במקום לטקבק נגד בג"ץ – תתפקדו למפלגות
הח"כים יכולים לשריין סעיפים בחוק מפני פסילה בעליון, אך הם אינם עושים זאת בשל מחויבות נמוכה לנושא, היעדר מנהיגות ופחדנות. תפקיד הבוחרים לדרוש מהם לפעול מול בג"ץ ולא להסתפק בקיטורים
פסיקתו האחרונה של בית המשפת העליון בנושא גירוש מסתננים לא חוקיים תסכלה שוב, בפעם המי יודע כמה, ישראלים רבים, שהוצפו בתחושת אין אונים. ציבור גדול חש שבבית המשפט יושבים שופטים שאף אזרח לא בחר, ממנים אחד את השני לתפקיד, מנהלים את המדינה כרצונם ואף אחד לא יכול להם. אז זהו, שיש מישהו שכן יכול להם: הציבור בעצמו.בישראל אמורים להתקיים יחסי גומלין בין שלוש הרשויות: הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. "במסגרת היחסים האלו, יש לחייב את בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת הסותרים את חוקי היסוד שגם אותם, הרי, חוקקה הכנסת (זו החוקה הלא גמורה שלנו), ובמקביל לאפשר לכנסת לשריין חוקים מפני פסילה. בישראל, כל הנושא הזה היה אמור להיות מוסדר בחוק יסוד: החקיקה, אך הכנסת כשלה בניסיונה לחוקק את החוק החשוב שהיה אמור להגדיר לבית המשפט העליון מה המנגנון לפסילת חוקים, מתי הפסילה קבועה ומתי זמנית, באיזה הרכב של שופטים מוסמך העליון לפסול חוק, ואיך הכנסת משריינת חוקים מפסילה. כמו כן, הכנסת צריכה להגדיר מה קורה כאשר בית המשפט העליון פוסל חוק, באיזה רוב ניתן לחזור ולחוקק אותו שוב.
ההתחמקות המביכה של הכנסת ממימוש אחריותה לקבוע את כללי משחק למערכת היחסים בינה לבין בית המשפט העליון מייצרת חיכוך בלתי פוסק בין הרשויות, וגורמת לבית המשפט לעצב בעצמו את סמכויותיו – דבר פסול ולא חוקתי כשלעצמו. נוצר מצב המשול למשחק טניס, שבו אחד מהשחקנים יורד מהמגרש באמצע המשחק והשני שממולו פשוט ממשיך לשחק. השאלה העיקרית שאנו האזרחים צריכים לשאול היא מדוע נציגינו בכנסת פשוט ירדו מהמגרש והפסיקו לשחק? דקה לפני שאתם מאשימים, פעמים רבות בצדק, את מרים נאור, אהרון ברק וחבריהם, תאשימו את חברי הכנסת וראשי מפלגות הקואליציה, שכל מה שהם עושים זה לקטר על בג"ץ במקום לעלות למגרש של הגדולים ולחבוט בכדור. רק שלא נגלה בטעות שהם האשמים האמיתיים.
אסור לסרס את בית המשפט העליון, חובה מקודשת לשמור עליו כי הוא כלי חשוב בכל דמוקרטיה, לשמירת זכויות אזרח ואדם. צריך פשוט לאזן אותו, ובישראל הוא פשוט לא מאוזן על ידי הכנסת. גם המשפטן הכי אקטיביסטי יאמר לכם שלכנסת מותר לחוקק חוקים עוקפי בג"ץ (כלומר לשריין חוקים או סעיפים בחוקים המונעים את פסילתם בעליון). הוויכוח היחיד הוא הוא האם זה אפשרי ברוב רגיל (61) או ברוב מיוחד (65 או 70). לכנסת הפחדנית שלנו אין אומץ לעשות אפילו את זה. חרפת פינוי עמונה התרחשה רק כי חברי הכנסת השתפנו ולא הכניסו "פסקת התגברות" לחוק ההסדרה, המשריינת אותו מפסילה ומאפשרת למעשה גם ביטול פסיקה שגויה של העליון. גם בנושא המסתננים קורה בדיוק אותו דבר. אז מדוע חברי הכנסת שלנו לא מתפקדים? להערכתי, שילוב של מחויבות נמוכה לנושא, היעדר מנהיגות ופחדנות.
מה עושים? מפסיקים לקנות רטוריקה לוחמנית עם אפס תוצאות, ומפטרים את חברי הכנסת חלשי האופי. איך מפטרים אותם? הדרך היחידה היא התפקדות למפלגות שהצבענו עבורן בבחירות! במחנה הלאומי יש שתי מפלגות דמוקרטיות: הליכוד והבית היהודי. המפלגות של כחלון וליברמן אינן ראויות לקול שלנו, בראש ובראשונה כי הן לא דמוקרטיות ודוחות את ההשפעה שלנו, כמתפקדים. במקום לקטר או לטקבק – תתפקדו למפלגות. רוצים להניע את חברי הכנסת ולגרום להם לשחק מול בג"ץ? תעשו בדיוק את מה שהאמריקאים עושים. הם פונים בזמן אמת לחברי הקונגרס ולסנטורים שלהם, על בסיס היותם חברי מפלגה רשומים, ודורשים מהם לקיים הבטחות, לתפקד.
עכשיו, תארו לכם שחבר כנסת, שר, או אפילו ראש ממשלה מקבלים בתוך שבוע את המייל הבא, רק כפול 100,000 מתפקדים: "לכבוד מר/גב', אני_____ ת.ז. _____ חבר מפלגה רשום, מבקש ממך בכל הכבוד הראוי, לפעול לפי עקרונות המפלגה למען גרוש מידי של כל השוהים הבלתי חוקיים בישראל וזאת ללא כל דיחוי. באם לא תעשה כן, אפעל להחלפתך כחוק בפריימריז הקרובים. בכבוד רב____".
אני מבטיח לכם שתוך ימים ספורים, בהליך חקיקה מהיר, יתוקן החוק וישוריין מפני פסילה בבג"ץ, ומהר מאוד לא יישאר כאן מסתנן אחד. כשהפוליטיקאים שלנו רוצים, הם יודעים מה לעשות. ומהר. וזה לא ייגמר במסתננים, יהיו עוד נושאים חשובים. התפקדות והשתתפות בהליך הדמוקרטי היא לא רק חובה אזרחית, היא גם אפקטיבית לאין ערוך מכל הפגנה או כותרת בעיתון. נכון לעכשיו, לצערי, אזרחי ישראל פשוט לא לוקחים אחריות על מצבם, ומאשימים את כל העולם חוץ מעצמם. ואם עוד לא השתכנעתם, אפשר להמשיך להתעצבן ולטקבק. אפילו כאן, למטה. לכו על זה.
אקו"ם