לבין 12 שנות לימוד".

נפתלי בנט גדל במשפחה יהודית-אמריקנית חילונית שהייתה מחוברת מאוד לציונות, עלתה ארצה וחזרה בתשובה. לא פעם סיפר על הוריו שהפגינו במרכז שכונת דניה החיפאית נגד מדיניות אוסלו, גם על חשבון שעות העבודה שלהם. הוא כבר התחנך בתנועת בני עקיבא, אבל גדל בחיפה ולא בקריית-משה הירושלמית או דומותיה. ניכר כי הביוגרפיה שלו משפיעה גם על נקודת מבטו באשר לציונות הדתית והלא-דתית.

נושאי דת ומדינה היו בעבר דגל המפלגה הדתית-לאומית, והיום נראה שאתם חוששים לגעת בזה.
"תפיסתי הכללית על דת ומדינה היא פחות או יותר ברוח אמנת גביזון-מדן, אמנת השכל הישר. אני מאוד מתחבר אליה, אבל אני ריאלי ויודע מה המבנה של הקואליציה הנוכחית ושל כל קואליציה אפשרית בעתיד הנראה לעין. ברור מה אפשר לעשות ומה לא. יש הרבה מה לתקן למשל במערך הגיור הלאומי, אבל אנחנו עושים הרבה דברים טובים.

"יש צורך שמישהו יעמוד על הצד הדתי, ויהיה מעין יתד נאמן. אני עוסק יותר ביהדות ובציונות, זה הדרייב שלי. אולי זה נובע מההיסטוריה הפרטית שלי, מהוריי ומאשתי שהיו חילונים גמורים וחזרו בתשובה. הוריי חינכו אותי לטייל בארץ, לאהוב אותה וללמוד את ההיסטוריה ואת הייעוד היהודי. הם לא התעסקו בסוגיית סגירת חנויות בשבת. מישהו צריך להתעסק בזה, ויש במפלגה שלנו מי שהנושא יותר קרוב אליהם".

יש ויכוחים בתוך המפלגה בסוגיות האלה?
"יש ויכוחים, וזה בסדר. מה, בוז'י הרצוג וסתיו שפיר חושבים אותו הדבר? יהודה גליק וצחי הנגבי מסכימים על הכול? למה אצלנו צריך להיות תמיד נורא מדויק? המכנה המשותף שלנו זה ארץ ישראל, עם ישראל, מורשת ישראל. בתוך הגוון הזה יש מגוון. אנחנו צריכים לחנך את עצמנו להיות הרבה יותר מגוונים, להכיל ולספוג ויכוחים".

השבוע התפרסמה כתבה עם הדוברת שלך, ברית פרץ, שמקיימת זוגיות והורות להט"בית. כמה מבוחריך מן הסתם הרימו גבה.
׳׳אני מעריך אנשים לפי אופיים, ולא לפי דתם, צבע עורם או נטייתם המינית. אני מקווה שכך ינהגו כולם. פגשתי את ברית לפני כשנתיים כשחיפשתי דובר חדש. מצאתי בן-אדם נפלא ודוברת מקצועית, ומבחינתי כך אני מתייחס אליה. אינני עוסק בחייה הפרטיים".
 
אתה חשוד תמידית כמי שעתיד לערוק יום אחד לשורות הליכוד ולהתמודד משם על ראשות הממשלה. האם אכן יש סיכוי שזה יקרה?
"אני נשאר בבית היהודי, ואני מאמין בבית היהודי. אבל אני מאמין גם שצריך להרחיב מאוד את הבית. צריך להכיל את סמוטריץ' בקצה אחד, ובקצה השני מישהו כמו איל אסד, דרוזי שהוא קצין בצה"ל, או מוחמד זועבי, שהוא ערבי-ישראלי ציוני. זו צריכה להיות מפלגה עם מטרייה רחבה מאוד שתכניס אליה כמה שיותר ציונות, ושתכיל הכול".

ובמה היא תהיה שונה מהליכוד?
"ביסוד שלה. היסוד של הליכוד הוא ז'בוטינסקי – דגל הביטחון ורק ביטחון. ואם אתה נצמד רק לשם, אתה יכול להגיע למקומות לא טובים כמו ההתנתקות, נאום בר-אילן וכדומה. כשאתה בא מהיסוד היהודי, אתה במקום אחר לגמרי. העוצמה שלך בעמידה תחת לחצים היא עם שורשים הרבה יותר עמוקים, וזה מקרין על הכול. יש לנו אידיאולוגיה אמיתית. אני חושב שבארבע השנים שאני 'כאן' ולא 'שם' הוכחנו שדברים שרואים משם רואים גם מכאן, מהממשלה. באנו והזרקנו לתוך צומת קבלת ההחלטות כוח עמידה שלא היה קודם.

"צוק איתן הוא הדוגמה המובהקת ביותר לכך. מערכת הביטחון נתקפה אז בחוסר אמון בעצמה ובהכרח שיש להשתמש בצה"ל כדי להגן על מדינת ישראל. ידעו שיש מנהרות, אבל האמינו שחמאס לא יעשה בהן שימוש. זה נוגע לחוסר רצון עמוק מצד כוחות הביטחון ליצור מגע עם האויב. בלבנון הצטיידו ב-130 אלף רקטות מאז שיצאנו, חלקן מדויקות. הניתוק מעזה עלה לנו בהרוגים ובמלחמות. זרקנו משפחות מהבית, וחמאס בנה שם אימפריה. איפה זה לא קרה? ביהודה ושומרון. יש שם התיישבות, לכן שם אין אימפריית טרור. יש מעט חוליות, וגם זה בשליטה. אבל האסטרטגיה השגויה הזו מוטמעת בכל המערכות הביטחוניות".

אבי גבאי ויאיר לפיד מתחרים כיום על המנדטים שיאפשרו להם לגבור על נתניהו. האם תמליץ על לפיד לראשות הממשלה במקרה שמפלגתו תנצח בבחירות בפער מובהק?
"אנחנו נמליץ לראשות הממשלה רק על מועמד מהמחנה הלאומי. אני מברך את לפיד על שהוא מתבטא בצורה יותר ימנית ויהודית, וימים יגידו כמה זה מעוגן ועד מתי. הוא אכן חבר, אבל אני לא יכול להמליץ על אדם מהשמאל לראשות הממשלה.

 
"מעבר לכך, למדנו בשתי מערכות בחירות ש'הבית היהודי' תמיד אחרון בתור אצל ראש הממשלה. לולא ההפתעה שהייתה אחרי בחירות 2015, כשאביגדור ליברמן לא נכנס לממשלה והיו חייבים אותנו כדי שתקום קואליציה, לא היינו מקבלים את תיק המשפטים. בית יהודי חלש יקבל את תיקי התיירות והמדע. כל מה שקורה זה מכוח פוליטי. אי אפשר לסמוך על ניסים. בטווח הארוך, בוודאי שאנחנו צריכים להוביל את המדינה כולה. יש לנו סבלנות. אנחנו רואים שהיעד של 'יד על ההגה' כבר התממש".

יש סיכוי שראש ממשלת ישראל יהיה חובש כיפה?
"בוודאי, ובלבד שההסתכלות תהיה ממלכתית כל הזמן, ולא מגזרית. שבמהות הוא יקום בבוקר ויחשוב על כל עם ישראל".

אם מדברים על משרד המשפטים, שקד הצליחה להרשים מאוד גם אנשים מחוץ לאגף הימין. יש חשש שהשקד יקום על יוצרו?
"אני סוּפר-גאה באיילת שקד ובצמיחה המיוחדת שלה. הצלחתה היא הצלחתי. באותו אולטימטום אחרי הבחירות, אף אחד – כולל איילת - לא האמין שנקבל את תיק המשפטים. ונתתי לה את המשפטים כי האמנתי ביכולות שלה. מאז אני כל יום מופתע לטובה. היא נכס מיוחד לעם ישראל, והיא תגיע רחוק מאוד.

"בסיעה שלנו יש רֵעות די נדירה. ברור שיש תחרות בפריימריס, אבל יש פרגון יפה. גם השותפות לדרך עם שקד זה משהו שמאוד עוזר. אנחנו צוות, עובדים ביחד. לאורך כל הקריירה שלי תמיד הייתי עם אנשים. מעולם לא רציתי להיות סוליסט".

תסכים להיות שר בממשלת שקד?
"אני גאה מאוד בשקד", הוא חוזר בחיוך.

בצד השני של המפה הפוליטית התנהל לאחרונה קמפיין הפריימריס של אבי גבאי, שהיה בעל מאפיינים דומים מאוד לזה של בנט בשעתו. כמו בנט, גם גבאי הגיע למפלגה משום מקום. הוא עבר בשטח, הִרבה בפרסומי פייסבוק ואיגף את מוסדות המפלגה בדרך לכיבושה. "יש למפלגת העבודה רצון להתחדשות", אומר בנט. "אני מתרשם שגבאי מדבר בגובה העיניים, ואנשים אוהבים את זה. יש בינינו היכרות סבירה, ברמה של חבר ממשלה. יש לנו גם מכנה משותף מהעולם העסקי, ובעצם היינו שני שרי הממשלה היחידים שניהלו חברה.

"אבל מאוד חרה לי שהוא בחר לנקוט בלשון של קיטוב, כשדיבר על עמונה מול דימונה. זה פופוליזם הכי נמוך, בדומה ליצהר ואיתמר ("הכסף קבור בין יצהר לאיתמר", אמירה של לפיד – א"ג וח"נ). עובדתית זה שקר מוחלט. אין שום הטבות מיוחדות לתושבי יהודה ושומרון. פשוט אין. לצערי הם גם מופלים לרעה בגלל אי החלת חוקי המדינה. לא חל שם חוק פיצול דירות, לדוגמה".

טוענים שבתי הספר בהתנחלויות קטנים יותר, כך שההשקעה בכל תלמיד גדולה יותר.
"יש בתי ספר יותר קטנים בחינוך הדתי כי יש הפרדה בין בנים לבנות. אבל בקצה, הילד לא מקבל יותר אלא להפך, כי יש פחות עושר של חוגים ומגוון של מגמות. אין שום תעדוף להתנחלויות".

מה חשבת על הקמפיין של אראל מרגלית נגד גבאי? אתם הרי חולקים את אותו קלוגהפט.
"אני לא מתעסק בקמפיינים של אחרים. לגבי משה קלוגהפט, שהוא אכן היועץ של שנינו – מבחינתי הוא קודם כול חבר, והוא במידה רבה ארכיטקט הכניסה שלנו לחיים הפוליטיים. אדם מוכשר וערכי מאוד. אוהבים לצייר אותו בצורה מסוימת, ואני לא שם".

בנט, כאמור, לא טוען שפוליטיקה היא כיף. כאיש משפחה, העיסוק שלו כמובן משפיע מאוד על רמת הנוכחות בבית. בין התחביבים שלו תמצאו טיולים במסלולי הארץ ("יצאתי עכשיו לטיול נהדר של שלושה ימים עם בני יוני"), הרבה מאוד קריאה, והשתובבות עם הילדים. "כשהייתי ילד לא הבנתי את השיר 'אז למה לא כל יום שבת': אני הרי רוצה גם לשחק בדברים שאסור בשבת. היום אני יודע שזו המתנה הכי גדולה. לוקח לי שעה בתפילת ערבית, והפוליטיקה מתפוגגת.

"השבתות שלנו משפחתיות מאוד. אנחנו לא מרבים לצאת עם חברים, כי בשבת אני אבא מוחלט. אני גם משתדל ששלושה בקרים בשבוע אני אהיה זה שמפזר את הילדים בבוקר, וערב אחד בשבוע להגיע עד שמונה בערב. יש לי קשר קרוב מאוד עם הילדים שלי".

בנט מעיד שאין לו רב פוסק הלכה, "אבל אני אדם מאוד מאמין. המשפט שמלווה אותי תמיד הוא 'לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיפטר ממנה'. מצד אחד יש ביטחון בהשם, מצד שני אין לי שום פטור מלהתאמץ בכל כוחי להביא לשינוי במקום שצריך. יש הרבה אי הצלחות, אבל ברגע שיש לך ביטחון באל - אתה סולח לעצמך ולא אוכל את עצמך על שגיאות, כי זה לא מועיל בכלום. אני לא לוקח ללב שום דבר ושום טוקבקים".
 
אתה מתגעגע להיי-טק?
"אני מתגעגע מאוד לחלקים בהיי-טק. היומיום שם זה חדוות יצירה. בערכים מסוימים הפוליטיקה וההיי-טק הם כמעט הפכים. שם הייתי אובססיבי לשקיפות, כל הזמן עדכנתי את כל העובדים שלנו במצב, כדי שיקבלו החלטות טובות. כולם עובדים למען מטרה משותפת. בפוליטיקה אי אפשר להיות שקוף, כי לכל אחד אינטרסים שונים. אבל המפתח הוא לעשות טוב לעם ישראל, לכן אני חייב להתעסק גם בפוליטיקה".

יש נקודות שבירה?
"לא, אבל יש ימים קשים, כמו בבחירות האחרונות. התוצאות שלהן היו מכה קשה שנבעה משגיאות שעשיתי. היה קשה גם סביב המנהרות בעזה, כשאתה רואה שכולם מפספסים את הסיפור. עוד קושי הוא שאי אפשר לשקף לציבור את התמונה המלאה, ולכן לא מבינים אותך. המון ישראלים חושבים שאנחנו החלטנו להחריב את עמונה ותשעת הבתים בעפרה. תשאלו אנשים וזה מה שיגידו לכם. לא מבינים שירשנו פסק דין חלוט, ואי אפשר היה לשנות. מצד שני, יש ימים שמחים, כמו כשאתה רואה 16,600 תלמידים שמסיימים חמש יחידות במתמטיקה. ויש הרבה הישגים כאלה".

הכיפה שלראשך מושכת אליך חצים מסוג מאוד מסוים. נשאל חד וחלק: יש הדתה במערכת החינוך?
"אין הדתה. אין מטרה להחזיר בתשובה אף אחד. מה שיש בהחלט זו תוכנית לחיזוק המורשת היהודית-ציונית של כל ילד. זה לא סוד, זה נמצא בעקרונות המפלגה שכתבתי - כל ילד צריך לדעת מה זה קידוש, מה זה ליל הגשרים והשבת השחורה, ומי היו הרמב"ם, ש"י עגנון ויוני נתניהו. לכן אנחנו משיקים מכיתה א' עד י' תוכנית תרבות יהודית.

"בשבוע שעבר ערכתי ביקור פתע באגף ספרי הלימוד של משרד החינוך. עובדים שם כעת על ספר של תרבות ישראלית-יהודית. מה שרואים בכריכת הספר, זה מי שאני – הזמנה ללמוד מי היו הרמב"ם ורש"י ומי היו לאה גולדברג וברל כצנלסון. בשביל זה באתי לפוליטיקה. תפיסתי היא שאין הפרדה בין יהדות לציונות, זו מורשת אחודה. וזה מה שמוציא ממני תשוקה לעבוד.

"אני רואה את תקומת ישראל כאירוע בסדר גודל תנ"כי. אילו המשיכו לכתוב את התנ"ך הסיפור הזה הרי היה נכנס, וגם מלחמת ששת הימים. אלה אירועים שאינם נחותים מהקמת בית ראשון ושני. אני חושב שכל ילד במדינה חייב את המטען הזה, וזה גם מה שכתוב בחוק החינוך הממלכתי: 'מטרת החינוך הממלכתי... ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם'. זה חוק מ-1953 שתוקן ב-1990 בידי אמנון רובינשטיין, איש מרצ. זה מה שהיה ברור לבן-גוריון ולאהרן ידלין וליצחק נבון. אכן נוצר כאן פחד – אלה צועקים 'הדתה', והאחרים צועקים על כל דבר 'הקרן החדשה'. יש כיוונים שונים, אבל לא הכול קורס. הכול בסדר. עם ישראל נהיה יותר ציוני, יותר שומע מוזיקה יהודית, יותר קרוב ליהדות. אני מתכוון להמשיך בזה. לפי מדד ההפחדה היינו צריכים לראות ילדים חרדים שיוצאים בשיירה מרמת-אביב לבני-ברק, וזה לא המצב".

מנגד ישנה תוכנית התנ"ך הממלכתית של ד"ר נילי וזנה, שגם חילונים יצאו נגדה כשהצהירה שהמטרה היא לנתק את התנ"ך מתולדות עם ישראל. אצלה ספר הספרים הופך לספר היסטוריה והגות, קהלת ומשלי נלמדים באופן פילוסופי, שיר השירים זוכה לניתוח ספרותי אירוטי וסיפורי התנ"ך מצטמצמים למינימום.
"לא יקום ולא יהיה. זו אמירה מחרידה ובלתי מתקבלת על הדעת. כל תוכנית כזו לא תגיע אפילו לשולחני".

החשש ממך קשור לסוגיית חילופי האליטות. האם טוב בכלל להיות אליטה חדשה? יש לאליטה הישנה או לחברה בכלל, ממה לחשוש?
"היה רגע שבו הבנתי שהציבור שלנו רואה את הדברים לא נכון. סביב פרשת דומא היו מי שיצאו בגל כעס על השב"כ שהוא מענה עצורים. היו האשמות על מה ש'הם' עושים. אמרתי אז: זה לא הם, אנחנו הממשלה, אנחנו המדינה. קרה דבר חמור וצריך לתקן.

"הציבור שלנו בפוסט-טראומה של אוסלו, ההתנתקות, סגירת ערוץ 7 בצורה מרושעת, סתימת פיות של דורות. זה התחיל בתנועת החירות והמשיך ב'פרופלורים' של אוסלו ובעצירת אוטובוסים של מפגינים בדרך לקטיף. אבל אנחנו כבר לא שם. היום אנחנו מנהיגים את המדינה. אנחנו במשפט, בחינוך ובביטחון, ואנחנו דומיננטים. לכן אנחנו צריכים לשנות את המנטליות שלנו. כשיש לך יד על ההגה אתה מאבד כמה לוקסוסים, כמו להאשים את הנהג. מאבדים את הלוקסוס של להסתכל על החיים בפריזמה אחת. כשאתה לא מתיימר להיות בהנהגה, מותר לך לדאוג רק לצורך צר. כמנכ"ל מועצת יש"ע היה לי הלוקסוס לחשוב רק על ארץ ישראל. היום אני קם בבוקר וחושב על כל עם ישראל, ולא רק ארץ ישראל.

"עוד לוקסוס שאתה מאבד זה שאי אפשר להגיע למהמורה לא נעימה, לצאת החוצה ולתת למישהו אחר לפתור, כפי שציפו מהמפלגה שלנו בנושא עמונה. קל יותר להיות באופוזיציה ולצרוח, מאשר להתאמץ בכל כוחך להעביר את חוק ההסדרה. עמונה פונתה, אבל הכיוון היום טוב מאוד. אנחנו צריכים לצאת מהקורבנות שלנו. להיות נחושים באידיאל שלנו, אבל לא לרמוס את הצד השני ולא לקרוא להם פרופלורים. ברוך השם שיש במדינה גם אנשי שמאל, ברוך השם שיש חרדים, חילונים ודתיים. איזו מדינה אפורה הייתה לנו אם כולם היו מזן אחד".

זו תשובה למגזר הדתי. מה אתה עונה לחששות של החילונים?
"הפתרון הוא לתקשר, לדבר ולהקשיב מתוך מוכנות להיות מושפע. אנחנו תנועה של כל מרכיבי העם. אין לנו שום רצון שכולם יהיו כמונו. אנחנו מקדמים את הערכים שלנו, אבל מתוך הגוונים שיש בעם. מדינת ישראל עוד תשגשג הרבה יותר, ותמשיך להיות מקום נפלא לגור בו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg