שקד החליטה לאזן את המשפט עם ערכים ציוניים
לאחר פסיקת בג"ץ על חוק המסתננים, נשאה איילת שקד נאום תקיף, שהבהיר כי השרה מבינה שאינה יכולה לנצח את האקטיביזם המשפטי, ולכן היא בוחרת לרתום אותו לטובתה
את נאומה בוועידת המשפט השישית אתמול פתחה שרת המשפטים שקד בציטוט מדברי השופט חשין מבג"ץ 'איחוד משפחות' המפורסם, בו עתרו פלסטינים שנישאו לבני זוג ישראלים בדרישה לקבל אזרחות.נאום השרה שקד בוועידת המשפט (קרדיט: לשכת עורכי הדין בישראל)
"משהונחה לפניי חוות-דעתו של חברי, הנשיא ברק, נתתי ידי בידו והנחתי לו להובילני בדרכו. עלינו הרים שבפסגותיהם זכויות יסוד, עברנו על פניהן של דוקטרינות, ירדנו אל כללי משפט פרטיקולריים, ובדרכנו ליוו אותנו כל העת הצדק, האמת, היושר והשכל הישר. לקראת סופו של המסע עלינו על אנייה והגענו אל אי באמצע האוקיאנוס. ירדנו מן האנייה, ועל המזח הקביל את פנינו איש נשוא פנים".
"'ברוכים הבאים', ברכנו האיש במאור פנים".
"'ברוכים הנמצאים' השיבונו והוספנו: 'אנו מישראל, מבית-המשפט העליון של ישראל. ומי אדוני?', שאלנו".
"'שמי הוא תומאס, תומאס מוֹר'".
"'נעים מאוד. ומהו המקום שאנו נמצאים בו?', שאלנו".
"'אתם נמצאם במדינת אוּטוֹפְּיָה', השיב האיש".
"ומהי שיטת המשפט השוררת באוטופיה? האם דומה היא לשיטת המשפט שבישראל?".
"מר מוֹר חייך והשיב: 'צר לי, אך יש הבדלים עמוקים בין שתי שיטות המשפט, ויעבור זמן רב עד שישראל תגיע למדרגת אוטופיה. לעת הזו אתם נלחמים על חייכם, על קיומה של המדינה, על יכולתו של העם היהודי לנהל חיי קהילה ומדינה ככל העמים. דיני אוטופיה - במצבכם כהיום הזה - לא לכם הם. עדיין לא. שימרו על עצמכם, עשו כמיטבכם, וחיו'. כך אמר האיש ולא יסף. 'ואיקץ, והנה חלום'".
כזכור, בפסק הדין ההוא היה ברק בדעת מיעוט שביקשה לקבל את העתירה, למרות האזהרות החמורות של השב"כ. לפי האזהרות, אחוז ניכר ממבצעי פיגועי הטרור הגיעו מקרב שב"חים, שניצלו את נישואיהם לבני זוג ערבים ישראלים כדי לנוע בחופשיות בישראל.
העתירה נדחתה על חודו של קול. חשין
צילום ארכיון: פלאש 90
חשין הוביל את דעת הרוב, והעתירה נדחתה על חודו של קול. "לולא התעורר חשין מאותו 'חלום' כהגדרתו, עובר צד, ויוצא נגד תפיסתו הדומיננטית של הנשיא דאז, השופט אהרון ברק, הייתה זו מוצאת את ביטוייה בפסק דין אסוני, שסוכל על חודו של קול", אמרה שקד.
קו המחשבה של חשין היה ברור: במצב אידיאלי זכויות האדם המקסימליות הן המצפן המוסרי של מערכת המשפט, והתביעות שהן מציבות בפני בית המשפט העליון גוברות על כל שיקול אחר. אלא שאנחנו לא במצב אידיאלי. מדינה מוכת טרור איננה יכולה להתעלם מהמחירים בגוף ובנפש אותם גובים הניסיונות לחיות בעולם אוטופי, ולכן בלית ברירה אנו מוותרים על החלום להיות מושלמים.
כך או כך, חשין וברק חלקו הנחת מוצא משותפת, לפיה החוק הרזה איננו חזות הכל. המשפט מתנהל לאור ה'מטה-משפט', דהיינו ערכי-על מופשטים המהווים מצפן וכיוון דרך. השאלה היא המינונים והמחירים: אליבא דחשין, כאשר הערכים הגדולים גובים מחיר כבד מידי השופט נאלץ להתפשר. אבל גם חשין וגם ברק האמינו בגישה אקטיביסטית מובהקת הרואה את תפקידו של השופט כמחנך ומנחיל ערכים, ולא רק כפקיד האמון על יישומו של החוק שאותו חוקקו נבחרי העם בפרלמנט.
החליטה לאזן. השרה שקד נואמת בוועידת המשפט
צילום: יוסי זליגר
גישה שמרנית אמורה לכפור בכל זה, ולדרוש ממערכת המשפט להיות רזה יותר וממוקדת יותר. וזה אולי מה שחשוב במאמר של שקד: היא לא מציעה לשופטים להיגמל מההרגל המגונה לנהל את חיינו לאור ערכים ליברליים גדולים ומופשטים, אלא מבקשת לאזן את אותם ערכים עם ערכים לאומיים וציוניים. אם עד כה רק זכויות אדם היוו את השלד של ה'מטה-משפט', מעתה גם חזון הציונות שראתה במדינת ישראל את מדינת הלאום של העם היהודי יילקח בחשבון.
שמרנים קנאים יגידו ששקד נכנעה לרוחות הזמן והעדיפה לרכב על הדרקון יורק האש במקום להילחם בו. הם יטענו שהמהלך הזה ייכשל כישלון חרוץ, שכן הבעיה בערכים הגדולים היא שעצם הליגטימציה להשתמש בהם נותנת לשופט חופש גדול מדי, ולכן הוא ימשיך לפסוק בהתאם לתפיסת עולמו הפרטית.
שמרנים פרגמטיסטיים ילמדו סנגוריה על שקד ויסבירו שהיא פוליטיקאית. פוליטיקאי, בניגוד לתאורטיקן או איש הגות, נדרש לבחון את המציאות הנוכחית ולפעול בתוכה בכלים שהיא מאפשרת. ובמציאות הישראלית הקונקרטית שאחרי המהפכה החוקתית של 1992 – שופטי ישראל הפנימו עמוק את השפה והחשיבה של אהרן ברק עד שזו הפכה עבורם לשפת אם ולטבע מולד.
את התרבות הארגונית והמנטלית הזו אי אפשר באמת לעקור. מה שאפשר לעשות זה להחליף את ערכי העל או למצער לאזן אותם עם ערכים שמרניים. רק כך ניתן יהיה להפוך את בג"ץ לקצת יותר נסבל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם