המשטרה חקרה את המוכר הפלסטיני של 'בית רחל ולאה' בנוכחות הביטחון המסכל
יוסוף זעתרי נאלץ לטעון בחקירה שהקונים היהודים, עמותת 'הרחיבי', זייפו את מסמכי הרכישה של הבית בחברון, אך תיעוד ויזואלי של מעמד הרכישה הוכיח כי הייתה חוקית
פרקליטות מחוז ירושלים הודיעה השבוע כי תיק החקירה בחשד לזיופים ברכישת 'בית רחל ולאה' בחברון נסגר. הנימוק לסגירת התיק היה היעדר ראיות לביצוע עברה פלילית.'בית רחל ולאה' הוא בית שנרכש על ידי אנשי היישוב היהודי בחברון, בנוסף ל'בית המכפלה'. בעוד שבשבוע שעבר נכנסו המתיישבים ל'בית המכפלה', 'בית רחל ולאה' עומד בשיממונו. בצה"ל ריתכו את הדלתות של הבית כדי למנוע כניסה של מתיישבים אל המקום.
את הבית רכשה מידי זעתרי, פלסטיני תושב חברון, עמותת 'הרחיבי'. לפני כשנה ניסו חברי העמותה לאכלס את הבית, אך פונו בהוראת הדרג המדיני, וחקירה נפתחה בעניין. המוכר קיבל מחסה בביתו של עורך דינה של העמותה, דורון ניר־צבי, ובאופן חריג אף הוחלט, בתיאום עם מערכת הביטחון, להטיס את זעתרי ומשפחתו לחוץ לארץ דרך נמל התעופה בן־גוריון.
ברשות הפלסטינית ביקשו לשים את ידם על זעתרי ואף התנכלו למשפחתו, והיא הפעילה עליו לחץ. לבסוף הסגיר המוכר את עצמו לידי הביטחון המסכל. זעתרי, שביקש להינצל מעונש המוות הקבוע בחוק הפלסטיני למי שמכר נכסיו ליהודים, הגיש תלונה במשטרה הישראלית בטענה כי הקונים זייפו את מסמכי הרכישה. נציגי הרוכשים זומנו לחקירה, ובמהלכה הציגו את מסמכי הרכישה המקוריים וכן תיעוד ויזואלי מהמפגשים שקיימו עם המוכר, ובו נראה זעתרי מבצע את המכירה באופן חופשי. ברשות הפלסטינית מנעו את חקירתו של זעתרי, המוחזק במעצר גם בימים אלו.
עם סיום החקירה בישראל הודיעה המשטרה כי היא ממליצה לסגור את התיק, אך בפרקליטות התעקשו כי ההחלטה בתיק תתקבל רק לאחר שגם זעתרי ייחקר. כעת מתברר כי חקירה כזו תואמה עם אנשי הביטחון המסכל הפלסטיני והתקיימה לפני כמה שבועות בנוכחותם.
במסגרת הפעולות שנערכו בתיק החקירה על רכישת הבית זימנו שוטרי משטרת ישראל את המוכר הפלסטיני יוסוף זעתרי לחקירה, והוא הגיע אליה מלווה בנציגי הרשות הפלסטינית. חוקרי משטרת ישראל שאלו את זעתרי על מכירת הבית בחברון, והיה ברור שהודאה מצדו שלפיה המכירה נעשתה באופן חוקי עשויה לחרוץ את דינו ולגזור עליו עונש מוות על פי חוקי הרשות הפלסטינית.
בעקבות הגילוי פנתה ח״כ נורית קורן אל השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, ותמהה "כיצד ייתכן שרשויות החקירה הישראליות משתפות פעולה עם הרשות הפלסטינית בחקירת עצור שכל עוונו מכירת קרקע ליהודים. מדוע מסרה מדינת ישראל את זעתרי לידי הרשות הפלסטינית כשברור שהעונש על מעשהו הוא גזר דין מוות?" עוד תהתה קורן בפנייתה לשר ארדן: "האם יעלה על הדעת לתת משקל לחקירת המוכר, כאשר בחקירה נוכחים אנשי הרש"פ והמוכר יודע שבסיום החקירה יוחזר לבית המעצר שממנו יצא? האם במצב הדברים מצופה ממנו כי אכן יאמר את האמת ויודה במעשה המכירה?"
ח"כ קורן הוסיפה ואמרה: ״לא ייתכן שאזרחים שהשקיעו ממיטב כספם ברכישת בית, מגובים במסמכים ובחוזים המאמתים זאת, ייאלצו להתמודד עם ביורוקרטיה סבוכה ותימנע מהם הזכות לאכלוס כנהוג על פי חוק. המשפחות פנו אליי בבקשה לעזרה לאחר ששמו להן מקלות בין הגלגלים, ואמרו כי הן מתמודדות עם הליכי בירוקרטיה מפרכים, בעוד הבתים עומדים ריקים כבתי רפאים. מסתמן, לכאורה, שיתוף פעולה תמוה בכל עניין החקירה בין הרשויות הישראלית לפלסטינית. הגשתי שאילתה בנושא לשר לביטחון הפנים, שצפוי לתת מענה בתחילת שבוע הבא״.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "רשויות החקירה הישראליות אכן משתפות פעולה עם הרשויות הפלסטיניות. במקרה הנדון היה שיתוף פעולה שאפשר את חקירתו של זעתרי, אשר היה המתלונן ועד מרכזי בתיק, ועדותו הייתה חיונית לחקירה יעילה בתיק. עניין המשקל הראייתי ובחינת מהימנות העדות נבחנו על ידי הגורמים הרלוונטיים בפרקליטות. גביית העדות בנסיבות העניין הייתה הכרחית לקידום החקירה בתיק. בשום שלב לא הועבר זעתרי לרשות משטרת ישראל. חקירתו נעשתה בשעה שהיה במשמורת הרשות הפלסטינית. מכיוון שלא הועבר לרשותנו, הוא לא הוחזר על ידינו לידי הרש"פ".
אקו"ם