שבר עמוק: בנט וביבי מכשירים חוטבי עצים
כל מי שיתעמק בנתונים של דירוג הרשויות בזכאות לבגרות יראה בקלות: המדינה מחלקת את החברה הישראלית לילדי עשירים וילדי עניים, לאלו שמקבלים הזדמנות ולאלו שמוסללים לשאיבת מים וחטיבת עצים
פוסט אחד של ראש מועצת רמת נגב, ערן דורון, תוקע סיכה בבלון הנפוח של דירוג הרשויות בזכאות לבגרות. ערן, ראש מועצה צעיר, שנכנס לאחרונה לתפקידו (החליף את שמוליק ריפמן, שהלך לעולמו) כותב: "הרבה התקשרו לברך אותי היום על שרמת הנגב מופיעה בארץ במקום השלישי בזכאות לבגרות. זה כנראה יהיה לא פופולרי להגיד אבל אני לא חושב שיש סיבה מיוחדת לחגיגה הזאת. אני מעדיף להגיד את הדברים כמו שהם מאשר לעשות סיבוב תקשורתי חסר משמעות. הרי מדובר בתלמידי התיכון לחינוך סביבתי שהוא תיכון ממיין לבגרות (כלומר 100% מהתלמידים אמורים להיות זכאים לבגרות), ומדינת ישראל מעבירה לו תקציבים רבים יחד עם שכר לימוד מופקע שנגבה מההורים, שפועל כבועה בדלנית מסביבתו. על כן אין פה בשורה או ביטוי של מאמץ יוצא דופן בתנאים שווים, מעבר לכך שאני לא מאמין בתרבות רייטינג של ציונים כמדד לאיכות החינוך."המקרה של רמת נגב הוא דוגמה אחת קטנה לשיטה כולה. הפכנו כבר מתורגלים בעניין. ממש כמו בדו"ח העוני השנתי. באופן מפתיע, הרשויות החזקות ועתירות המשאבים, הציבוריים והפרטיים, מככבות בצמרת ההישגים, והמוחלשות מדשדשות בתחתית הטבלה. ממש כמו בבדיחה העתיקה "למה האחרונים תמיד בסוף?".
תלמידי תיכון עושים בגרות. התקרנפות מתקדמת.
אייל מרגולין, ג'יני
לא מדובר בתעודת סוף שנה, שמחייבת כמה תיקונים. מדובר בשבר עמוק. מדובר בחלוקת הארץ והחברה הישראלית לילדי עשירים וילדי עניים. לאלו. כל מי שיתעמק מעט בנתונים יראה זאת בקלות. קחו, למשל, את הנתון של אחוז הנערים המקבלים הקלות (או בשמן המכובס "התאמות") בבחינות הבגרות. בראש הרשימה נמצאות מועצות אזוריות וערים עשירות. עם עד 80% מקבלי הקלות. אכן, מגיפה של ממש. אזור אסון.
מנגד, הרשויות החלשות ביותר, בעיקר מהפריפריה המזרחית, ערבית וחרדית, "מדשדשות" עם אחוזים בודדים של נערים המקבלים הקלות. וראו איזה "פלא": דווקא הרשויות הללו, עם כל כך הרבה נערים "נורמטיבים", שלא זוכים להקלות, משיגות אחוזי זכאות לבגרות נמוכים, ולא דיברנו עוד על איכות תעודות הבגרות.
בנט. תתחילו לעבוד.
צילום: הדס פרוש, פלאש 90
למי שלא מכיר את התעשייה, חשוב להבהיר: ההקלות מתבססות על אבחונים יקרים, שמתאפשרים רק כאשר יש הורים שיכולים לשלם אלפי שקלים ורשויות, המספקות תשתית לאבחונים. הוסיפו לזה בתי ספר מתוקצבים ומשוכללים בהרבה, שיעורים פרטיים, תכניות מצוינות והעשרה, ריבוי מגמות לימוד לבגרות, והנה התמונה מתחילה להתבהר.
כל מי שמתעלם מהמצב, מראש הממשלה, דרך שר החינוך וכל מקבל החלטות נבחר או בפקידות - אחראי למצב ולוקה בהתקרנפות מתקדמת.
מה עושים? דיון חירום בממשלה. בשבוע הבא. החלטה על תכנית לעשור הקרוב לצמצום פערים בשוויון הזדמנויות. מה תכלול התכנית? תקצוב משולש ומרובע של תלמיד מהפריפריות החברתיות, למול חברו ברשויות עשירות. תמריצים משמעותיים וארוכי טווח למורים שיעברו ללמד בפריפריות. העלאת שכר המורים. סבסוד ממשלתי מלא לאבחונים המעניקים הקלות בבחינות הבגרות. תוספת תגבורים ושעות פרטניות לבתי ספר בפריפריות. לא פחות. זו רק ההתחלה. יוקם קבינט חינוך, שיעקוב אחרי הנתונים ברמה חודשית ורבעונית, ויתבע לראות תוצאות.
ראש הממשלה ושר האוצר מתהדרים בכלכלה חזקה ומדינה עשירה. אין משמעות לכל אלה, ללא השקעה מספקת ועקבית בתשתיות הציבוריות שלנו, ובראשן החינוך. 3,4, לעבודה, ביבי ובנט!
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם