ראשי » חדשות » דעות

לשקם את אמון המשפחות שנסדק - ולמנות מתאם חדש

דבריה של לאה גולדין צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות, ואי אפשר לפטור אותם רק ככעס של אם שכולה. חובה להתוות מדיניות ברורה

המשבר שהתפתח בעקבות התפטרותו של המתאם ליאור לוטן העלה שוב לכותרות את אחד הנושאים הרגישים ביותר בחברה הישראלית - שבויים ונעדרים.

לוטן לא שיתף את הציבור במניעים להחלטתו. בהודעה שפורסמה מטעמו על ידי לשכת ראש הממשלה נטען כי מדובר בתפקיד תובעני, מקצועית ואישית, ולכן רצוי להחליף מדי כמה שנים את מי שמחזיק בו. מנגד, משפחתו של הדר גולדין רמזה כי הפרישה נבעה מכך שלוטן לא קיבל גיבוי, וכי כל הצעה שהעלה נתקלה בקיר; "ירו בו בגב", אמרה לאה גולדין.
  
כעסה של משפחת גולדין מובן. שלוש שנים אחרי מבצע צוק איתן, היא דורשת להביא את גופתו לקבר ישראל. גם משפחתו של אורון שאול מבקשת לסיים את הסאגה. שתי המשפחות מכות היום על חטא על כך שהסכימו, בזמן אמת, לקביעת הרב הצבאי הראשי שבניהן נהרגו, ולהכרזה עליהם כחללי צה"ל. "לו הם היו נעדרים, ולא חללים", הוסיפה גולדין, "כבר מזמן היו מחזירים אותם הביתה".

דבריה של גולדין צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות, ואי אפשר לפטור אותם רק ככעס של אם שכולה. החוסן החברתי הוא קריטי בסוגיית השבויים והנעדרים. הבקיעים בציבור מנוצלים היטב בידי האויב - במקרה הנוכחי, חמאס - כדי להעלות את המחיר. עד כמה שקשה לנקוב ב"מחירון" בהקשרים האלה, אין דין שבוי חי כדין גופה. אם משפחות עתידיות יסרבו להכיר בבניהן כחללים וימשיכו לחיות עם הספק, יאמיר משמעותית המחיר שישראל תידרש לשלם.

ועדת שמגר, שמונתה בעקבות חטיפתו של גלעד שליט, ביקשה לגדוע את הדיון הזה והמליצה לקבוע כללים ברורים (שעיקרם: אסיר תמורת אסיר, גופה תמורת גופה). הדו"ח שהגישה לא אומץ מעולם, ולמעשה כלל לא התקיים לגביו דיון רציני. שר הביטחון ליברמן תומך בדו"ח, אחרים סבורים שאסור לישראל לכבול את עצמה בהחלטות שהיא לא תעמוד בהן.
  
שתי הגישות לגיטימיות; חובה לדון בהן, ובעיקר - להתוות מדיניות ברורה, כולל צעדים שישראל יכולה לנקוט כדי לקדם את פתרון הסוגיה. המצב הנוכחי, שבו המשפחות מאבדות את האמון, הוא הרע מכל העולמות: הוא מוביל למשבר ערכי, ועשוי להתפתח לכדי לחץ ציבורי שהמרוויח המיידי ממנו יהיה חמאס. אגב, לחץ כזה עשוי לכלול לא רק את משפחות גולדין ושאול, אלא גם את משפחתו של אברה מנגיסטו, אחד משלושת האזרחים הישראלים שמוחזקים בעזה. קהילת יוצאי אתיופיה, שגם כך מרגישה מקופחת, תצטרף מן הסתם למאבק על רקע תחושתה המוצהרת שאם היה מדובר באזרח "אחר", מאוכלוסייה מבוססת ומקושרת יותר, המדינה היתה נזעקת לשחררו.

כדי להימנע מכך יש צורך מיידי לשקם את האמון שנסדק עם המשפחות. למנות מתאם חדש, מנוסה ובקיא ורגיש, שישמש להן אוזן ופה וגשר, ולשתף אותן בהתלבטויות ובהחלטות. כלל הברזל הבלתי כתוב בישראל אומר אמנם שעם הורים שכולים לא מתווכחים משום שהם שילמו את המחיר היקר מכל, אבל זה לא אומר שחייבים להסכים איתם או לעשות את כל מה שהם דורשים; מנגד, למוסכמה שמדינת ישראל "תעשה הכל" חייב להיות תוקף, בוודאי ערכי, מול אלה שנלחמו, ולא פחות מכך - לאלה שיישלחו להילחם בעתיד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח